הינה כי כן, ההכרעה בשאלה האם מוצר מסוים מהוה הפרה של מידגם רשום אם לאו, תעשה לאורם של שני מבחנים עקריים, "מבחן העין" ו"מבחן החידוש", כאשר לצׅדם, כמבחן עזר בלבד, משמש גם "מבחן ההטעיה".
מן הכלל אל הפרט;
"מבחן העין"; עיקר ההתמקדות בגדר 'מבחן העין' הנה בהתרשמות הכוללת הנוצרת מהשוואת המדגם הרשום אל המוצר המפר לכאורה ומן "החוזי הכללי" הנקלט בעינו של הצרכן הסביר, ואין כל ציפייה כי תבוצע על ידי צרכן זה בדיקה דקדקנית משל היה הוא מומחה בתחום המוצר הנבחן.
בכל הקשור ליסוד השני לעניין הוכחת ההטעיה הדרושה, הרי שמקום בו מצאתי בדיוני לעיל כי הוכח בפניי "מבחן העין" וכן מבחן העזר של ההטעיה, נוכח קיומו של דמיון בין המוצרים נשוא המדגמים לבין הפרופילים שיובאו על ידי הנתבעת, יש בקביעה זו כדי לבסס את הוכחת יסוד ההטעיה הדרוש לצורך העוולה דנן, שכן במקרה דנן מתקיימת החפיפה הדרושה; הפוטנציאל לבלבול והטעייה מיתקיים בנסיבות דנן בסבירות גבוהה כך שרוכש פוטנציאלי אשר יבחר לרכוש את הפרופילים שייבאה הנתבעת, יתקשה לטעמי להבחין בהבדלים הקיימים ביניהם לבין אלה המקוריים של התובעת (ובפרט בשעה כאמור שעסקינן בצורה חיצונית זהה), וסכוייו לטעות גבוהים גם אם יהיו זמינים מוצרים מקוריים של התובעת בהם הוא יוכל להשתמש לצורך השוואה.
במסגרת שיקוליי בפסיקת סכום זה, לקחת בחשבון את הבאים: אמנם עסקינן בשתי הפרות של מדגמים, אולם אין לראותם בנסיבות כמסכת נפרדת של מעשים; הקף הפרופילים שיובאו על ידי הנתבעת (כפי שהיא משתקפת מהתעוד היחידי שהציגה התובעת; ר' התמונה השלישית לנספח ה' לתצהיר המנכ"ל); היותם של כל אחד מהפרופילים כרכיב בודד שמהוה חלק ממוצר סופי (ארון) ולהבדיל ממוצר בעל פונקציונאליות עצמאית וכן לאור קהל היעד המצומצם של המוצר ושהנו יצרנים רלוואנטים של המוצר הסופי.
...
על רקע האמור, עתרה התובעת בכתב תביעתה לסעדים הבאים: (א) צו מניעה קבוע שיורה לנתבעת להימנע מביצוע כל פעולה הקשורה להפרת זכויותיה של התובעת; (ב) חיוב הנתבעת בפיצוי בסך 200,000 ₪ בגין ההשקעות הנדרשות לתיקון התקלות והנזקים שגרמה וכיסוי ההוצאות שנגרמו.
בכל הקשור לסעד הנוסף שהתבקש בכתב התביעה בדמות צו המניעה הקבוע, הרי שלאור הוכחת ביצוע העוולות הנ"ל; חזרת התובעת על סעד זה בסיכומיה (ר' סעיף 19) ועמדת הנתבעת עצמה כפי שבאה לידי ביטוי, בין היתר, בהצהרת בא כוחה בדיון הקד"מ מיום 25/2/20 (ר' ע' 4 שו' 17 לפרו'), יש מקום להיעתר לסעד המבוקש.
סוף-דבר:
לאור כל האמור, הנני מורה כדלקמן:
ניתן בזאת צו מניעה קבוע שיורה לנתבעת להימנע מביצוע כל פעולה הקשורה להפרת זכויותיה של התובעת בקשר עם המדגמים הרשומים ברשות הפטנטים ושמספרם 58841 ו-58842.
הנני מחייבת את הנתבעת לפצות את התובעת בסך של 20,000 ₪.
