חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תנאי הארכת מועד להגשת תביעה להגדלת קצבה מיוחדת

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה נצרת נפסק כדקלמן:

על כן, משאין בפנינו בקשה להארכת מועד, במסגרתה היינו נדרשים לבחון את אמות המידה אשר נקבעו בפסיקה לצורך יישום הסמכות בסוגיית הארכת מועד להגשת תובענות,(נהפוך הוא, כפי שנפרט בהמשך התובע מבקש לראות בפנייתו לנתבע משנת 2020 כתביעה חדשה – להגדלת קצבה מיוחדת) - איננו נדרשים במסגרת פסק דין זה, לסוגיית הסמכות שיש לבית דין זה להאריך מועד להגשת תביעה כגון זו שהוגשה.
משכך, אנו מתקשים לקבל את עמדת התובע אשר מבקש לראות בפנייתו מחודש פברואר 2020 כ"תביעה להגדלת קצבה מיוחדת" כאשר התנאי הרלוואנטי בנסיבות תיק זה להגשת תביעה מעין זו הוא "שינוי" שחל בקצבה שאושרה.
...
עיקר טענות הצדדים ביחס להתיישנות ההליך  הנתבע טוען כי יש לדחות את תביעתו של התובע לנוכח מועד הגשתה.
          מכל הטעמים דלעיל – ולאחר שעיינו בפסיקה שצירף התובע לתגובתו לגביה איננו סבורים כי תואמת את נסיבות תיק זה בהן לא עמד התובע במשוכה הראשונית הנוגעת למועד הגשת התביעה - אנו קובעים, כי התביעה לבית הדין הוגשה לאחר למעלה משלוש עשרה שנים מאז היווצרות העילה.
סוף דבר  התביעה נדחית.
אשר להוצאות ההליך, ולא בלי לבטים, החלטנו כי כל צד יישא בהוצאותיו.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה נצרת נפסק כדקלמן:

הנתבע מפנה ל"הילכת מוניקה", וטוען כי תביעתו של התובע לבית הדין הוגשה ללא שבאה עימה בקשה להארכת מועד המפרטת את הטעמים המיוחדים שבגינה הוגשה באיחור.
 (ב)   (1)   הוגשה התביעה אחרי המועד האמור בסעיף קטן (א), וקבע המוסד כי התובע זכאי לגימלה בעד תקופה שקדמה להגשת התביעה, תשולם לו הגימלה שהוא זכאי לה, ובילבד שלא תשולם גמלה בעד תקופה העולה על 12 חודשים שקדמו בתכוף לפני החודש שבו הוגשה התביעה כאמור; היתה התביעה שהוגשה כאמור, למענק או לגימלה אחרת שאינה משתלמת בעד תקופה מסוימת, ישולמו המענק או הגימלה האמורים, בתנאי שבחודש שבו הוגשה התביעה למוסד, טרם חלפו 18 חודשים מהחודש שבו נוצרו התנאים המזכים בגימלה; (2)   על אף האמור בפיסקה (1), לעניין קצבת אזרח ותיק .
בהיבט הראשון - נשאלת השאלה האם, כטענת התובע, חלות על המקרה שלפנינו הוראותיה של תקנה 9 לתקנות הגשת תביעה לגימלה, ולכן יש לראות בפנייתו מחודש יוני 2019 "תביעה" ? עיון בתביעתו של התובע מלמד כי הלכה למעשה לתובע מעולם לא אושרה קצבה מיוחדת והתובע עצמו לא ביקש להגדיל את קיצבתו ואף לא ביקש תוספת לקיצבה, אלא טען לזכאות לקיצבה מיוחדת "ממועד הווצרות העילה ממועד התאונה ועד למועד הגשת התביעה ולעתיד..." (סעיף 26 לכתב התביעה).
...
תמצית טענות הצדדים הנתבע טוען כי יש לדחות את תביעתו של התובע לנוכח מועד הגשתה.
נזכיר כי בעניינו של התובע מתבררת בבית הדין תביעתו הנוספת בהתאם להסכמה הדיונית אליה הגיעו הצדדים במסגרת הליך זה. משכך, בדחיית תביעה זו אין כדי "לסתום את הגולל" מפני האפשרות העומדת לתובע למצות את בירור טענותיו אודות זכאותו לקצבה מיוחדת, בהתאם לדין ולכללים הנהוגים.
סוף דבר  התביעה נדחית על הסף.
אשר להוצאות ההליך, ולא בלי לבטים, החלטנו כי כל צד יישא בהוצאותיו.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה נצרת נפסק כדקלמן:

במקרה זה התקופה שבה צריך המבוטח להמתין לצורך הגשת תביעה להגדלת קצבה, לא תיפגע בקבלת קצבה עבור תקופה זו. לשיטת הנתבע תנאים אלו לא מתקיימים בעיניינה של התובעת, שכן אין מדובר בהגדלת שיעור קצבה מיוחדת בעילה שונה מזו שאושרה: מצבה של התובעת לא השתנה, אלא פרשנות החוק, לכן גם מטעם זה סעיף זה אינו רלוואנטי לתובעת.
הצדדים חלוקים בשאלות הבאות: ראשית, האם הגדלת הקצבה הייתה צריכה להיות על דרך הגשת תביעה או בקשה; שנית, האם במסגרת ההחלטה משנת 2016 נבחנה חלופת התחבורה הציבורית, וככל שנבחנה, האם נפלה טעות בהחלטה או הטעה מצד הנתבע; שלישית, האם חלה תקנה 12 לעניין הגדלת הקצבה למפרע מיום הווצרות העילה ובכך היא שוללת את תחולת סעיף 296 לחוק; רביעית, האם יש להחיל את כללי ההתיישנות הרגילים לעניין ההחלטה משנת 2016 או להאריך את המועד לערער על ההחלטה; חמישית, האם יש לקבוע השתק שפוטי נוכח היתנהלות הנתבע בתיק אחר.
...
בית הדין קבע כי דין התביעה להידחות מחמת שיהוי, משהוגשה התביעה רק כעבור 3 שנים מיום החלטת פקיד התביעות, ובנסיבות בהן המבוטח לא הגיש בקשה להארכת מועד עם הגשת תביעתו ב-2022.
סוף דבר על יסוד כל האמור, ניתן תוקף להודעתו של הנתבע מיום 15.5.2022.
בהתחשב במכלול הנסיבות, ישלם הנתבע לתובעת הוצאות שכ"ט עו"ד בסך 3,000 ₪.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

(1) לקיצבה מיוחדת להחזקתו האישית או לשיקומו המקצועי עקב נכותו, בסכומים ולפי כללים שנקבעו, אולם לא יותר מרבע הקצבה המרבית המשתלמת לפי סעיף 105 על בסיס דמי הפגיעה המירביים האמורים בסעיף 97(א); (2) למענק לסידורים חד-פעמיים הנובעים מנכותו, בתנאים ובסכומים שנקבעו.
] ביום 3.10.2021 דחה הנתבע את התביעה השנייה לקיצבה מיוחדת, מהנימוק הבא: "לאחר בדיקת רופא המוסד והערכת תיפקוד על ידי אחות מעריכה לא נמצא שעקב הנכות המוכרת כפגיעה מעבודה יש החמרה במצבך ועלייה בתלותך בזולת ולכן אין מקום להגדיל את הקצבה המיוחדת לרמה גבוהה יותר."[footnoteRef:9] [9: נספח לכתב ההגנה.
גם מבחינת אמות המידה שנקבעו בפסיקה אין מקום להאריך את המועד: מדובר בשנים רבות של איחור בהגשה, בשל חלוף הזמן אי אפשר לבדוק את תהליך קבלת ההחלטות בשנת 2002, רופא הנתבע, ד"ר וייסמן כבר נפטר, גב' שיף לא עובדת בנתבע כבר למעלה מ-3 שנים ולא יכולה לזכור אירועים שארעו לפני כ-20 שנה, קצבה מיוחדת לנכה עבודה היא קיצבה שוטפת לפעולות היום יום כך שהיה מצופה ממנו לפעול במהירות להגדלת רמת הקיצבה אם היא לא שיקפה את מצבו הרפואי במהלך השנים; התובע לא ציין סיבה שמנעה ממנו לבקש להגדיל את הקיצבה.
...
אנחנו לא מקבלים את הטענה כי אחד מהמסמכים מזויף, משום שלא הוכחה טענה זו. מקובלת עלינו טענת הנתבע, כי בכל מקרה שני הנספחים שעליהם חתום ד"ר וייסמן כלולים המלצה לאשר רמה א' ולא נקבע באף אחד מהם כי התובע אינו מסוגל להשתמש בתחבורה ציבורית, כנדרש לצורך הענקת קצבה מיוחדת לפי סעיף 10(ג) לתקנות.
] לסיכום התרשמנו מחוסר מהימנותו של התובע שעולה עד כדי רמות של חוסר תום לב שמצד אחד טוען, כי אינו מסוגל להשתמש בתחבורה ציבורית משום שהוא סובל מבעיות בריאותיות המקשות עליו מאוד שימוש בתחבורה ציבורית לרבות קשיים בהליכה, פגיעה במערכת החיסון המצריכה ריחוק מקהל וצפיפות, הפרעה במערכת העיכול ואי שליטה בצרכים, אך בפועל למרות טענותיו אלו התבררה תמונה של אדם אשר המשיך לעבוד משך כ – 31 שנים לאחר הפגיעה בעבודה זאת כמעט עד הגיעו לגיל פרישה תוך שהוא עבד עבודות פיזיות שבוצעו בעיקר בעמידה.
על יסוד האמור לעיל, התביעה נדחית.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

] לטענת הנתבע אין להתיר את הארכת המועד – משך הזמן שחלף, אי אפשר לבדוק אובייקטיבית את התנאים לזכאות שהתקיימו ב-1998, הקצבה ניתנת לתשלום צרכים שוטפים – עצם אי ההשגה עליה מלמד כי לא היו צרכים כאלו, בפרט כי התובע היה מיוצג כל העת, וזו היא זכות תלוית מצב הניתן לשינוי המאפשר הגשת תביעה חדשה.
תביעה להגדלת שיעור הקיצבה המיוחדת לא תוגש אלא כתום ששה חדשים מהמועד שבו אושרה הקיצבה או חל שינוי בה. אושרה הגדלת שיעור הקיצבה כאמור - תחול ההגדלה למפרע מהיום שבו נוצרה העילה להגדלת שיעור הקיצבה.
...
חברי השופט טל גולן היטיב להסביר זאת בעניין חנניה שבו הבהיר – "ועוד נדגיש, שגם כאשר עסקינן במוסד סוציאלי, 'מותר' לו לחלוק על פרשנות המבוטחים, ולעתים עמדתו גם נדחית על ידי בית הדין. לאור האמור לעיל, גם אם שגה הנתבע בפרשנותו המשפטית, עדיין אין בכך כדי ללמד כי מדובר בשגיאה שיש בה כדי להביא להארכת תקופת ההתיישנות. שהרי, בכל תביעה שמתקבלת כנגד הנתבע, לכאורה נעשתה טעות על ידו. משכך, פרשנות שלפיה בכל מקרה שכזה, שבו מתקבלת תביעה כנגד הנתבע, יש להעניק תשלומים רטרואקטיביים מעבר להסדר הקבוע בסעיף 296 לחוק, משמעותה ביטול ואיון דה-פקטו של הסעיף שבנדון." עוד הובהר שם כי קביעה נגד מדיניות קיימת שנוקט בה הנתבע, אין משמעה איון ו'אתחול' מחדש את כל ההחלטות הנוגעות לדבר, אלא הסדרת עמימות משפטית מעתה ואילך.
כלל הטענות לגבי הטעייה מכוונת בטפסי הנתבע, מעגל שוטה ששלל את הזכות לקצבה מיוחדת בחלופת ההסעות, הסתרת מידע במכוון ואי קיום חובת היידוע – דינן להידחות.
אשר על כן, התביעה נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו