התובע טוען, כדלקמן –
- על תקופת העסקתו חלות הוראות צו ההרחבה בענף הבניה;
- הנתבע הנפיק לו תלושי שכר פקטביים שאינם כוללים את השכר ששולם לו בפועל, במזומן;
- רכיב השכר ששולם לו בגין בונוס הנו רכיב פקטבי, ובפועל מדובר ברכיב שכר לכל דבר ועניין;
- שכר העבודה שולם במכפלת של 350 ₪ נטו ליום עבודה, ותו לא;
- הוא הועסק במתכונת עבודה של 7 ימים בשבוע, בימים ראשון עד חמישי, וגם שבת, בשעות 07.00 – 16.00, ובימי שישי בשעות 07.00 – 14.00;
- זכויות קוגנטיות שונות במשפט העבודה, כגון הפרשות פנסיוניות, פדיון חופשה, דמי הבראה, דמי נסיעות, דמי חגים ושעות נוספות, לא שולמו לו;
- הוא פוטר מעבודתו על ידי הנתבע ללא הודעה מוקדמת, וזכאי בגין כך לפצויי פיטורים, הודעה מוקדמת ופצוי בגין אי-עריכת שימוע;
- שכרו לחודש 3/2021 הולן על ידי הנתבע ולא שולם לו.
הנתבע טוען, כדלקמן –
- מדובר בהליך שנעשה בו שימוש לרעה בהליכי משפט על ידי התובע;
- הנתבע אכן עוסק בעבודות חשמל, אולם צו ההרחבה בענף הבניה לא חל על העסקת התובע;
- התובע הוא זה שבקש ששכרו ישולם במזומן, ורק לאחר היתעקשות מצד הנתבע, הוא הסכים לקבל את שכרו בהמחאה;
- התובע לא עבד 7 ימים בשבוע, אלא 5 ימים, והוא לא עבד בימים שישי ושבת.
זאת ועוד, אין לפנינו רישומים כלשהם ביחס לאופן תשלום השכר לתובע (ששולם במזומן, לגבי רוב מוחלט מתקופת העבודה), מתי הוא בוצע ועל ידי מי. כמו כן, נזכיר שוב כי התובע לא הוחתם על חוזה עבודה, וגם לא נימסרה לו הודעה לעובד.
]
לסיכום עד כה – התובע זכאי לכלל הזכויות הקוגנטיות הנובעות כתוצאה מעבודתו אצל הנתבע, ולגבי כל הזכויות הבאות: דמי חופשה (במלואם); דמי הבראה (במלואם); דמי נסיעות (במלואם לגבי תקופת העבודה של 15 חודשים בטירת הכרמל, ומחציתם לגבי תקופת העבודה של 4.5 חודשים בעכו); דמי חגים (הנתבע כלל לא טען שהם שולמו לתובע, והם גם אינם מופיעים בתלושי השכר שלו).
...
אשר ל"עובד", הוא מוגדר כך "כל עובד ומנהל עבודה באתר בנייה (כהגדרת המונח בצו זה) המועסק בתפקיד שאינו משרדי". בנסיבות אלה, והיות שהתובע עבד באתר שבו נעשית עבודת בינוי, ברי כי צו ההרחבה בענף הבנייה חל על העסקתו של התובע, וכך אנו קובעים.
]
במקרה שבנדון, לאחר ששקלנו את כלל נסיבות העניין, הגענו למסקנה כי יש לחייב את הנתבע בסך של 2,500 ₪ בגין אי-מתן הודעה לעובד.
סוף דבר
לסיכום – לאור כל האמור לעיל, דין התביעה להתקבל חלקית, ועל הנתבע לשלם לתובע את הסכומים הבאים, כדלקמן –
- הפרשות על חשבון פיצויי פיטורים בסך של 10,908 ₪; הפרשות על חשבון תגמולים בסך של 11,817 ₪; פדיון חופשה בסך של 8,905 ₪; דמי נסיעות בסך של 3,450 ₪; דמי הבראה בסך של 4,661 ₪; דמי חגים בסך של 3,600 ₪; גמול שעות נוספות בסך של 4,545 ₪.
אשר לזכויות הנתבעות בגין פיצוי בגין פיטורים שלא כדין ודמי הודעה מוקדמת – הרי שהן נדחות.
