תנאי הזכאות למענק או קצבת נכות

בהתאם, בנוסף לגימלאות בעין (ריפוי, החלמה ושקום) ולגמלאות בכסף (דמי פגיעה, מענק נכות או קצבת נכות) המשולמים בהתאם לתנאי החוק לכל נפגעי העבודה, מי שעומד בתנאי הסעיף זכאי לסיוע נוסף.

...

תחילה נציין כי לא מצאנו ממש בטענת המערער כי המוסד אמור היה להקים על דעת עצמו ועדה רפואית ייחודית לצורך יישום תקנה 1(ב).

אשר לשאלה אם יש לקחת בחשבון את הגדלת הנכות מכוח תקנה 15 לתקנות הנכות לצורך בדיקת התנאי השלישי, לאור מסקנתנו לעיל אין כאמור הכרח להידרש לכך ועם זאת מצאנו לנכון לציין כי על פני הדברים צודק המוסד בטענתו.

סוף דבר - מששוכנענו כי המערער, על אף מצבו הבריאותי הקשה (שבעיקרו אינו נובע מהפגיעה בעבודה), אינו עונה על תנאי תקנה 1(ב) לתקנות, הערעור נדחה.

לטענתו, התובע אינו עומד בתנאי הזכאות למענק פטירה לפי סעיף 310 לחוק הביטוח הלאומי וזאת לנוכח העובדה שהמנוחה לא קיבלה איזו מהקצבאות הנזכרות בסעיף.

עוד נטען כי במועד כניסת התיקון לחוק, בו נפסקה זכאות התובע והמנוחה לגימלת השלמת הכנסה, המנוחה הייתה בחיים ולפיכך, התובע לא היה זכאי למענק פטירה עובר לכניסת התיקון לתוקף ולפיכך הוא אינו זכאי לשמר הטבה זו. דיון והכרעה סעיף 310 (א)(1) לחוק הביטוח הלאומי קובע כי: "נפטר אדם שהיתה משתלמת לו קצבת אזרח ותיק, קצבת שאירים, קצבה לפי פרק ה', י"ג, או י"ג1 בשל נכות שדרגתה 50% לפחות, קצבת תלויים לפי פרק ה' י"ג או י"ג 1 או קצבת נכות לפי פרק ט' או הענקה לפי פרק י"ז הנתנת במקום הקיצבאות האמורות (בסעיף קטן זה-המנוח), ישולם למי שהיה בן זוגו בשעת מותו, ובאין בן זוג – לילדו כהגדרתו בסעיף 238, מענק בסכום השווה לסכום הבסיסי, כפי שהיה ב -1 בינואר שקדם ליום הפטירה; חל פיצוי לאחר מכן, יוגדל המענק בשיעור הפצוי." לפי סעיף זה הזכאות למענק פטירה מותנית בכך שהאדם שנפטר קיבל תשלום מהמוסד לביטוח לאומי בגין אחת מהקצבאות המנויות בסעיף.

...

אין בידינו לקבל את עמדת הנתבע.

לנוכח לשונו של התיקון לחוק, מכלול הוראותיו שנועדו למנוע פגיעה בהטבות שקיבלו ניצולים, טרם כניסת התיקון לחוק ותכליתו האובייקטיבית והסובייקטיבית של חוק ההטבות לניצולי שואה והתיקון לו שנועדו לשפר את מצבם הכלכלי של הניצולים ובפרט של הניצולים שהתקיימו על גמלאות זקנה, הבטחת הכנסה ושאירים, אנו סבורים כי יש לפרש את סעיף 13 (ה)(ב) לתיקון לחוק הטבות לניצולי שואה כך שיחול גם על הטבות נלוות שהמבוטח יכול היה לקבל מכח חוק הבטחת הכנסה אלמלא זכאותו לתגמול מכח התיקון לחוק הטבות לניצולי שואה שללה את זכאותו לגמלת הבטחת הכנסה/השלמת הכנסה.

כך, סעיף 86(א) לחוק קובע כדלקמן: "פגיעה בעבודה מזכה את המבוטח לריפוי, להחלמה, לשקום רפואי ולשיקום מקצועי, בהתאם להוראות סימן זה." לצד זכותו של נפגע עבודה לגימלאות בעין, הוא זכאי לקצבאות ומענקים כספיים, על פי סימן ה' לפרק ג' לחוק, שמסדיר תשלום קצבה או מענק נכות, הנגזרים מדרגת נכותו של נפגע עבודה.

(ג)   השר רשאי, בהתאם לתנאים מיוחדים שקבע, להחיל את הוראות סעיף קטן (א) לגבי נכה עבודה שדרגת נכותו פחותה מ- 75%, לענין תשלום קצבה מיוחדת או מענקים לסידורים חד- פעמיים, שניהם ביחד או כל אחד מהם בנפרד.

...

כפי שקבע בית הדין האזורי בפסק דינו, עדותו של ד"ר פיזרו לא הייתה אחידה וסדורה, וקביעה זו מקובלת עלינו.

אולם, מסקנתנו מעדותו שונה מזו של בית הדין האזורי, ואנו סבורים כי לא ניתן לאשר את החלטת המוסד על סמך עדותו.

סוף דבר: הערעורים מתקבלים כמפורט להלן: 63.1.

סגן הנשיאה אילן איטח לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האיזורי חיפה (השופטת איריס רש ונציגי הציבור גב' ורד קאופמן ומר אליהו נקאר; ב"ל 12816-08-19), שבו נקבע כי מר דוד קדוש (להלן – המשיב) עומד בתנאי הסף לזכאות לקיצבה מיוחדת – נכות משוקללת בשיעור של 65% לפחות (להלן – תנאי הסף), ועל כן על פקיד התביעות לבדוק את עמידת המשיב ביתר תנאי הזכאות.

(ג) השר רשאי, בהתאם לתנאים מיוחדים שקבע, להחיל את  הוראות סעיף קטן (א) לגבי נכה עבודה שדרגת נכותו פחותה מ- 75%, לענין תשלום קצבה מיוחדת או מענקים לסידורים חד- פעמיים, שניהם ביחד או כל אחד מהם בנפרד.

...

" אין בידינו לקבל את טענת המשיב ונסביר: עיון בתקנה 10א(א) מעלה כי נקודת המוצא של מחוקק המשנה לצורך תקנה זו היא "אחוזי הנכות שנקבעו לו" – קרי, לנפגע.

] נוכח כל הטעמים שפורטו לעיל ובהינתן שנכותו של המשיב היא תוצאה של שלוש תאונות עבודה שונות, אנו סבורים כי אין להביא בחשבון את תוספת הנכות שנקבעה לו, בחישוב "דרגת הנכות המורכבת". סוף דבר - דין הערעור להתקבל.

לכן, דין תביעתו להידחות.

דיון והכרעה סעיף 112(א)(1) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 קובע כי נפגע עבודה עשוי להיות זכאי ל"גמלאות מיוחדות", בנוסף לקיצבה או למענק נכות: "נכה עבודה שנקבעה לו דרגה יציבה בשיעור של 75% לפחות, זכאי, בנוסף לכל גמלה אחרת – לקיצבה מיוחדת להחזקתו האישית או לשיקומו המקצועי עקב נכותו, בסכומים ולפי כללים שנקבעו..." בתקנה 10 לתקנות במסגרתן הוסדרה, בין היתר, זכאות ל"קיצבה מיוחדת להחזקה אישית", נקבע כדלקמן: "(א) נכה, שעקב נכותו זקוק לעזרה בבצוע פעולות יום יום, זכאי לקצבה מיוחדת בסכום השווה ל-20% מהקצבה המיוחדת המאקסימאלית.

המחלוקת בהליך זה סבה על תנאי הזכאות לקיצבה מיוחדת על פי החלופה השנייה בתקנה 10(ג), דהיינו הזקקות ל"הסעות שלא בתחבורה ציבורית" (להלן גם – חלופת תחבורה ציבורית).

...

טענת התובע בדבר מדיניות המוסד לשלול קצבה על פי חלופת התחברה הציבורית הקבועה בתקנה 10(ג) לתקנות תוך הטעיית המבוטחים והעלמת מידע מהציבור ומהתובע לא נתמכה ולו בראשית ראיה, ומכל מקום, לא מצאנו בה ממש.

בנוסף מצאנו לדחות את עתירת התובע לזכאות לקצבה מיוחדת לנפגעי עבודה על פי תקנה 10ג לתקנות (תוספת בשיעור של 10% מהקצבה המיוחדת המקסימלית למי שאינו מקבל קצבת ניידות) , שכן טענה זו לא נטענה בכתב התביעה, אלא לראשונה בסיכומי התובע, ולא נדונה על ידי פקיד התביעות.

סוף דבר התביעה נדחית.