מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

תנאי מעצר מחמירים עיון חוזר

בהליך בש"פ (בש"פ) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

ביום 10.5.2022 הגיש העורר לבית המשפט המחוזי בקשה נוספת לעיון חוזר בתנאי מעצרו, על רקע החמרה שחלה במצבו הרפואי, שבגינה נידרש לעבור ניתוח בגבו.
...
דיון והכרעה לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, ועיינתי בחומר החסוי שהוגש לעיוני, באתי לכלל מסקנה כי יש לקבל את הערר ולהורות כי המשך מעצרו של העורר יהיה במתכונת של פיקוח אלקטרוני, בכפוף לתנאים שייקבעו לעניין זה בבית המשפט המחוזי.
עם זאת, אני סבורה שבשלב הנוכחי יש מקום ליתן משקל לעוד מספר שיקולים.
הערר מתקבל אפוא במובן זה שהתיק יושב לבית המשפט המחוזי, אשר יבחן את ההיתכנות למעצר בפיקוח אלקטרוני וידון בתנאי המעצר, כאמור בפסקה 28 לעיל.

בהליך בש"פ (בש"פ) שהוגש בשנת 2009 בעליון נפסק כדקלמן:

]א. ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (השופטת מזרחי) מיום 23.6.09 בתיק ב"ש 8810/09, בגדרה נדחתה בקשת העורר לעיון חוזר ולא אושר לו לצאת לעבודה במסגרת תנאי מעצר הבית שהושתו עליו.
נקבע, כי חרף האמור בתסקיר ועל אף חומרת העבירות, ניתן למנוע את בריחתם באמצעות חלופת מעצר בתנאים מחמירים.
...
לאחר העיון הגעתי לכלל מסקנה כי אין בידי להיעתר לבקשה.
אכן, ככלל עבודה בגדרי הגבלות במקום שהדבר ניתן היא בעיני רצויה, אך סבורני כי מקום שבו מחד גיסא קיימת רמת החששות האופיינית לתיקי הסגרה, ובראשם חשש ההימלטות, ומאידך גיסא תמו הדיונים בהליך ההסגרה עצמו והוא ממתין להכרעה השיפוטית, נוטה הכף שלא לחיוב.
איני מקל ראש כטענת צורך כלכלי, אף כי לא ניתן לה ביסוס והיא עומדת בדיסוננס אל מול טענת היעלמם של כספים רבים – בית המשפט המחוזי ציין כי מ-2 מליון דולאר נמצאו בין 1.1 מליון ₪ בלבד, "וניתן להעריך שהמנהיגים יודעים היכן הכסף מצוי ויוכלו להסתייע בו לבריחה." אולם סבורני כי לעת הזאת, נוכח חששות ההימלטות וקרבת ההכרעה – אין מקום לקבל את הערר, ואיני נעתר לו. ניתנה היום, כ"א באלול התשס"ט (10.9.09).

בהליך בש"פ (בש"פ) שהוגש בשנת 2009 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון בש"פ 6880/09 בפני: כבוד השופט א' רובינשטיין העורר: עלי קבלאן נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (השופטת בר זיו) מיום 26.8.09 בתיק מ"ת 15089-06-09, בה נדחתה בקשת העורר לעיון חוזר בהחלטה מיום 19.7.09 בה הוחלט על מעצר עד תום ההליכים
בערר עותר העורר להשתחרר בערבות או בערבות עם תנאים נלוים, בטענה, כי בני משפחתו הביעו הסכמתם לפקח עליו; כי אין לו עבר פלילי; וכי מצבו הנפשי הרעוע עלול להחמיר בתנאי מעצר.
...
נטען, כי העדות היחידה הקושרת את העורר היא של עבדאללה נג'ם (המתלונן); נג'ם נחקר באזהרה כחלוף שלושה שבועות מיום האירוע, וטבעי שיהדוף את ההאשמות נגדו על-ידי הטלתן לעבר אחרים; אשר לעד תימור קבלאן (מתלונן נוסף), העורר לא הוזכר על-ידיו בהודעתו; נטען, כי כתב האישום מתבסס על שמועות, ומשבוחנים את הראיות אחת לאחת, המסקנה חד משמעית כנגד קיומן.
עותק ההחלטה יועבר על-ידי הפרקליטות לשב"ס. איני נעתר איפוא לערר, אך יוזמן תסקיר, שיונח בתוך 21 יום בפני בית המשפט קמא.

בהליך בש"פ (בש"פ) שהוגש בשנת 2019 בעליון נפסק כדקלמן:

כמו כן הוגשה בקשה לעיון חוזר בהחלטה לשחרר את העורר בפרשה 512, וגם במסגרתה נעצר העורר עד לתום ההליכים נגדו (החלטה מיום 5.5.2019)).
לפיכך המדינה היתה רשאית להחמיר את תנאי המעצר בעקבות כתב האישום החדש, אך אין הצדקה לחילוט ההפקדה.
הבלבול ביניהן נובע כנראה מכך שיש מצבים עובדתיים המקימים את שתי העילות יחד, ולהבהרת סוגיה זו, איחזור על ההבחנה בין הפרת תנאי השיחרור לבין ביצוע עבירה פלילית נוספת: נאשם שביצע עבירה פלילית כשהוא משוחרר בערובה, מסתכן בכך שהמדינה תגיש בקשה לעיון חוזר (לפי סעיף 52(א) לחוק), ותבקש לעצור אותו עד לתום ההליכים (בנוסף, כמובן, להגשת כתב אישום עצמאי בגין ביצוע העבירה).
...
לסיכום, גם העובדה שהעורר הפקיד רק חלק מהעירבון אינה מקימה למדינה זכות לחלט את העירבון.
סוף דבר: ככלל, בית המשפט מוסמך לחלט ערובה אם הובאו ראיות לכאורה להפרת תנאי מתנאי השחרור.
בהיעדר עילה חוקית לחלט את העירבון, הערר מתקבל, והחלטתו של בית המשפט קמא מבוטלת.

בהליך ערר מ"ת (עמ"ת) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

ביום 2.8.17 הגיש העורר בקשה לעיון חוזר בתנאי שיחרורו לצורך יציאה לריצוי עבודות שירות שנפסק בת"פ 32544-03-14 בימ"ש שלום רחובות ביום 25.1.17, אותן החל לבצע ב- 20.3.17 ועד טרם מעצרו ב- 11.6.17, וביום 22.8.17 דחה בימ"ש קמא את הבקשה.
בית משפט קמא שיחרר את העורר לחלופת מעצר בתנאים מחמירים והדוקים; קבלת בקשתו של העורר תיפגע באיזון שערך בית משפט קמא, אשר הוביל לשיחרור העורר בתנאים הספציפיים שנקבעו.
...
דיון והחלטה דין הבקשה להידחות.
נוכח כל האמור, קבע בימ"ש קמא כי בסופו של דבר העורר זוהה בוודאות (עמ' 21 ש' 4) וכי קיימת תשתית ראייתית לכאורית מספקת - "עליי לציין שמהחומר שמצוי בתיק יש די ראיות לכאורה המעידות על נהיגתו של המשיב בזמן פסילה. יש לציין שבשלב זה אין הראיות צריכות לענות על נוסחה של הרשעה אלא לראיות לכאורה, ובמקרה אשר בפנינו הראיות מעידות על קיומן של ראיות לכאורה ומעבר לכך. בחנתי את התצהירים שהגישה ההגנה אשר מעלים גרסה אחרת בנוגע לנהיגתו של המשיב.... במקרה אשר בפנינו מהימנות העדים ייקבע על ידי המותב שידון בתיק העיקרי ולא על ידי המותב הדן במעצר.
בבש"פ 1782/13 ראני חלייחל נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 10.03.2013) נקבע לעניין זה- "יסודה של הבקשה בעובדה, כי המעשים המיוחסים למבקש נעשו בזמן שהלה היה בתקופת ביצוע עבודות שירות, שנגזרו עליו בתיק אחר. סבורני, כבית המשפט המחוזי, שעובדה זו – המלמדת על הקושי במתן אמון במבקש – נזקפת לחובתו דווקא...גם אם – כטענת המבקש – פועל יוצא של דחיית הבקשה להקלה בתנאי מעצר הבית הוא הפסקת עבודות השירות וריצוי יתרת העונש במאסר" בכל הנוגע לפגיעה בשיקומו של העורר -הרי שדי להפנות לאמור בבש"פ 4434/06 פלוני נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 13.06.2006) לעניין זה, לא כל שכן כששם דובר בנאשם שהינו קטין על סף הבגירות- "אכן, למעצרו של העורר תהיינה השלכות מבחינת ריצוי עונש המאסר בעבודות שירות. אולם יש לזכור כי הוא הביא השלכות אלה על עצמו כאשר בחר, לכאורה, לנהוג כפי שנהג. ראוי כי העורר, אשר מצוי על סף הבגירות, ישא באחריות מלאה למעשים שעשה ולבחירות שבחר." לאור כל האמור, לא מצאתי כי נפל בפגם בהחלטתו של בימ"ש קמא, ודין הערר להידחות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו