לא רק זאת, אלא שלטענת העיריה, התובע מודה בכתב התביעה כי איבד שיווי משקלו ושבשל כך מעד ונחבל ומשכך אשמה של הרשות המוניציפלית, אינו מבוסס ואינו ברור.
ילד יכול ליפול במשחק זה, כמו גם בעת "משחק תופסת" רגיל במיגרש, בהפסקה, בבית הספר, או במשחק עם חברים אחה"צ. .
יפים ומתאימים לעניין זה דבריה של כבוד השופטת בלהה טולקובסקי בפסק דין שניתן זה לאחרונה;
"בקביעת חובת הזהירות המוטלת על תנועת הצופים, כמסגרת של תנועת נוער להבדיל מבית ספר, יש להביא בחשבון את ההבדלים המובנים בין המסגרות. הפעילות בתנועת נוער היא וולנטרית ומתאפיינת בעצם טבעה בחופש, עצמאות ומרחב פעולה גדול יותר מאשר במסגרת בית ספרית. תנועות הנוער ככלל מקדמות ערכים חברתיים של אהבת וידיעת הארץ, פיתוח עצמאות ומנהיגות בקרב בני נוער. מדובר במסגרת חינוכית לא פורמאלית, המנוהלת בעיקרה על ידי מדריכים צעירים – תלמידי תיכון – המבוגרים בשנים בודדות מהחניכים, בפקוח ובהשגחה של מדריכים בוגרים והורים מתנדבים. הפעילות מתאפיינת מעצם טבעה במידה רבה יותר של חופש ועצמאות ולא ניתן להשוותה למסגרת חינוכית המופעלת על ידי אנשי חינוך מקצועיים דוגמאת מורים בבית ספר. הטלת סטאנדרט זהירות זהה של פקוח והשגחה על מורים בבית הספר ועל מדריכים בתנועת נוער, כאשר המדריכים בתנועת הנוער הנם בני נוער בעצמם, חסרי השכלה והכשרה פורמאלית בתחום החינוך (להבדיל מהכשרה בקורס הדרכה במסגרת תנועת הנוער), תיגרום להרתעת יתר ולפגיעה בפעילותן של תנועות הנוער. לפיכך, מטעמים של מדיניות משפטית, אין לגזור גזירה שווה מחובת ההשגחה והפיקוח המוטלת על מורים ועל בתי ספר, ויש להיתחשב בקביעת הקף חובת הזהירות באופייה המיוחד של הפעילות בתנועת הנוער"
(ת"א 27030-10-11 פלונית נ' תנועת הצופי העבריים בישראל (05.07.2015), בעמוד 16 (להלן: "פרשת פלונית")).
...
לפיכך, שוכנעתי כי התובע אינו זכאי לפיצוי בשל הפסדי שכר לעבר.
מאידך, אני סבורה כי אין להתעלם מהנכות שנקבעה לו בידו, הגם שמדובר ביד שאינה דומיננטית, אשר השלכתה עשויה להיות בעלת משקל כאשר יתבגר.
לפיכך, סכום של 100,000 ₪ יהלום ראש נזק זה.
סיכום
כפי שקבעתי, בהעדר אחריות , הרי שדין התביעה כנגד הנתבעות כולן להידחות.
