תנאי מאסר מותנה ליושרה במשפט ציבורי

בנוגע לעבירה של הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו, קבע בית משפט קמא, כי העבירה פוגעת ביכולתה של המישטרה לאכוף את הסדר הצבורי.

בנוגע למיקומו של המערער מס' 1 בתוך המיתחם, ציין בית משפט קמא, כי מדובר בבגיר צעיר, כבן 21, אשר עברו כולל הרשעות בתחום הרכוש, האלימות, וכן עבירות סיוע לבריחה ממשמרת חוקית והפרעה לשוטר במילוי תפקידו, וכי עד כה נגזרו על המערער מס' 1, בגין הרשעותיו הקודמות, במצטבר 14 חודשי מאסר, ולצדם מאסרים מותנים, לרבות, מאסר על תנאי בן 4 חודשים בגין עבירת הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו.

בנוגע לחילוט הרכב, סברה ב"כ המערערים, כי שגה בית משפט קמא משהורה על חילוט הרכב, שכן מדובר ברכב שנקנה ביושר על-ידי בני המשפחה, שנה לפני ביצוע העבירות, אין קשר בין קניית הרכב לבצוע העבירות, ובעיקר יש לזכור, שהרכב נועד להסיע את האחות חולת הסכרת לטיפולים.

...

אולם, אין בידינו לקבל את טענת המערערים, ולפיה יש מקום לא לצוות על חילוט הרכב, נוכח הוראת סעיף 36ג (ב) של פקודת הסמים.

מכל האמור לעיל, לרבות מעדות אחיהם של המערערים, אשר העיד מטעמם, ניתן לקבוע, כי עניינם של המערערים איננו מצוי בגדרי הסייגים, שקבע המחוקק לאי-חילוט הרכב, אשר שימש לביצוע עבירות הסמים.

התוצאה מכל האמור לעיל היא, שאנו דוחים את ערעורם של המערערים, ומותירים את גזר דינו של בית משפט קמא על כנו, על כל רכיביו, לרבות רכיב המאסר בפועל, ורכיב חילוט הרכב.

בת"פ (ראשל"צ) 9067-10-10 מדינת ישראל נגד כהן (12/01/12) הורשע נאשם בבצוע עבירת איומים, עבירת הפרת הוראה חוקית ועבירת הטרדה באמצעות מתקן בזק, ובית המשפט הטיל עליו 7 חודשי מאסר מותנה.

המנעות מהרשעה היא חריגה המוצדקת רק במקרים נדירים, בהם לא מיתקיים יחס סביר בין הנזק הצפוי לשקום הנאשם מההרשעה, אשר יש לקבוע כי הוא ממשי וחריף, לבין חומרת העבירה, אשר ניתן להמנע מהרשעת מבצעה מבלי שהדבר יפגע בשיקולי הענישה, באנטרס הצבורי ובערך המוגן.

לטענת ב"כ הנאשם, הנאשם, אשר עובד כמציל מזה שנים רבות, עומד כעת לפני קורס סוג ג' – דרגה בכירה יותר, והרשעתו בדין ככל הנראה תוביל לאבוד מקום עבודתו מאחר ונידרש להציג תעודת יושר לפני כל קורס, ובמקום העבודה, וכן טען כי לאור גילו, איבוד מקום עבודתו יקשה עליו להיתפרנס בצורה הולמת.

אשר על כן, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: 3 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים מהיום שלא יעבור שוב אחת מהעברות בהן הורשע.

...

לאור המפורט, בשים לב לנסיבות ביצוע העבירות ומבצעה, כמפורט לעיל, ובייחוד נוכח היעדר שיתוף פעולה עם הליך טיפולי אשר יפחית את מידת הסיכון מהישנות ביצוע עבירות דומות בעתיד, לצד היעדר פגיעה קונקרטית משמעותית בעתידו של הנאשם - שוכנעתי כי במקרה זה לא קיימים שיקולים המצדיקים אי הרשעת הנאשם.

באיזון בין השיקולים השונים שוכנעתי כי יש לגזור על הנאשם עונש ברף הנמוך של המתחם, דהיינו מאסר מותנה לצד התחייבות וקנס, על אף שלא שולב בכל הליך טיפולי, וזאת בייחוד נוכח העובדה כי עצם הרשעתו של הנאשם בדין עלולה לגרום לו נזק ומהווה ענישה מוחשית ומשמעותית עבורו.

אשר על כן, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: 3 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים מהיום שלא יעבור שוב אחת מהעבירות בהן הורשע.

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד עפ"ג 11841-06-14 פרץ נ' מדינת ישראל 07 ספטמבר 2014 לפני: כב' הנשיא אברהם טל, אב"ד כב' השופט אהרון מקובר כב' השופט ד"ר שמואל בורנשטין המערער ציון חי פרץ המשיבה מדינת ישראל <#2#> נוכחים: המערער ובאת כוחו עו"ד לילך מאיר וולף (סניגוריה ציבורית) ב"כ המשיבה עו"ד אור ממון פרוטוקול

המערער נידון ל-100 שעות של"צ, ל-6 חודשי מאסר על תנאי בתנאים המפורטים בגזר הדין והועמד בפקוח שירות המבחן, על פי המלצת שירות המבחן, למשך שנה.

למעלה מן הצורך, ומאחר וכאמור לא היתקיים התנאי הראשון הדרוש לנקיטה בהליך של אי הרשעה, נאמר כי אין בעובדה שהמערער חתם, לאחר מתן גזר הדין של בית משפט קמא שהרשיע אותו, בחוזה עבודה עם מעסיק שחלק מעיסוקיו כרוך במגעים עם משרדי ממשלה, כדי למלא את התנאי השני של פגיעה קונקרטית בעיסוקיו של המערער, שכן גם אם המערער למד ייעוץ תעסוקתי, הרי הוא יכול ויוכל לעסוק במקצוע זה גם אצל מעסיק שהעיסוק אצלו איננו מותנה בתעודת יושר או שהוא עוסק בעיסוקים כאלה שאינם כרוכים במקומות עבודה הדורשים תעודה כזו.

...

מכל האמור לעיל עולה כי אין המערער שבפנינו ואין המקרים נושא הערעור מצדיקים נקיטת ההליך החריג של אי הרשעה ואנו דוחים את הערעור.

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"פ 55811-11-12 מדינת ישראל נ' אמירוב(עציר) 04 מאי 2015 בפני כב' השופטת לימור מרגולין-יחידי 10517-03-15 המאשימה מדינת ישראל הנאשם אלכסנדר אמירוב (עציר) <#1#> נוכחים: ב"כ המאשימה עו"ד גבריאל **** ב"כ הנאשם עו"ד יאיר מושיוב הנאשם באמצעות לווי פרוטוקול

הערכים שנפגעו בעבירות הם פגיעה ברכוש הפרט וקניין הפרט, בעבודת השוטר וגורמי אכיפת החוק, החלטות ביהמ"ש, בסדר הצבורי, פגיעה כלכלית כגון עלויות מיגון וכיוצא באלה.

נעתור לחריגה מהמתחם, הכולל בכל התיקים בין 7 חודשים לבין 12 חודשי מאסר בפועל, לחריגה מהמתחם הזה לחומרה, והפרת התנאי במצטבר, בנוסף מאסר מותנה ומרתיע בעבירות בהן הורשע, קנס משמעותי.

כיום הנאשם שב להיות דר רחוב, הוא מתפרנס ממכירת מתכות ובקבוקים שהוא אוסף ברחובות באזור התחנה המרכזית, שם שהוא גם נתפס בתיק האחרון, הוא מנסה בדרכי יושר, ולראיה בתיק החדשה משנת 2014 דבר לא נגנב ולא נטען שנגנב.

...

אציין כי המאשימה הכירה בחשיבות מהלכים אלה בהסכמות המוקדמות שבסופו של דבר לא היו רלבנטיות.

בנסיבות אלה, אני סבורה כי יש צורך בהרתעה אישית של הנאשם.

מכלול השיקולים מביא אותי למסקנה כי יש מקום לגזור עונש מאסר כולל על הנאשם בחלק האמצעי של מתחמי הענישה ובחפיפה חלקית.

אשר על כן, אני גוזרת על הנאשם את העונשים כדלקמן: מאסר בפועל לתקופה כולל ביחס לכל האישומים של 9 חודשים.

רכיבי המאסר המותנה והקנס ייקבעו על ידי בית המשפט.

אפנה בהקשר זה לדברים שנאמרו בבג"צ 6163/92 אייזנברג ואח' נגד שר הבינוי והשיכון ואח', פ"ד מ"ז (2) 229, 266 (29.3.93): "אמון הציבור ברשויות השילטון הוא מנכסיה החשובים של הרשות השלטונית, ושל המדינה. כאשר הציבור מאבד את אמונו ברשויות השילטון, הוא מאבד את אמונו באמנה החברתית המשמשת בסיס לחיים משותפים. יש ליתן משקל נכבד לשיקולים הבאים לקיים, לשמר ולפתח את תחושת הציבור, כי משרתיו אינם אדוניו, וכי הם עושים את מלאכתם למען הציבור, מתוך יושר וניקיון-כפיים. אכן, טוהר השרות והשורות עומד בבסיס השרות הצבורי ובבסיס המבנה החברתי שלנו". פגיעה פוטנציאלית נוספת של מעשיי הנאשם היא במוסד מבקר המדינה.

בית המשפט גזר עליו, 8 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים, וקנס בסך - 3,000 ₪; ת"פ (שלום ת"א) 9255-02-18 – מדינת ישראל נ' רשף – הנאשם מנכ"ל המרכז ללימודים אקדמאיים, הודה במסגרת הסדר טיעון בכתב אישום מתוקן, בעבירה של רישום כוזב ממסמכי תאגיד, עבירה לפי סעיף 423 לחוק העונשין, התשל"ז 1977.

מיתחם העונש ההולם (סעיף 40ג (ב) לחוק העונשין): בשים לב לטיב העבירות בהן הורשע הנאשם, חומרת המעשים, הפגיעה באנטרס הצבורי וטוהר המידות הצבורי, אופי העבירות, נסיבות ביצוען, ומדיניות הענישה הנוהגת, נקבע בזאת מיתחם הנע בין מאסר על תנאי ועד לשישה חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות, לצד קנס הולם.

...

לסיכום, ביקש שבית המשפט יחוס עליו, ולא יטיל עליו עונש מאסר בעבודות שירות, הוא רוצה לחזור לשקם את חייו.

בית המשפט מצא לבטל את הרשעת הנאשמת עקב שיהוי ארוך של 10 שנים בהליכים נגדה, והטיל עליה צו של"צ כהמלצת שירות המבחן; ת"פ (שלום י-ם) 61463-01-22 מדינת ישראל נ' ליצמן – הנאשם בעודו מכהן כשר הבריאות, הורשע בעבירה של הפרת אמונים, לפי סעיף 284 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977, וזאת במסגרת טיעון מוסכם בין הצדדים.

אשר על כן, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 60 ימי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות בבית חולים רמב"ם. הנאשם יתייצב לתחילת ריצוי עבודות השירות ביום 9/1/23 בשעה 08:00 במשרדי הממונה על עבודות השירות, שלוחת צפון, סמוך לבית סוהר מגידו.