לסיום נקודה זו, ורק בכדי להעמיד דברים על דיוקם אעיר כי בנגוד לדברי ב"כ התובעים בסיכומיהם, החוזה לא הועבר, עובר לחתימתו, להערות כל מליאת המועצה, כנטען, אלא "לעיון נציגי המועצה" כפי שצוין במייל ששלחה עו"ד סופר דמרי, ממשרדו של עו"ד וילצי'ק, ב"כ המועצה, לב"כ התובעת 1.
כפי שציינה כב' השופטת דפנה ברק ארז במאמרה, הישתחררות מחוזה של רשות מנהלית: מקרה מבחן לדואליות הנורמאטיבית, המשפט יא' תשס"ז בעמ' 179:
"אכן ברגיל, העקרונות המנחים לגבי פרשנות חוזים של רשויות מנהליות הם אלו שנוהגים לגבי חוזים באופן כללי. למעשה, התקדים המרכזי בתחום של פרשנות חוזים שנקבע בעיניין אפרופים, ניתן בהקשר של חוזה שיעשה בין משרד ממשלתי לבין קבלן. עם זאת, במקרים שבהם נוסחו של החוזה אינו חד משמעי קיימת נטייה פרשנית שלא להרחיב את תוכן ההתחייבויות של הרשות בכיוון הגבלתו של שיקול הדעת. במילים אחרות, קיימת העדפה פרשנית לעבר הפרשנות המגבילה פחות את שיקול דעתה של הרשות המנהלית. הטרנספורמציה של האיסור של כבילת שיקול הדעת לכלל פרשנות זכתה לניסוח ברור בעיניין מייזלר....לדברי השופט שמגר: "כאשר תוכן התחייבויותיהם של הרשות ושל הפרט אינו סותר הנחה זו, עלינו ליחס לצדדים כוונה שלא להתחייב בחוזה באופן שיש בו כדי לשלול את שיקול דעתה של הרשות, כמתחייב על פי הדין, שהרי חזקה על הצדדים שכוונתם להיתקשר בחוזה תקף שאת הוראותיו ניתן לקיים ולאכוף. בדומה לכך בעיניין גרוס העדיף בית המשפט פרשנות שלא יחסה לעירייה היתנערות מחובתה לקבוע בעצמה את סדרי העדיפויות בתחום האכיפה של מדיניות החניה בעיר.... השופט ברק הסביר כי לנוכח האיסור על כבילת שיקול הדעת המינהלי יש להעדיף את הפרשנות המוצעת ע"י המשיבה. הערייה היא זו שמופקדת על קביעת המדיניות בתחום האכיפה. אין להניח שהתכוונה לפרוק מעצמה את שיקול הדעת בנושא ולהעבירו לגורם פרטי, הפועל מתוך שיקולים עיסקיים".
לאור החזקה הפרשנית, עליה עמדנו לעיל, מקובלת עלי בעקרון עמדת המועצה, כי מקום בו ניתן החוזה לשתי פרשנויות, עדיפה הפרשנות שאינה כובלת את שיקול דעתה של המועצה על פני זו הכובלת את שיקול הדעת של המועצה ועשויה להביא לבטלותו של ההסכם בשל אי חוקיות.
המועצה לא הראתה כי התוכנית "מחיר למישתכן", מחיר מטרה וקבינט הדיור, השיגו את מטרותיהם ולא עלה בידה לשכנע כי האנטרס של קידום התיירות בזכרון יעקב גובר על הצורך החיוני שבהגדלת ההיצעים בשוק הנדל"ן.
בסוף כל הסופות, המועצה לא עמדה בנטל המונח לפתחה להוכיח כי התועלת הציבורית שתיצמח מהשתחררות מן התמיכה בשינוי היעוד עולה על הרווח שיצמח לתושבים בשל שינוי היעוד למגורים.
גם העובדה שמשרד התיירות שינה את דעתו אינה בבחינת שינוי נסיבות המצדיק הישתחררות מן ההסכם אלא שעל המועצה לשכנע כי האנטרס בציבורי שבהותרת הייעוד המקורי על כנו הנו אינטרס בעל משקל רב העולה על האנטרס הצבורי שבשינוי היעוד למגורים, נטל בו לא עמדה.
אם נפלו פגמים תיכנוניים בהסכם, באופן שנפלה טעות בשקול הדעת של ראש המועצה הקודם, עת נתן תמיכתו לתוכנית, במתכונתה, הרי שהאינטרס הצבורי בתיקון הפגמים הללו, עולה על העקרון של קיום חוזים ואף על אינטרס הסתמכות של התובעת 1.
...
ואולם, למרות הפגמים שנפלו בעיקר בהתנהלות ראש המועצה, אותם מניתי לעיל, ומבלי להמעיט מחומרתם, אני סבורה, בהתבסס על דוקטרינת הבטלות היחסית, כי אין מקום להורות על בטלותה של החלטת המועצה, בשל ניגוד עניינים של ראש המועצה.
סיכומו של דבר
אני מורה על דחיית תביעתה של התובעת 2.
אני קובעת כי המועצה המקומית לא הראתה עילה שבדין להשתחררות מהתחייבותה לתמוך בשינוי היעוד נשוא התוכנית ממלונאות למגורים; בהתאם לכך, אני אוסרת על המועצה לחזור בה מהסכמתה להיות יזמת התוכנית, מורה למועצה לחזור בה, תוך 10 ימים, מהודעתה כי היא מסירה הסכמתה להיות יזמת התוכנית ומורה על אכיפת התחייבות המועצה לתמוך בשינוי היעוד בתוכנית ממלונאות למגורים.
