תנאי מתלה לכניסת פסק הדין לתוקף

לאור כל האמור, נקבע בזאת, שהתנאי המתלה לכניסתו של פסק הדין לתוקף היתקיים.

...

7.7 לסיכום ייאמר, כי מהדו"ח על נספחיו, לרבות הנספח החסוי, עולה שבעלי השליטה עמדו בחובת הגילוי והיקפה כמות שנקבע בסעיף 21 לפסק הדין.

לאור כל האמור, נקבע בזאת, שהתנאי המתלה לכניסתו של פסק הדין לתוקף התקיים.

9.1 מינוי נאמנים אני ממנה בזאת את מר איל גבאי ואת עו"ד חגי אולמן כנאמנים לביצוע הסדר הנושים (להלן: "הנאמנים").

ביום 11.2.03 ניתן תוקף של פסק דין להסכם פשרה בין הצדדים לפיו הסכם המכר עליו חתם בויום עם חברת אמר לא יחשב יותר כהסכם על תנאי וכי הוא בתוקף ואינו ניתן לביטול חד צדדי על ידי מי מהצדדים.

אני סבורה גם כי ייחוד מחצית ממגרש ספציפי על שם המשיב מס' 4 מהוה גם "ביצוע מיטבי" מבחינתו וכי דרישתו לקבל דירה שהשלמתה הסתיימה, הרשומה כיחידה נפרדת בבית משותף, נגועה בחוסר תום לב. העיסקה על פיה רכש המשיב 4 את "הדירה" בוצעה, כאמור, ביום 17.10.96 (לפני כ- 30 שנה) ונקבע בה "תנאי מתלה" לפיו כניסתה לתוקף מותנית בכך שתוך 5 שנים ממועד ההסכם יתקבל היתר לבניית הדירה ו/או לאישור סופי של תוכנית חלוקה שתאפשר בניה למגורים.

...

ודוק: אין צורך בידיעה של ממש מצד הרוכש השני על דבר קיומה של זכות מצד הרוכש הראשון כדי להביא למסקנה בדבר חוסר תום לב. די בכניסה לעסקה במצב של "עצימת עיניים" – קרי, בנסיבות בהן היה מתעורר חשדו של אדם סביר כי לצד מוקדם קיימת זכות ביחס לנכס – כדי לקבוע שהרוכש השני נהג בחוסר תום לב (מוטי בניאן דיני מקרקעין – עקרונות והלכות 449 (2002); מאוטנר, בעמ' 523).

לפיכך אני קובעת כי זכויות המשיבים מס' 1-4 והמשיב מס' 9 גוברות על זכויותיהם של המשיבים מס' 12 ו- 13 וכי יש למחוק את הערות האזהרה שנרשמו לטובת האחרונים.

אשר על כן, אני מקבלת את הבקשה ומורה כדלקמן: המבקשים זכאים להירשם כבעלים של 10 מגרשים המהווים חלק מחלקה 18 בגוש 10533, כמפורט בתשריט החלוקה הנספח לכתב התביעה (אשר יהווה חלק בלתי נפרד מפסק דין זה), כדלקמן: שם הרוכש מס' המגרש כהן צבי מחצית מגרש 12 משען רונן מחצית מגרש 12 כהן יואב מחצית מגרש 26 זלצר שלמה מחצית מגרש 24 זלצר מנחם מחצית מגרש 26 לוגסי אלון מחצית מגרש 24 זידנברג אברהם מחצית מגרש 11 ממן עומר מחצית מגרש 11 תשובה אור מחצית מגרש 13 בר שבי רבע רבע דרומי מגרש 13 בר מרים רבע דרומי מגרש 13 רחמים מנשה מחצית מגרש 10 גרין אשר מחצית מגרש 10 חיו דרור מחצית מגרש 21 חיו סמי מחצית מגרש 21 מגן כפיר מחצית מגרש 22 ברנר יובל מחצית מגרש 22 ראובן מסיקה נכסים ויזמות בע"מ מגרשים 8,9 המשיבים 1-4 והמשיב 9 זכאים להרשם כבעלי 2 מגרשים כדלקמן: המשיב מס' 1 והמשיב מס' 4 – מגרש מס' 23 המשיבים 2-3 (ביחד) והמשיב מס' 9 – מגרש מס' 25.

כאמור, בפסק דין משלים מיום 5.1.2014 קבע בית המשפט המחוזי כי התנאי המתלה לקיומו של פסק הדין התמלא.

זמן קצר לאחר מכן, הוגשה מטעם קבוצת דנקנר הודעה בה נאמר, כי "לאחר בחינה מעמיקה יותר של פסק הדין המשלים ושל החלטת בית המשפט הנכבד בעיניין עיכוב הבצוע מהיום, מודיעים המבקשים על משיכת הבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין, ומבקשים להורות על שיחרור לאלתר של הכספים המופקדים...". בעקבות הודעה זו קבע בית המשפט המחוזי כי הבקשה לעיכוב ביצוע נמחקת, כי ההחלטה בדבר עיכוב הבצוע מבוטלת וכי פסק הדין ניכנס לתוקף (החלטה מיום 6.1.2014).

...

זאת, לאחר שבאנו למסקנה כי קיימת חשיבות להכריע בערעורים על אתר.

מטעמים אלה כולם החלטנו בתום הדיון לדחות את הערעורים בשל כך שעסקינן במעשה עשוי.

בנסיבות העניין באנו לכלל מסקנה כי יש לחייב את המערערים לשאת ביחד ולחוד בשכר טרחה בסך 40,000 ש"ח לטובת כל אחת מקבוצות המשיבים (בסך הכל 240,000 ש"ח), וכך מוחלט.

אשר על כן, ונוכח מכלול הטעמים שהובאו לעיל, החלטנו ביום 14.5.2014 לדחות את הערעורים.

המדובר בצו, ותנאים מוקדמים לקיומו, אשר נקבעו במסגרת הסכמת הצדדים לפרוטוקול, שקבלה תוקף של פסק דין (מיום 6.8.17, להלן: "ההסכמה" ו"פסק הדין" בהתאמה).

לכן, לבקשת המערערים, נבחנה הטענה לפיה צו ההריסה לא ניכנס לתוקף, נוכח אי קיום תנאים מתלים שנקבעו בפסק הדין.

...

על רקע האמור, יש לבחון את לשון ההסכמה ואת לשון פסק הדין, באופן מילולי יחסית, תוך מתן עדיפות לפרשנות המקיימת הן את לשון ההודעה והן את לשון פסק הדין.

אמת, אילו היה מתברר כי חסר מידע מוחשי ויש צורך להכריע בשאלה עובדתית של ממש, במחלוקת בין הצדדים, אפשר שצריך היה לדרוש תצהירים ממוקדים, בשאלה העובדתית שלגביה מצא בית המשפט שיש חסר או מחלוקת של ממש.

סיכומו של דבר, בהעדר ערעור ישיר בענין, ולבקשת המערערים, לא בוטל פסק הדין מיום 6.8.17, למרות הפגמים בו והפגמים בהסכמה עליה הוא מבוסס.

משמע, אין המדובר בחוזה על תנאי, כי אם בחוזה הנכנס לתוקפו באופן מיידי עם קבלת תוקף של פסק דין.

יחד עם זאת, בעיניין לוגאנו היה מדובר בהסכם על תנאי, אשר התנאים המתלים בו לא היתקיימו, ועל כן אותו הסכם לא ניכנס לתוקף בטרם פטירת הדיירת המוגנת (ראו בפיסקה 26 לפסק הדין).

...

אבהיר, כי הכרעה בשאלה האם המנוחה הייתה דיירת מוגנת מקורית או נדחית, איננה נדרשת, שעה שממילא איננו עוסקים בשאלה האם קיימים דיירים ממשיכים הנכנסים בנעליה בכל הנוגע לזכות הדיירות המוגנת במושכר.

כפי שפירטתי לעיל, אין בידי לקבל את טענות התובעת בעניין זה, ועל כן קבעתי כי המושכר פונה בהתאם למנגנון הקבוע בהסדר הגישור.

סוף דבר התביעה נדחית.

התובעת תשלם לנתבעים הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 30,000 ש"ח. סכום זה ישולם בתוך 45 ימים מהיום, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מהיום ועד מועד התשלום המלא בפועל.