במסגרת אותה פרשה מעורבים מספר רב של מעסיקים, שחשודים כי שתפו פעולה עם מנהל חשבונות, וכן גורמים נוספים אשר שמשו כמעין מתווכי כוח-אדם, כמי שפעלו יחדיו כולם להנפקת תלושי שכר פקטביים למאות מבוטחים, וכל זאת כדי לקבל קיצבאות שלא כדין מהמוסד לביטוח לאומי, הנתבע.
ברשימה מופיע שמה של התובעת, מספר זהותה, מהות התביעה (דמי לידה, דמי אבטלה) וכן הסכומים המעודכנים שאותם היא חייבת בגין הגימלאות שניתנו לה שלא כדין[footnoteRef:28].
...
[37: ראו למשל עב"ל (ארצי) 43031-08-11 ביטון – המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 26.6.2013: "אכן, מדיניות בית הדין בתביעות לביטחון סוציאלי היא שלא לחייב את המבוטח בהוצאות. אולם, בנסיבות המקרה כפי שתוארו לעיל, משהתברר שנמסרה גרסה לא נכונה בעניין עו"ד טלמור, ומשלא ניתן הסבר מדוע המערער לא בדק את אמיתות טענתו בעניין עו"ד טלמור במועד מוקדם להגשת הערעור ולכל המאוחר קודם למועד הדיון, אנו סבורים כי יש לחייב את המערער בהוצאות. לפיכך, המערער ישלם למוסד לביטוח לאומי הוצאות בסך של 5,000 ₪". ראו גם עב"ל (ארצי) 14496-06-12 ג'בארין – המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 29.7.2014.
]
"גם הכלל שלפיו אין לחייב בתשלום הוצאות בתביעה למימוש זכות מתחום הביטחון הסוציאלי, בעיקר בהליכים כנגד המוסד לביטוח לאומי אינו מוחלט. במקרים המתאימים, בהם מבוטח פעל בחוסר תום לב או ניסה להונות את המוסד לביטוח לאומי, יש מקום לחייב את המבוטח בתשלום הוצאות."
אשר למקרה זה – נציין תחילה, כי מקובלת עלינו טענת הנתבע בסיכומיו, כי משעה שהתובעת השתמשה בתלושי שכר פיקטיביים ובאישורי העסקה כוזבים, על מנת לזכות שלא כדין בדמי לידה ובדמי אבטלה, הרי שהרעיון שעומד מאחורי פסיקת הוצאות מתונות בתיקי ביטחון סוציאלי, אינו מתאים (סעיף 58 לסיכומים).
בנסיבות אלה, נחה דעתנו כי יש מקום לחייב את התובעת בהוצאות גבוהות.
