תמצית תובענה שטרית והתנגדות לביצוע שטר

7) השיק האמור הוא בסיס ההיתנגדות לבצוע שטר, וכיוצא מזה - בסיס התביעה דנן.

תמצית טענות התובע 8) התובע טוען בין השאר, כי לא היה בעל תפקיד בחברה, לא מורשה חתימה ולא נציג שלה, אך פעל מטעם אביו כמפקח על הנעשה בפרויקט של החברה.

...

5) חזות הלין במסגרת ההליך האמור על כך ששילם את מלוא תמורת הדירה לכאורה, וחרף זאת טרם הועברה לידיו החזקה בה. ביום 31.7.2013 דחה בית המשפט המחוזי (מפי כבוד השופט א' דראל) את תביעת חזות (להלן: "פסק הדין"); בסעיף 50 בפסק הדין, נקבע: "אין לכחד כי תוצאה זו איננה תוצאה אידיאלית, שכן היא איננה מביאה את המחלוקת בין הצדדים לפתרון ויכולה להניב התדיינות נוספת. ואולם, בית המשפט מוגבל בפסק הדין לסעדים שנתבעו ומשהוברר כי התובעים אינם זכאים להם לעת הזו אין מנוס מדחיית התביעה. לא נותר לי אלא לקוות כי נוכח מה שנקבע בהליך זה ישכילו הצדדים להגיע להבנה ויסדירו את מסירת הדירה וביצוע התשלום של הסכום שנותר בעצמם (בהתאם לפירוט שבפסק הדין). הסדר כזה מחייב מטבע הדברים עריכת התחשבנות חדשה בכל הנוגע לסכום שהיה על התובעים לשלם; קיזוז מה ששולם עד עתה; תשלום היתרה ולאחריו מסירת הדירה" 6) אין מחלוקת כי במועד כלשהו (לטענת הנתבע בשנת 2011 ולטענת התובע בשנת 2013) העביר הנתבע לידי התובע, המחאה כספית של סך 59,400 (להלן: "השיק").

23) יתירה מכך, גם אם אניח כי מדובר בתביעה שטרית כך שנטל השכנוע מוטל על הנתבע - זאת כנובע מהוראת סעיף 29(א) בפקודת השטרות [נוסח חדש], לפיו: "כל צד שחתימתו מצויה על השטר, חזקה לכאורה שנעשה צד לו בעד ערך", הרי לאחר שמיעת ראיות הצדדים ועדיהם, סבורני כי הנתבע הרים כדבעי נטל זה. 24) מלבד זאת שראיות הנתבע מהימנות ומשכנעות מאלו של התובע, אלא שגם, גרסת הנתבע - כפי שיפורט בהמשך - היא מסתברת והגיונית יותר מזו של התובע, כך שיש להעדיפה על גרסת התובע.

מסקנה זו מתבססת מחד גיסא על מכתבים שכתב בא-כוח החברה עוד בשנת 2011 (מיום 17.1.2011 לנתבע, ומיום 19.1.2011 לדוד), ומהם ניתן להתרשם כי בחברה (לרבות על-ידי דוד) נשקלה האפשרות לבטל את חוזה המכר מול חזות.

סיכום 37) על יסוד האמור, התביעה - נדחית.

להבנת המחלוקת, תחילה תפורט להלן תמצית התביעה: התובעת היתקשרה בהסכם מיום 27.11.14 להעברת מניותיה בחברה (להלן: "כפריס") לידי הנתבע 1, תמורת סכום של 2,625,000 ₪, אשר חולקה ל-5 תשלומים בסכומים שונים.

השטר חולל מן הטעם של "העידר כסוי מספיק". התובעת הגישה את השטר לבצוע בלישכת ההוצל"פ. הנתבעים 1 ו-2 הגישו התנגדויות לבצוע השטר.

...

בעניין: בקשה מטעם הנתבע 2 "למתן צווים לגילוי מסמכים ולמענה לשאלון" (בקשה מס' 32) בקשה מטעם התובעת "למתן צו בעניין גילוי מסמכים ותשובות לשאלון" (בקשה מס' 37) לאחר שעיינתי בבקשות התובעת והנתבע 2, בתשובות מיום 8.4.18 ומיום 5.3.18, ובתגובות לתשובות, הגעתי לכלל מסקנה ולפיה דין שתי הבקשות להתקבל באופן חלקי, וכפי שיפורט להלן.

למרות זאת, אני מקבל את הבקשה ומורה לתובעת להשיב גם לשאלות בסעיף זה, לאור הגישה המרחיבה הנהוגה בפסיקה, ולאור העובדה שהשאלות הן "לעניין הנדון" (בהשאלה מטענת התובעת בבקשתה).

סבורני כי, ככלל, הדין עם התובעת וכי אין מניעה לדרוש מנתבע בשאלון תשובות לשאלות הנגזרות ממסמכים שנדרשים אף הם. עם זאת, מעשית, דומה כי הצורך במתן תשובות לשאלות 19-20 מתייתר.

טענות המבקשים, שהועלו הבקשה, הנן אלה בתמצית: התביעה אינה עומדת בהוראות חוק הלוואות חוץ בנקאיות, תשנ"ג-1993 (להלן: "החוק"), משלא פורטו בבקשת הבצוע ובהסכם כל הדרישות בחוק ובמיוחד שיעור הריבית האפקטיבית.

ממילא הגישו המבקשים את התביעה הנפרדת לבית המשפט המחוזי, אף שלא ציינו זאת בתצהיר ובהתנגדות, ואותן טענות שלהן יתבררו שם. הסיכום הנו כי אני מקבלת את ההיתנגדות לבצוע שטר בטענות הבאות: אי עמידה בחוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, תשנ"ג-1993, באי ציון הפרטים המלאים בבקשת הבצוע ואי צורף הסכם ההלוואה; חריגה בגובה הריבית, בה חוייבו המבקשים בפועל, כולל עמלות, ששלמו.

...

פגמים בתוקף התחייבויות המבקשים בכתב לאחר שנכתב מה שנכתב לעיל, ובלי למעט מהטענות, שהתקבלו כהגנה לכאורה, אני דוחה את טענת המבקשים לפיה מצבו הרפואי של המבקש, הביא את נסיבות חתימת ההסכם לדרגת עושק וכפיה, המצדיקים ביטולו.

אני דוחה את טענת המבקשת לפיה חתמה על המסמכים ללא שקראה אותם (פרוטוקול, עמ' 3, שורה 16), וזו טענה, שלא התקבלה בפסיקה.

ממילא הגישו המבקשים את התביעה הנפרדת לבית המשפט המחוזי, אף שלא ציינו זאת בתצהיר ובהתנגדות, ואותן טענות שלהן יתבררו שם. הסיכום הינו כי אני מקבלת את ההתנגדות לביצוע שטר בטענות הבאות: אי עמידה בחוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, תשנ"ג-1993, באי ציון הפרטים המלאים בבקשת הביצוע ואי צורף הסכם ההלוואה; חריגה בגובה הריבית, בה חוייבו המבקשים בפועל, כולל עמלות, ששילמו.

בהתחשב בסכומים, ששילמו המבקשים עד היום מתוך קרן הסכומים שהועברו להם או לנושיהם, היה מקום לחייב את המבקשים בהפקדה משמעותית, אך לאור העובדה שהמשיבה רשמה הערת אזהרה ומשכון על מקרקעי המבקשים, אני קובעת כי בטוחות אלה תשמשנה גם להבטחת סכום פסק הדין, ככל שיינתן בתום ניהול ההליך או חלקו.

בבקשה נטענו הטענות העיקריות הבאות, בתמצית: · התביעה הוגשה בחוסר תום לב כיוון שהתובע חתם על הסכם הפשרה הראשון ביום 23.10.12 ובמסגרתו הוא ויתר על כל טענה או דרישה או תביעה כנגד המבקשים באופן אשר אמור להביא לסילוק התביעה דנן.

· טענת התובע כי הסכם הפשרה הראשון לא קוים דינה להדחות, להפך הוא פעל על מנת לאוכפו כאשר הגיש שטרות שקבל מהסכם הפשרה הראשון שלא כובדו לבצוע בהוצל"פ. החברה ובעלי המניות בה הגישו התנגדויות לבצוע השיטריות שלא כובדו.

...

· טענת התובע כי הסכם הפשרה הראשון לא קוים דינה להידחות, להפך הוא פעל על מנת לאוכפו כאשר הגיש שטרות שקיבל מהסכם הפשרה הראשון שלא כובדו לביצוע בהוצל"פ. החברה ובעלי המניות בה הגישו התנגדויות לביצוע השטרות שלא כובדו.

· ביום 29.3.16 התובע הגיש תגובתו לבקשה שבנדון, לפיה יש לדחות את בקשת המבקשים לגילוי הסכם הפשרה השני.

החלטה לאחר עיון במסמכי וטענות הצדדים אני מחליט כך: הבקשה למתן צו לגילוי מסמכים-הסכם הפשרה השני - נדחית.

על כן, הבקשה נדחית.

גיא בתצהירו שתמך בהתנגדות לבצוע שטר (סעיף 11) אישר, כי בעת החזרת סך 73,000 ₪ לתובע ביום 26.6.18 עמד חובו לתובע על סך 280,000 ₪, גיא לא התייצב לחקירה נגדית, ולכן נפסק כי לא ניתן לקבוע כי בעת החזרת הסך של 73,000 ₪, זקף גיא את הסכום האמור על חשבון ההלוואה הספציפית בסך של 80,000 ₪ שבגינה נמשך השיק על ידי גב' הילה לחמי.

טענות התביעה בתמצית התובע טען כי גיא פנה אליו פעמים רבות ובקש ממנו הלוואת לכסוי חובותיו.

עסקינן בתביעה בעילה שטרית ובטענת הגנה מסוג "פרעתי". התובע איננו נידרש להוכיח את תביעתו.

...

אך לאחר העיון במכלול הטענות, סבורני כי אין מקום להתערבות ערעורית בגלגול שלישי, גם בהקשר זה..

מסקנתי היא כי הנתבע לא עמד בנטל להוכיח כי פרע את סכום השיק וכן לא הצליח לסתור את החזקה הקבועה בסעיף 51(ד) לפקודת השטרות לפיה האחיזה בשיק בידי התובע מלמדת שהשיק טרם נפרע.

סוף דבר: לאור כל האמור אני מקבלת את התביעה, והתנגדות הנתבע נדחית בזאת.