מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תמונה מטעה של מוצר הטעייה צרכנים

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2015 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בקשת האישור הוגשה בהתאם לפרט 1 שבתוספת השנייה בחוק שעניינו תביעות כנגד "עוסק". הקבוצה שבשמה הוגשה בקשת האישור הוגדרה באופן הבא: "כלל הלקוחות של המשיבה אשר רכשו ממנה בשבע השנים האחרונות מוצרים אשר אריזתם החיצונית לא שיקפה ו/או אינה משקפת באופן אמיתי ו/או נכון את התכולה הפנימית שבאריזה ו/או מוצרים אשר יש באריזותיהן כדי להטעות את הצרכנים ביחס לתכולתן ו/או אשר לא צוין עליהן כל המידע לו הם זכאים להחשף על פי הדין". המבקש הודיע כי בכוונתו לבקש מבית המשפט, להורות למשיבה לגלות את נפח האריזה ואת נפח התכולה של כל אחד מן המוצרים אשר מכרה בשבע השנים האחרונות ולגלות את נתוני הרכישות של מוצריה, לצורך הגדרת הקבוצה ביתר דיוק.
ואולם, מחקירתו של המבקש, עולה תמונה הפוכה - המבקש רכש את אותם המוצרים, במשך שנים לפני אותה הקנייה מדוברת, תוך שאיננו מרגיש בהטעיה ואף לא "שם לב" אליה (ראו פרוטוקול הדיון עמ' 13).
...
על כן, בנסיבות אלה, לא ניתן לומר כי הוצעה הצעה מעשית טובה לאיתור הניזוקים וכי התובענה הייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת (סעיף 8(א)(2) לחוק התובענות הייצוגיות) וגם מטעם זה יש לדחות את הבקשה.
סוף דבר בקשת האישור אינה עומדת בתנאים המנויים בסעיף 8(א) לחוק התובענות הייצוגיות; לא הוכחה עילת תביעה אישית; לא הוכחה הטעייה; לא הוכח נזק ולא הוכחה אפשרות סבירה כי התביעה תוכרע לטובת הקבוצה.
על כן, בקשת האישור נדחית.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בתגובתה, טענה המבקשת, כי נוכח תשובות זוגלובק וטבעול, מצטיירת תמונה כי שופרסל הנה המעוולת העיקרית.
עיון בחוות הדעת, מלמד כי זו נועדה, כמצויין בפתיח חוות הדעת, "לחישוב אומדן הנזק שניגרם לצרכני שניצל תירס כתוצאה מהטעייה לכאורה של חברות שופרסל טבעול וזוגלובק". במסגרת חוות הדעת, נבחן הפער בפועל בין מחיר המוצר הגדול לבין מחירו הצפוי של המוצר הקטן; זאת, תוך בחינת מחיר המוצר הקטן ברשתות הפרימיום לעומת מחיר המוצר הגדול ברשתות ההוזלה, ותוך מתן אומדן למחירו הצפוי של המוצר הקטן ברשתות ההוזלה, בהעדרו בפועל מרשתות אלה.
...
אין בידי לקבל טענה זו. אכן, בשלב בקשת האישור לא נדרש המבקש להוכיח את נזקיהם של חברי הקבוצה במלואם או באופן מדוייק, אולם עדיין עליו להראות נזק לכאורה (רע"א 6897/14 רדיו קול ברמה בע"מ נ' קולך - פורום נשים דתיות (פורסם בנבו, 09.12.2015)‏‏.
סוף דבר דין הבקשה להתקבל.
אשר על כן, הריני נעתרת לבקשה לתיקון בקשת האישור והתביעה, וזאת בכפוף לתשלום הוצאות בסך 5,000 ₪ לכל אחת מהמשיבות.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

זאת ועוד, הואיל וטענת המבקש היא, כי יעילות המוצר לא הוכחה באמצעים מחקריים, היה על המומחה מטעמו לפרוש את מלוא התמונה המחקרית כבר בחוות דעתו המקורית שצורפה לבקשת האישור.
לפיכך, יש לדחות את טענת מדיצ'י בעיניין זה. הסוגיה האם יש בדברים אלה משום מענה מספק, והאם אכן יש צורך בסקר לצורך הוכחת הטעה של צרכני המוצר – תוכרע, במידת הצורך, במסגרת ההחלטה בבקשת האישור, ואין מקום למחוק את טענותיו של המבקש בעניי זה, גם אם מדיצ'י סבורה שאין בהן ממש.
...
לפיכך, סבורני שיש להורות למבקש לקצר את תשובתו לתגובותיהן המשיבות, וזאת על מנת לייעל את הדיון ולקדמו.
בסיכומו של דבר, אני מקבל חלקית בלבד את בקשותיהן של המשיבות, ומורה על מחיקת נספח 3 של תשובת המבקש, וכן על מחיקת המילים "מפרסומי המשיבות ברשת הפייסבוק" שבסעיף 84 של התשובה, וכן על מחיקת סעיף 85 של תשובת המבקש.
כמו כן, אני מורה על מנת לייעל את הדיון ולקדמו, כי המבקש יגישו תשובה מתוקנת לתגובותיהן של המשיבות על פני לא יותר מ-18 עמודים.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2015 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

המבקש לא טרח לפרט כיצד תמונות אלו משמשות מענה לטענות המשיבה, והן אינן משמשות מענה, אלא פלאטפורמה נוספת לטענות חדשות בעיניין פתקיות מדף שגם להן אין זכר בבקשת האישור ( הפתקיות אינו נושאות את המידע הדרוש; אינן נימצאות במקום הנכון; אינן תואמות; על חלק מהמוצרים לא מוצג מחיר כמתחייב; תצוגת פחיות המרפיס גדולה וצפופה וכיוצ"ב).
בעניינינו, בטרם נידרש לשאלת קיומם של ההטעיה; נזק ממוני; נזק שאינו ממוני, יש להידרש כשאלה ראשונה - האם הצליח המבקש להרים את הנטל המוטל עליו ולהוכיח ברמה הלכאורית הנדרשת בשלב זה, את טענתו לפיה המשיבה מחייבת את לקוחותיה - בכל סניפיה - בדמי פקדון בגין רכישת משקאות בנוסף ובנפרד מהמחיר המוטבע על גבי המוצר, גורמת להטעיית הצרכנים וכפועל יוצא גורמת להם לנזק ממוני ושאינו ממוני לצרכן, ומתעשרת על גבם.
...
סוף דבר מכל המקובץ עולה, כי בקשת האישור אינה עומדת בתנאים המנויים בסעיף 8(א) לחוק התובענות הייצוגיות, הואיל ולא הונחה תשתית ראייתית לכאורית לכך שהמשיבה נוהגת שלא לסמן על כלל מוצריה מחיר הכולל את "דמי הפיקדון" וכי קיימת "קבוצה" שקמה לה עילת תביעה וקימת אפשרות סבירה שהשאלות העובדתיות והמשפטיות המשותפות, יוכרעו לטובתה.
הנה כי כן, בקשת האישור נדחית.
נדחית התביעה האישית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום פתח תקווה נפסק כדקלמן:

הינה כי כן, ההכרעה בשאלה האם מוצר מסוים מהוה הפרה של מידגם רשום אם לאו, תעשה לאורם של שני מבחנים עקריים, "מבחן העין" ו"מבחן החידוש", כאשר לצׅדם, כמבחן עזר בלבד, משמש גם "מבחן ההטעיה". מן הכלל אל הפרט; "מבחן העין"; עיקר ההתמקדות בגדר 'מבחן העין' הנה בהתרשמות הכוללת הנוצרת מהשוואת המדגם הרשום אל המוצר המפר לכאורה ומן "החוזי הכללי" הנקלט בעינו של הצרכן הסביר, ואין כל ציפייה כי תבוצע על ידי צרכן זה בדיקה דקדקנית משל היה הוא מומחה בתחום המוצר הנבחן.
בכל הקשור ליסוד השני לעניין הוכחת ההטעיה הדרושה, הרי שמקום בו מצאתי בדיוני לעיל כי הוכח בפניי "מבחן העין" וכן מבחן העזר של ההטעיה, נוכח קיומו של דמיון בין המוצרים נשוא המדגמים לבין הפרופילים שיובאו על ידי הנתבעת, יש בקביעה זו כדי לבסס את הוכחת יסוד ההטעיה הדרוש לצורך העוולה דנן, שכן במקרה דנן מתקיימת החפיפה הדרושה; הפוטנציאל לבלבול והטעייה מיתקיים בנסיבות דנן בסבירות גבוהה כך שרוכש פוטנציאלי אשר יבחר לרכוש את הפרופילים שייבאה הנתבעת, יתקשה לטעמי להבחין בהבדלים הקיימים ביניהם לבין אלה המקוריים של התובעת (ובפרט בשעה כאמור שעסקינן בצורה חיצונית זהה), וסכוייו לטעות גבוהים גם אם יהיו זמינים מוצרים מקוריים של התובעת בהם הוא יוכל להשתמש לצורך השוואה.
במסגרת שיקוליי בפסיקת סכום זה, לקחת בחשבון את הבאים: אמנם עסקינן בשתי הפרות של מדגמים, אולם אין לראותם בנסיבות כמסכת נפרדת של מעשים; הקף הפרופילים שיובאו על ידי הנתבעת (כפי שהיא משתקפת מהתעוד היחידי שהציגה התובעת; ר' התמונה השלישית לנספח ה' לתצהיר המנכ"ל); היותם של כל אחד מהפרופילים כרכיב בודד שמהוה חלק ממוצר סופי (ארון) ולהבדיל ממוצר בעל פונקציונאליות עצמאית וכן לאור קהל היעד המצומצם של המוצר ושהנו יצרנים רלוואנטים של המוצר הסופי.
...
על רקע האמור, עתרה התובעת בכתב תביעתה לסעדים הבאים: (א) צו מניעה קבוע שיורה לנתבעת להימנע מביצוע כל פעולה הקשורה להפרת זכויותיה של התובעת; (ב) חיוב הנתבעת בפיצוי בסך 200,000 ₪ בגין ההשקעות הנדרשות לתיקון התקלות והנזקים שגרמה וכיסוי ההוצאות שנגרמו.
בכל הקשור לסעד הנוסף שהתבקש בכתב התביעה בדמות צו המניעה הקבוע, הרי שלאור הוכחת ביצוע העוולות הנ"ל; חזרת התובעת על סעד זה בסיכומיה (ר' סעיף 19) ועמדת הנתבעת עצמה כפי שבאה לידי ביטוי, בין היתר, בהצהרת בא כוחה בדיון הקד"מ מיום 25/2/20 (ר' ע' 4 שו' 17 לפרו'), יש מקום להיעתר לסעד המבוקש.
סוף-דבר: לאור כל האמור, הנני מורה כדלקמן: ניתן בזאת צו מניעה קבוע שיורה לנתבעת להימנע מביצוע כל פעולה הקשורה להפרת זכויותיה של התובעת בקשר עם המדגמים הרשומים ברשות הפטנטים ושמספרם 58841 ו-58842.
הנני מחייבת את הנתבעת לפצות את התובעת בסך של 20,000 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו