תמיכה כספית מהמשפחה המשפיעה על זכאות לגמלת מס הכנסה

הכרעת הדין ההיבט הנורמאטיבי הפסיקה קבעה כי בהתאם לסעיפים 19 ו-20 לחוק הבטחת הכנסה רשאי המוסד לצורך קביעת זכאותו של תובע לגימלה או להמשך תשלומה לידרוש מתובע הגימלה למסור למוסד בין היתר כל ידיעה ומסמכים שברשותו או שבאפשרותו לקבלם וכי אי עמידה באמור עשויה להשפיע על זכות לקבלת הגימלה ואף להוביל לשלילתה (עב"ל 1010/04 המוסד לביטוח לאומי נגד זהבה עמר) (פורסם בנבו) שם אכן נשללה גמלתה .

בפסק דין עב"ל 280/05 אילנית ברנס נ' המוסד לביטוח לאומי נפסק כי הסתרת מידע או אי גילויו מצדיקה שלילה מחמת ש"אף בהעדר חובה מפורשת בחוק, חלה על התובע גמלה החובה לנהוג בתום לב ובהגינות כל עוד הוא ניזון מתמיכת המוסד.

הרשות הלאומית תעניק לכל אסיר משכורת חודשית, ללא אפלייה, ופעמיים בשנה קצבת ביגוד בהתאם לתקנה שתפורסם בעיניין זה" סעיף 7 מציין כי המשכורת החודשית תהיה כמפורט בתקנה ובין היתר נרשם בה "... מישפחת האסיר תקבל חלק מן המשכורת, בהתאם לאמות המידה החוקיות והעדכניות. האסיר יבחר את נציגו לצורך איסוף משכורתו החודשית או החלק שנותר ממנה..."(דגש ש.ש.) בנוסף, נרשם בסעיף 3 כי חלק מהחובות של הרשות כלפי האסירים היא "לאפשר לאסיר ולילדיו לרכוש השכלה". לטענת הנתבע, סכומים אלה ככל ששולמו לבעלה של התובעת או לתובעת עצמה יש משמעות לפי סעיף 9 לחוק הבטחת הכנסה הקובע כי הזכאי להבטחת הכנסה יהיה רשאי לקבלה בכפוף למבחן הכנסה.

עוד טען הנתבע כי ע"פ סעיף 2 לפקודת מס הכנסה לרבות סעיף 2 (10) ( כל הכנסה שלא הוחרגה הינה בגדר הכנסה.

משכך תביעת הנתבע מהתובעת להמציא את המסמכים הרלוואנטיים מבוססת על חוק הבטחת הכנסה ועל היותו של המוסד לביטוח לאומי גוף סטאטוטורי שמתפקידו לשמור את כספי הציבור באותה מידה שתפקידו לתת זכות קיום.

...

שקלנו גם את הוראות הפסיקה, בדבר הסבירות והמידתיות שעל המוסד להפעיל סמכותו ,ומצאנו כי לתובעת נתנה זכות טיעון , נעשו אליה פניות מספר בטרם שלילת הזכאות , ועל כן שוכנענו בנסיבות מקרה זה כפי שהוכחו בפנינו כי המוסד הפעיל את סמכותו כדין וכחוק עת שלל גמלת הבטחת הכנסה, עקב הפרת סעיפים 19-20 לחוק הבטחת הכנסה, מהתובעת.

התביעה נדחית.

לאחר ששקלנו, ולא בלי היסוס , לא הושתו הוצאות על התובעת.

התובע המציא - לתמיכה בטענותיו - דפים מחשבון הבנק של הבן, בו הוא רשום כמיופה כוח, המעידות על תנועות בחשבון מדצמבר 2016 ועד יולי 2017.

סעיף 20 לחוק מורה כי "המקבל גמלה יודיע בכתב למוסד לביטוח לאומי, תוך שלושים ימים, על כל שינוי שחל במצבו המשפחתי ובהכנסותיו ועל כל שינוי אחר העשוי להשפיע על זכותו לגימלה או על שיעורה". בתצהירו, מצהיר התובע כי החל ממועד קבלת הגימלה לא עבד כלל, למעט עבודת איטום אחת אותה ביצע עם בנו אסף, אצל הגב' מזר.

כל סעד הנוגע לזכאות התובע להישתתפות משרד השיכון בהוצאות דיור- אין מקומו בבית הדין זה. אשר להוצאות – אף שלכאורה התובע קיבל כספים שלא כדין, נוכח גובה החוב שנוצר ונוכח העובדה שבקביעות שלפנינו אינן כי התובע רימה את הנתבע אלא אך כי לא הצליח להוכיח את תביעתו אין צו להוצאות.

...

לאחר ששמענו את כלל העדויות בתיק, דעתנו כי דין התביעה להידחות.

לאחר שיקול בעניין זה לא מצאנו כמוצדק להתערב בשאלה.

ההיבט הנורמאטיבי נפסק כי בהתאם לסעיפים 19 ו-20 לחוק הבטחת הכנסה רשאי המוסד לצורך קביעת זכאותו של תובע לגימלה או להמשך תשלומה לידרוש מתובע הגימלה למסור למוסד בין היתר כל ידיעה ומסמכים שברשותו או שבאפשרותו לקבלם וכי אי עמידה בחובה זו עשויה להשפיע על הזכות לקבלת הגימלה ואף להוביל לשלילתה (עב"ל 0101-04 המוסד לביטוח לאומי נגד זהבה עמר(פורסם בנבו)).

דוגמא לכך מצינו בעב"ל (ארצי ) 20952-04-11 אהוד יאיר נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם בנבו, 20.11.2015) "לפיכך נפסק לגבי הגדרת הכנסה בסעיף 9 לחוק, המפנה לסעיף 2 לפק' מס הכנסה, כי תמיכה חודשית, גם אם היא ניתנת מתוך נדיבות, ראויה להחשב, לצורך קיום תכלית החוק, כהכנסה על פי סעיף 2(5) או (10) לאותה הפקודה."(דגש ש.ש.) בשאלה מהי הכנסה מצינו בפסיקה כי קצבה או מלגה הנתנת מכח חוק תחשב להכנסה, בשונה מתמיכה כספית משפחתית הנתנת מנדיבות ליבו של הנותן.

...

סוף דבר לא התבררה די הצורך עילת אי שיתוף פעולה עם הנתבע בדבר המצאת מסמכים, הוכח כי הגיש באיחור רב, אך הגיש את כל המסמכים שיכול היה להביא לבקשת הנתבע.

על כן לא על עילה זו נדחית תביעה זו. הוכח כי התשלום בגין האסיר הניתן ע"י הרשות הפלסטינית ניתן לתובע ולמשפחת האסיר ,כך בהגדרה הראשונית ובכוונת מכוון.

התביעה נדחית.

התביעה שבפנינו עוסקת בשאלה, האם כספים שקבלה התובעת מקרובי משפחתה, מהוים "הכנסה" כמשמעותה בחוק הבטחת הכנסה, באופן המצדיק שלילת זכאותה לגימלת הבטחת הכנסה? התובעת, כבת 59, הוכרה על ידי הנתבע כזכאית לגימלת הבטחת הכנסה וזו שולמה לה החל בחודש ינואר 2011 (ראה נ/6 והנספחים לו).

לאור האמור, השאלה העומדת בפנינו להכרעה הנה האם הסכומים שקבלה התובעת מבני משפחתה, העולים על 13% מהשכר הממוצע במשק, הנם בגדר הכנסה או שמא יש לראותם כעזרה משפחתית שאינה בגדר הכנסה? בהכרעתנו עלינו להתייחס לשאלה האם המטרה לשמה ניתנו הכספים יש בה כדי להשפיע על סיווג הכספים כהכנסה אם לאו, והאם הוכח כי אכן אלו שמשו לתשלום טפולי השיניים להם טוענת התובעת? כן עלינו להתייחס לחוזר 10/13 של הנתבע לענין עזרה משפחתית.

בפסק הדין בעיניין דנה אורן, תוך שאיבחן את פסק הדין בעיניין בנישו, נפסק כי אין להגדיר "הכנסה" של מבקש גמלת הכנסה, הגדרה דווקנית על פי פקודת מס הכנסה וכי מקום בו המדובר בהכנסה סדירה קבועה ומשמעותית מבני מישפחה, יש לראותה כהכנסה, על פי תכלית חוק הבטחת הכנסה (ראה עב"ל (ארצי) 618/08 דנה אורן נ' המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 16.1.11).

ערים אנו לטענת התובעת כי בתעודת עובד הציבור מיום 3.4.13 שהוגשה על ידי הנתבע נכתב, בסעיף 4, כי "מאחר ולא הוגשו אסמכתות לטיפולי שיניים ועל פי הצהרתה מיום 23.8.11 כל עוד לא התקבלו אסמכתות אלו נראה בסיוע זה כתמיכה משפחתית" ועל כן ומשהוצגו אסמכתות אין לראות בכספים כהכנסה.

...

כמובן שאין בקביעתנו זו, כדי לשלול את האפשרות כי בנסיבות חריגות ומתאימות לכך, תהא הצדקה שלא ליחס את כל הסכומים הניתנים כעזרה משפחתית כהכנסה (גם מעבר ל-13% מהשכר הממוצע במשק), אך לא מצאנו כי המקרה שבפנינו מהווה נסיבות חריגות כאמור, ואלו אף לא הוכחו.

לאור האמור לעיל, אנו מורים על דחיית תביעתה של התובעת.

למרות התוצאה עליה הגענו, החלטנו לא לחייב את התובעת בהוצאות.

לנוהל מאפשר למשפחות המבקשות לבחון זכאות בגין מבחן הכנסות להמציא תלושי שכר או אישורים מהמעסיק, ובמקרה של עצמאים, אישור מרו"ח המפרט את ההכנסות מהעסק, ובמקרה של עסק זעיר, אישור על מקדמה למס הכנסה.

בעמ' 538-537 הוא עומד על תמצית הקשיים:  "נקודת מוצא שאמורה להשפיע על המשפט המנהלי בהקשר דנן היא שהמפגש בין האדם העני ופקידות הרווחה הוא מפגש שילטוני אינטנסיבי ועוצמתי במיוחד.... חלק ניכר מחייהם של אנשים עניים נשלט על ידי רשויות הרווחה. זוהי שליטה רב-זירתית – כלומר של כמה רשויות רווחה – כאשר הקשר עם כל אותן רשויות הוא אינטנסיבי ונמשך. באינטראקציות אלו, הרשות מצוידת בסמכויות שמבססות שליטה ממשית בחייו של הפרט.... לפקידות נתונה הסמכות להכריע ביחס לזכות של אדם עני לתמיכות רווחה, ובהמשך לבחון שוב ושוב האם אותה זכאות עדיין מתקיימת בו (ובאיזה הקף). האינטראקציה ברווחה היא מיוחדת. גם בהנחה שלרוב יש פערי כוחות בין הרשות המינהלית לפרט המטופל על ידה, הרי שבמפגש בין פקידות רווחה לפרטים עניים מדובר בפערי כוחות עצומים בין אדם חסר אמצעים ומודר ובין פקידות שטח המצוידת בסמכויות מרובות.

השינויים במבנה המשפחה באו לידי ביטוי בקצבאות (הניתנות כיום, למשל, על פי חוק הורה עצמאי), אולם, לא עסקו בשאלת התמיכות המשפחתיות (בעין או בסיוע כספי), והשאלה האם יש לכלול סיוע זה בבסיס ההכנסה לצורך קביעת הזכאות לקצבאות השונות.

...

על בסיס פסיקות של בית-הדין לעבודה, החלטתי – קרי, שר הרווחה חיים כץ – יחד עם הביטוח הלאומי, לעשות סוף-סוף סדר.

סוף דבר לפני סיום אביא מדברי המשורר רוני סומק, שהיטיב לבטא בשירו "קו העוני" את תחושותיו של ילד שגדל בתנאי עוני, ומתקשה לראות מעבר לקו האופק.

לפיכך, העתירה מתקבלת במלואה.