מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תלושי שכר שאינם כוללים רישום לגבי דמי נסיעה ששולמו לעובד

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

התובע טוען, כדלקמן – - על תקופת העסקתו חלות הוראות צו ההרחבה בענף הבניה; - הנתבע הנפיק לו תלושי שכר פקטביים שאינם כוללים את השכר ששולם לו בפועל, במזומן; - רכיב השכר ששולם לו בגין בונוס הנו רכיב פקטבי, ובפועל מדובר ברכיב שכר לכל דבר ועניין; - שכר העבודה שולם במכפלת של 350 ₪ נטו ליום עבודה, ותו לא; - הוא הועסק במתכונת עבודה של 7 ימים בשבוע, בימים ראשון עד חמישי, וגם שבת, בשעות 07.00 – 16.00, ובימי שישי בשעות 07.00 – 14.00; - זכויות קוגנטיות שונות במשפט העבודה, כגון הפרשות פנסיוניות, פדיון חופשה, דמי הבראה, דמי נסיעות, דמי חגים ושעות נוספות, לא שולמו לו; - הוא פוטר מעבודתו על ידי הנתבע ללא הודעה מוקדמת, וזכאי בגין כך לפצויי פיטורים, הודעה מוקדמת ופצוי בגין אי-עריכת שימוע; - שכרו לחודש 3/2021 הולן על ידי הנתבע ולא שולם לו. הנתבע טוען, כדלקמן – - מדובר בהליך שנעשה בו שימוש לרעה בהליכי משפט על ידי התובע; - הנתבע אכן עוסק בעבודות חשמל, אולם צו ההרחבה בענף הבניה לא חל על העסקת התובע; - התובע הוא זה שבקש ששכרו ישולם במזומן, ורק לאחר היתעקשות מצד הנתבע, הוא הסכים לקבל את שכרו בהמחאה; - התובע לא עבד 7 ימים בשבוע, אלא 5 ימים, והוא לא עבד בימים שישי ושבת.
זאת ועוד, אין לפנינו רישומים כלשהם ביחס לאופן תשלום השכר לתובע (ששולם במזומן, לגבי רוב מוחלט מתקופת העבודה), מתי הוא בוצע ועל ידי מי. כמו כן, נזכיר שוב כי התובע לא הוחתם על חוזה עבודה, וגם לא נימסרה לו הודעה לעובד.
] לסיכום עד כה – התובע זכאי לכלל הזכויות הקוגנטיות הנובעות כתוצאה מעבודתו אצל הנתבע, ולגבי כל הזכויות הבאות: דמי חופשה (במלואם); דמי הבראה (במלואם); דמי נסיעות (במלואם לגבי תקופת העבודה של 15 חודשים בטירת הכרמל, ומחציתם לגבי תקופת העבודה של 4.5 חודשים בעכו); דמי חגים (הנתבע כלל לא טען שהם שולמו לתובע, והם גם אינם מופיעים בתלושי השכר שלו).
...
אשר ל"עובד", הוא מוגדר כך "כל עובד ומנהל עבודה באתר בנייה (כהגדרת המונח בצו זה) המועסק בתפקיד שאינו משרדי". בנסיבות אלה, והיות שהתובע עבד באתר שבו נעשית עבודת בינוי, ברי כי צו ההרחבה בענף הבנייה חל על העסקתו של התובע, וכך אנו קובעים.
] במקרה שבנדון, לאחר ששקלנו את כלל נסיבות העניין, הגענו למסקנה כי יש לחייב את הנתבע בסך של 2,500 ₪ בגין אי-מתן הודעה לעובד.
סוף דבר לסיכום – לאור כל האמור לעיל, דין התביעה להתקבל חלקית, ועל הנתבע לשלם לתובע את הסכומים הבאים, כדלקמן – - הפרשות על חשבון פיצויי פיטורים בסך של 10,908 ₪; הפרשות על חשבון תגמולים בסך של 11,817 ₪; פדיון חופשה בסך של 8,905 ₪; דמי נסיעות בסך של 3,450 ₪; דמי הבראה בסך של 4,661 ₪; דמי חגים בסך של 3,600 ₪; גמול שעות נוספות בסך של 4,545 ₪.
אשר לזכויות הנתבעות בגין פיצוי בגין פיטורים שלא כדין ודמי הודעה מוקדמת – הרי שהן נדחות.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

התובע טוען כי שכרו הקובע עמד על 7533 ₪ , כאשר שכרו כלל רכיבים פקטביים דוגמאת דמי נסיעות להם לא היה זכאי התובע בשל סמיכות מקום מגוריו לעבודה.
בכל הנוגע לתשלום דמי הנסיעות טענה הנתבעת כי התובע קיבל שלא כדין תשלום בזמן אמת ועכשיו טוען כי מדובר ברכיב פקטבי.
התובע העיד שניצל 4 ימי חופשה במועד הקרוב לסיום העסקתו, ומעבר לכך לא ניצל ימי חופשה והרישום בתלוש השכר אינו מהימן.
משקבענו שהתשלום הכולל שנירשם בתלוש השכר היה שכר בסיס וכולל אנו מקבלים את התביעה לפדיון ימי חופשה במלואה, כפי שתבע התובע בכתב תביעתו בסך של 5,289 ₪.
...
על כן התביעה לשעות נוספות נדחית.
לאור כל האמור לעיל, דין התביעה ברכיב זה – להידחות.
סופו של דבר, על הנתבעת לשלם לתובע בתוך 30 יום מקבלת פסק הדין את הרכיבים הבאים: א. השלמת פיצויי פיטורים 8,277 ₪; ב. פיצוי בגין אי מתן הודעה מוקדמת 7,553 ₪; ג. פדיון ימי חופשה 5,289 ₪; ד. דמי הבראה 4,303 ₪; ה. הוצאות נסיעה 1,341 ₪; ו. הפרשי פנסיה 8,843 ₪; ז. פיצוי בגין אי מסירת הודעה לעובד 1,000 ₪.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לדבריו הפגמים שנפלו בתלושי השכר כללו: אי רישום הקף משרה ודמי נסיעות בחלק מתלושי השכר, אי חישוב שעות נוספות כדין ועוד, ובקש לקבל פיצוי בסך 10,000 ₪.
תלושי השכר של התובע מפורטים, ונראה שהרשום בהם תואם את מה ששולם לתובע בפועל.
מדובר היה בתמריץ כנה ואמיתי ולא בשכר מפוצל, בנגוד לטענת התובע בעיניין, שכנראה התכוון לחודשים מסוימים שבהם הנתבעת עודדה אותו ונתנה לו בונוס למרות שהוא לא עבד בכל הימים.
כך לפי לשון מכתב ההתפטרות שמסר התובע, בהתאם לתרגום של המתורגמן שהיתקבל בדיון ההוכחות: "ת. אני מוחמד עבדל לטיף צדקה. ת.ז. ... מבקש לעזוב את העבודה בחברת אלומיקס בתאריך 1.6.2018, אני מבקש שישלמו לי את הזכויות לגבי השכר האחרון ובנוסף להבראה מה שמגיע לי ודמי חופשה לימים שאני לא מימשתי לפי החוק את הזכויות. אני מודיע לחברת אלומיקס ביקש ממני להיות בעבודה לשבוע. התאריך 1.6.18". (עמ' 16 ש' 1-4 לפרוטוקול הדיון).
...
לפיכך דין טענת הקיזוז להידחות.
לסיכום נוכח האמור לעיל, אנו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים כדלקמן: סך של 1,500 ₪ בגין אי מתן הודעה לעובד על תנאי העבודה.
דין טענות הקיזוז להידחות.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

הצדדים חלוקים לגבי תקופת עבודתו המדויקת של התובע; האתרים בהם שובץ התובע לנקות ובהתאם גם הקף עבודתו; האותנטיות של תלושי השכר שהציגה הנתבעת, ובהתאם גם השאלה האם נותרה הנתבעת חייבת לתובע זכויות סוציאליות, ובהן גמול בעד עבודה בשעות נוספות, דמי הבראה, דמי חגים; פיצוי בגין אי הפרשה לקרן פנסיה; השאלה האם התובע התפטר בדין מפוטר והאם הנתבעת חייבת בתשלום הפרש פצויי פיטורים; פיצויים סטאטוטוריים בגין אי מתן הודעה על תנאי עבודה ואי מסירת תלושי שכר.
הנתבעת מצדה תמכה את גירסתה בצלום הצ'קים שמסרה לתובע; אישורי הפקדת הצ'קים בחשבון התובע; אישור הבנק על פרעון הצ'קים מחשבון הנתבעת; הודעת 'ויתור זכויות' (עותק הכולל את חתימתו המקורית של התובע צורף לכתב ההגנה 'בעותק הנייר' וראו גם נספח ג' לתצהירו של מר סמירה); תלוש שכר לחודש מרץ, 2014 שבו נרשם הסכום ששילמה הנתבעת (13,560 ₪) .
כמו כן עיון בהודעה מעלה כי היא אינה כוללת את כל תנאי העבודה הקבועים בחוק עובדים זרים, למשל, רכיבי השכר ומועדי התשלום; אורכו של יום העבודה הרגיל או שבוע העבודה הרגיל של העובד הזר לרבות יום המנוחה השבועי; תנאים לעניין העדרות בתשלום, לרבות חגים וימי מחלה ועוד.
שנית, לגירסת התובע עצמו שולמו לו דמי נסיעות בנוסף לשכר השעתי וגם אלה מופיעים בכל התלושים בשורה נפרדת ובשעור המקובל (חופשי חודשי).
...
הנתבעת תשלם לתובע בתוך 30 ימים את הסכומים המפורטים מטה: [א] גמול עבודה בשעות נוספות בסך 4,225 ₪ ברוטו, בנסיבות האיחור בהגשת התביעה (היפה גם לזכויות הסוציאליות הנוספות), בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה, 17.6.2018, ועד למועד התשלום המלא בפועל.
לבקשת התובע, התביעה כנגד הנתבעת 2, גברת סימה סמירה, נדחית.
עם זאת ומאחר שהתמונה שהצטיירה מלמדת כי הנתבעת עצמה לא הקפידה על כל חובותיה מכוח חקיקת המגן ובכך תרמה גם לקושי בניהול ההליך, ולנוכח היותו של התובע עובד ונתין זר החלטתי להימנע מכך.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה ב"ש בשבתו באילת נפסק כדקלמן:

התובע, אשר עבד בנתבעת מיום 1.11.09 ועד ליום 9.9.16, הגיש תביעתו דנן על סך 644,343 ₪ ברכיבים הבאים: פגיעה בחופש העיסוק, גמול עבודה בשעות הנוספות, דמי הבראה, השלמת רכיב הפרשות לקרן פנסיה, שיחרור/השבה של כספי הקופות (לרבות אלו שנוכו מתלושי שכרו), הפרשות לקרן הישתלמות, הפרישי תוספת ותק, פצויי הלנת שכר, דמי נסיעות, הפרישי משכורת 13, פצויי פיטורים, החזר נכויי שכר עבודה ופדיון חופשה שנתית.
מלוא הכספים של התובע מופקדים בחב' מנורה מבטחים פנסיה וגמל בע"מ. התובע התגורר במרחק של פחות מ- 500 מטרים ממקום עבודתו ולכן לא היה זכאי לתשלום דמי נסיעות.
ראשית, בנסיבות המקרה דנן טען התובע כי קיבל שכר כולל דמי הבראה, אך בפועל עלה כי דמי ההבראה שולמו בנפרד, כפי שפורט בתלושי השכר, כך שאין מדובר בשכר כולל.
כאשר עומת חשב הנתבעת עם פגמים עליהם הצביע ב"כ התובע ביחס לרישומי החופשה בתלושי השכר, לא היתה בפיו של החשב תשובה והוא הודה בהגינותו: "אין לי תשובה". הנתבעת טענה כי התובע היה מצוי ביתרה שלילית של ימי חופשה, אך משלא ניהלה פנקס חופשה מסודר ולא הציגה אסמכתות על העדרו של התובע בימים בהם טענה שלקח חופשה, דין התובענה ברכיב להיתקבל במלואה.
באשר לתביעת התובע לדמי נסיעות, מצאנו שיש לדחותה, ונפרט.
...
לטענת הנתבעת, יש לדחות את התביעה מחמת מעשה בית דין.
לפיכך, משמדובר במרחק של 230 מטר בין כתובת מגוריו של התובע לבין מקום העבודה, הרי שהתובע אינו זכאי לדמי נסיעות ותביעתו ברכיב זה נדחית.
אחרית דבר לפיכך, תשלם הנתבעת לתובע את הסכומים הבאים: ניכויי שכר עבודה בגין היעדרות 11,800 ₪.
כמו כן, תשלם הנתבעת לתובע הוצאות משפט בסך 1,000 ₪ ושכר טרחת עו"ד בסך 6,000 ₪, תוך 45 ימים מיום המצאת פסק הדין.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו