תנאי כובל בהסכם קמעונאי

במסגרת חוות הדעת של היועץ המשפטי לממשלה, ולאחר ניתוח משפטי של המערכת ההסכמית המקורית, בא היועץ המשפטי לממשלה למסקנה על פיה מדובר בהסדר כובל וזאת מקום בו מתקיימים התנאים הבאים: · על אף כי הסכם חכירת המשנה הקנה את זכות השמוש במקרקעין לחב' הדלק, אותה חברה מעולם לא עשתה שימוש במקרקעין אלא כי על פי ההסכם הקמעונאי, המהוה חלק מהמערכת ההסכמית בין הצדדים, במסגרתה המפעיל מקבל את החזקה לשימושו, והשמוש הוא בידי הנכה-המפעיל (כאמור גם מי שהנו בעל זכות החכירה הראשית).

...

מן העבר השני לא נמצא כי קמיר הרימו את הנטל המוטל עליהם לצורך הוכחתם זכאותם לפיצוי או השבה כספית, וזאת גם מקום בו היו מוכחות הטענות לעניין קיומו של הסדר כובל או תנאים מקפחים בחוזה אחיד, ומשכך דין רכיבי התביעה הכספיים, להידחות.

כפועל יוצא, אני מורה על פינוי התחנה על ידי קמיר או מי מטעמם, בתוך 90 יום מהיום.

כפועל יוצא אני מורה כי כספי הנאמנות ישוחררו לידי פז בתוך 30 יום ממועד מתן פסק הדין.

לטענת היועמ"ש, בהתאם לטיוטת הרשות, הסכמי הבלעדיות ארוכי הטווח בין חברות הדלק לבין מפעילי התחנות עשויים להקשות על כניסתן של חברות דלק חדשות המנסות לחדור אל השוק ולהקשות על התרחבותן, תוך פגיעה בתחרות במקטע השיווק הקמעונאי בתחום זה. אשר על כן, לעמדת היועמ"ש מערכת ההסכמים בין חברות הדלק לבין מפעילי תחנות התידלוק, לרבות מערכת ההסכמים נשוא ההליך דנן, עשויים להחשב כהסכמים כובלים בעלי תנאים מקפחים.

...

אשר על כן, שוכנעתי, כי התייצבות היועמ"ש בהליך זה אך ורק לשם הצגת והבהרת עמדתו המשפטית כיום, בסוגיות העומדות על הפרק בהליך דנן, כפי העולה מהבהרותיו מהימים 26.2.2018, 28.2.2018 ו- 8.3.2018, אפשרית, עולה בקנה אחד עם ההלכה הפסוקה, ואין להתערב בה. פז מעלה טענות מהותיות בדבר פגיעה בזכויותיה במישור הדיוני – פרוצדוראלי, ובין היתר בזכותה הדיונית להתגונן כיאות מפני טענות עובדתיות ומשפטיות המופנות כלפיה בהליך.

יחד עם זאת יובהר, כי פז אינה מוגבלת בהבאת ראיותיה, וככל שהינה סבורה כי עמדת היועמ"ש מחייבת אותה להציג ראיות נוספות מטעמה, רשאית הייתה לבקש הוספתן אף בשלב מאוחר, ורשאית היא להגיש בקשות מתאימות אף בתוך 14 יום ממתן החלטתי זו. אין בידי גם לקבל את טענותיה השונות של פז באשר לתפקידה של המדינה בכובעה כ"אדריכל" מערכת ההסכמית שבין הצדדים או באשר למצגים שונים שהוצגו לה בהליך מכירת המניות.

לנוכח האמור לעיל, בקשת פז נדחית.

לאור האמור לעיל, התנאים בהסכם הקמעונאי שנחתם בין התובעים לבין פז הם בבחינת תנאי כובל, שאינו ניכנס בגדר אחד החריגים שכלולים בסעיף 3 לחוק ההגבלים העיסקיים.

...

התובעים טוענים כי מכל האמור לעיל עולה כי הם לבדם היו היזמים היחידים והבלעדיים בכל הכרוך בהקמת התחנה, והם אלה שפעלו בתכנון התחנה והכשרת תחילת הקמת התחנה.

סוף דבר 26.

יחד עם זאת, אני קובעת שאומנם התובעים משוחררים מהכבילה לפז, אך לאור העובדה שמדובר במערכת חוזית מורכבת, שהצדדים חתמו עליה מרצונם החופשי, ואין אפשרות להתעלם מהזכויות הקנייניות שהועברו לפז – יש מקום להשלים את החלל שנוצר במערכת ההסכמית שבין הצדדים, ולקבוע שאם וכאשר תציע פז לתובעים מחירים שווים למחירים אותם היא יכולה לקבל מחברות מתחרות – תהיה לתובעים חובה לרכוש מוצרים אלה באותם תנאים מפז, ולפז זכות ראשונית לשווק לתובעים מוצרים אלה.

לגבי התביעות הכספיות– התובעים ישלמו לפז: סך 1,835,913₪ בתוספת ריבית והפרשי הצמדה כדין מיום 1.6.1998.

פז מצדה טוענת כי עמוס מושתק מלהעלות טענת הגנה בדבר הסדר כובל מאחר שהתנהגותו עובר להתקשרות במערכת החוזית מצביעה על הסכמה מצידו למכלול תנאיה ותוכנה, מה גם שבעת חתימת הסכמי החכירה ההודעה המקורית של הממונה כבר הייתה ידועה וחרף זאת בחר עמוס, מרצון, להיתקשר במערכת החוזית.

בעניינינו, המערכת ההסכמית, ובתוכה ההסכם הקמעונאי, אינה עונה להגדרת "חוזה אחיד" משתי הבחינות הללו: ראשית, בגיבוש העקרונות שעמדו בבסיס המערכת החוזית בין חברת הדלק למפעיל לקחו חלק גורמים צבוריים שונים אשר מעורבותם נועדה לקדם הסדר שקום לרווחתם של נכי צה"ל. ממילא, עניינו של ציבור הנכים זכה לייצוג מלא בתהליך גיבוש העקרונות והתנאים של ההיתקשרות החוזית.

...

(1) התביעה לסעדים הצהרתיים וצוי-מניעה, ככל שהיא נוגעת ליישומו של הסדר הבלעדיות על-פי החוזה הקמעונאי בין פז לעמוס, נדחית.

(3) הבקשה למינוי כונס נכסים על התחנה נדחית.

במצב דברים רגיל היה מקום לזכות את עמוס בהוצאות משפטיות, ולו חלקיות, בהתדיינות זו. עם זאת, החלטתי שלא לפסוק הוצאות כלשהן לזכותו, זאת נוכח הסגנון הבוטה והבלתי מרוסן שבו נקטו באי-כוחו כלפי הצד שכנגד, נציגיו ועדיו.

ממן טוען, כי בתאריכים 25.8.08 ו- 21.9.10 פורסמו חוות דעת מטעם היועץ המשפטי לממשלה בשאלת חוקיות ההסכם הקמעונאי אשר שופכות "אור חדש (ולכל הפחות ברור יותר), באשר לעמדת מדינת ישראל ביחס להסכם הקמעונאי" ולפיהן ההסכם הקמעונאי "מהוה הסדר כובל, שאינו חוסה תחת פטור כלשהוא, לא אושר על ידי בית הדין להגבלים עיסקיים ולכן מהוה חוזה בלתי חוקי". לטענתו, עמדה זו של מדינת ישראל מעלה סוגיות שלא נדונו בהליך הקודם (המפורטות בסעיף 9.1.

לפיכך טוען ממן, כי תקנת הציבור וטעמי צדק מחייבים בירור הסוגיות הנ"ל וכן, כי קיימת לו זכות "לבקש הכרעה משפטית בסוגיות הנ"ל, אשר תהא לה תחולה ביחס למדינה (או מי מטעמה), כפועל יוצא מצירופם להליך משפטי בו מבוקש להכריע בשאלות הנ"ל". בנוסף נטען, כי עם חלוף השנים, נוצר פער בין המציאות בה נכרתו ההסכמים ובין המציאות דהיום, כי המנגנון שנקבע במערכת ההסכמית, לשם התאמת תנאיו של ההסכם הקמעונאי לשינויים שהתרחשו במציאות, במהלך השנים, כשל וכי אף עובדה זו מצדיקה דיון מחדש בנושא.

...

לאחר שניתנה לו שעת כושר כזאת (כפי שניתנה לו בענין צין וברעד) והענין הסתיים במתן פסקי דין (גם אם בפשרה או בהסכמה), אין לאפשר לממן להעלות ענין זה שוב בפני ביהמ"ש. ראו: ע"א 735/07 צמרות הנ"ל. אשר לטענת ממן, כי עם חלוף השנים, נוצר פער בין המציאות בה נכרתו ההסכמים ובין המציאות דהיום, כי המנגנון שנקבע במערכת ההסכמית לשם התאמת תנאיו של ההסכם הקמעונאי לשינויים שיתרחשו במציאות, במהלך השנים, כשל וכי פער נטען זה מצדיק דיון מחדש בנושא, גם משיקולי צדק - גם בטענות אלה אין כדי להתגבר על ההשתק הקיים במקרה דנן, מה גם שאף טענות אלה, בדבר שינוי העיתים, הועלו על ידי ממן בהליך הקודם ונדחו ואין בכך שמאז חלו שינויים נוספים (ככל שחלו ואינני מביעה עמדה בכך), כדי לשנות מתחולתו של מעשה בית דין או לאפשר דיון מחודש בנושא.

בענייננו יש לסלק את התובענה על הסף, לא מחמת העדר עילה, אלא מחמת קיומו של מעשה בית דין, שכן, לאחר בחינת התובענה וטיעוני הצדדים, באותה זהירות מתחייבת, הגעתי למסקנה, כי התובעים דכאן, אשר כבר קיבלו יומם בביהמ"ש מנסים בתובענה זו לעשות "מקצה שיפורים" ולשנות הכרעות חלוטות שניתנו על ידי בתי המשפט, באותם עניינים.

סופו של דבר - אני מקבלת את הבקשה ומורה על דחיית התביעה, בשל קיומו של מעשה בית דין, תוך שאוסיף ואומר כי לאור האמור לעיל, מוצאת אני ממש גם בטענת פז, כי התביעה הוגשה בחוסר תום לב ותוך עשיית שימוש לרעה בהליכי בית המשפט.