התובעת בזמן ארוע התאונה שימשה אחות בבית חולים ע"ש פלימן והייתה עובדת של הנתבעת.
במאמר מוסגר אציין כי בעיניין וקנין קבע בית משפט המחוזי שאינו ניכנס לשאלה מה דינה של קצבת הפנסיה לה תהיה זכאית הנפגעת בהגיעה לגיל פרישה, ללא קשר לתאונה שכן שאלה זו כלל לא התעוררה.
לאור האמור לעיל, יעשה חישוב הנזק לפי פקודת הנזיקין ללא קשר לקיצבה שקבלה התובעת ממועד הפרישה המוקדמת ועד מועד הפרישה של התובעת על פי חוק.
הפסד מענק יובל
על פי עדות התובעת והאחות נטליה למברסקי, כחלק מתנאי העבודה משולם לאחיות מענק יובל למי שצבר ותק של 25 שנה.
...
היום נשמעו העדים והוגשו תיקי מוצגים ובתום השמיעה השמיעו הצדדים את סיכומיהם בעל פה. השאלות הדרושות הכרעה הם אלה:
האם הנתבעת אחראית לנזקי התובעת?
במידה והתשובה לשאלה הנ"ל היא חיובית מה גובה נזקי התובעת?
לאור העובדה כי התובעת פרשה פרישה מוקדמת, האם על התובעת לבחור בין מסלולי התביעה או כגישת התובעת לפיה יש לפסוק את נזקיה ומהם לנכות את תגמולי הפנסיה היחסיים הקשורים בתאונה ושקיבלה התובעת החל מיום פרישתה ועד הגיעה לגיל 67, מועד הפרישה החוקי?
הכרעה ודיון
לאחר ששקלתי טענות הצדדים הגעתי למסקנה כי יש לקבל את טענת התובעת לפיה הנתבעת אחראית בנזיקין כלפי התובעת באופן מלא.
מאידך אני מקבל את טענת הנתבעת לפיה, על התובעת לבחור בסופו של יום באיזה מסלול תביעה היא מבקשת לבחור ולא ניתן לקבל את טענת התובעת לניכוי יחסי של תגמולי הפנסיה.
אני סבור כי נכותה של התובעת מקשה עליה לבצע את עבודתה כאחות.
הפסדי שכר לעבר
אני סבור כי יש להעמיד את האי כושר המלא של התובעת לתקופה של שישה חודשים בתקופה בה ניתנה לה נכות זמנית, ואני מקבל את הטענה שבתקופה זו לא הייתה מסוגלת לעבוד בכלל.
מאידך אינני מקבל את הטענה שיש לקצוב תקופה זו כקביעת הרופא התעסוקתי שכן בעניין זה אני מעדיף את קביעת המומחה מטעם בית המשפט ד"ר חדאד, אשר התובעת לא חלקה על חוות דעתו ולא ביקשה לחקור על קביעותיו.
