חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תלונת מתמחה משפטים על עורך דין מאמן

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2019 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בסוף חודש פברואר פנה התובע בשאלה בפורום עו"ד צעירים, מתמחים וסטודנטים של לישכת עורכי הדין, בנוסח הבא: "שאלה מתחום דיני העבודה והתמחות במשפטים
אשמח לתשובות קצרות בסגנון כן/לא לשני העניינים הבאים: בבית הדין לעבודה - האם מתמחה זכאי לשימוע ולמכתב פיטורין מראש, לפי חוקי העבודה, או שחוקים אלה לא חלים על מתמחים? - האם ניתן לידרוש פיצוי על יחס משפיל, ועל פיטורין ללא עילה? - האם הוא יוכל לידרוש שעות נוספות למרות שלא נערך רישום מדויק של שעות? בלישכת עורכי הדין - למי בדיוק מגישים את התלונה? - האם הלישכה מתייחסת לתלונות על היתעללות במתמחים וכיצד? חברי ישמח לייעוץ מעו"ד בדיני עבודה.
סעיף 15 לכללי לישכת עורכי הדין (רישום מתמחים ופקוח על היתמחות), תשכ"ב – 1962 קובע : "מאמן הרוצה להפסיק התמחותו של מתמחה אצלו, יודיע על כך ללשכה; כן יודיע על כך למתמחה לפחות 30 יום מראש, זולת אם קיבל היתר מהלישכה להפסיק את ההיתמחות במועד מוקדם יותר." הנתבע לא נתן לתובע הודעה מוקדמת בת 30 יום בטרם פיטוריו ולא ביקש היתר להפסיק את עבודתו של התובע במועד מוקדם יותר.
...
הנתבע ישלם לתובע פיצוי בגין הוצאת לשון הרע בסך 30,000 ₪.
התביעה שכנגד בסע"ש 29742-03-15 מתקבלת באופן חלקי.
התובע ישלם לנתבע פיצוי בגין הוצאת לשון הרע בסך 15,000 ₪.

בהליך ערעור עבודה (ע"ע) שהוגש בשנת 2020 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

תלונת המעסיק לועדת האתיקה של לישכת עורכי הדין בית הדין קבע כי התלונה לועדת האתיקה הוותה לשון הרע, אך הפירסום מוגן מכוח סעיף 15(8) לחוק.
ראשית, אנו נותנים משקל לעמדתה של לישכת עורכי הדין בסוגיה, וזאת הן מאחר והיא – באישור שר המשפטים – התקינה את הכללים, והיא אמונה על הסדרת זכויות המתמחים ופקוח על אכיפתן.
משמעות רשת זו היא כי גם לאחר סיום ההעסקה כמתמחה (בדרך של פיטורים או התפטרות) – אלא אם ניתן היתר אחר - ימשיך המיתמחה להיות רשום אצל אותו המאמן למשך 30 ימים, ולא תפגע רציפות ההיתמחות בתקופה זו. משמעות רישומית זו עולה בקנה אחד עם שמם של הכללים "רישום מתמחים ופקוח על התמחותם". שנית, בכללי לישכת עורכי הדין לא נקבע הסדר בדבר תוצאות אי מתן ההודעה האמורה לרבות מתן פיצוי חלף ההודעה המוקדמת (בדומה להוראת סעיף 7 לחוק הודעה מוקדמת).
...
לאחר ששמענו את טענות הצדדים החלטנו ליתן ללשכת עורכי הדין להביע עמדתה בסוגיה ובהמשך ניתנה לצדדים הזדמנות להשלים טענותיהם ביחס לעמדה זו. (א)לשכת עורכי הדין מסרה בתגובתה כי לשיטתה חוק הודעה מוקדמת חל על מתמחה מכוח סעיף 41א(א) לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961, ומתמחה זכאי להודעה מוקדמת לפי חוק זה. אין לראות בכלל 15 זכות עדיפה בנושא ההודעה המוקדמת במישור דיני העבודה להבדיל ממישור כללי ההתמחות.
לאחר שבחנו את טענות הצדדים החלטנו כי דין הערעור בהיבט זה להתקבל, ואלה נימוקינו.
סוף דבר - ערעורי הצדדים נדחים, וזאת למעט ערעור המעסיק בנושא החיוב בתשלום הודעה מוקדמת מכוח כלל 15.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2022 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

בהתאם לכך שלח הנאשם ללישכת עורכי הדין (להלן: "הלישכה") בקשה לאשר לו את תחילת ההיתמחות במשרדה.
ביום 25/12/2019 היתקשר הנאשם ללשכה ובירר מול נציגת הלישכה מהו ההליך להחלפת מאמן על מנת לאפשר לו לבצע היתמחות אצל מאמן אחר לחצי שנת היתמחות נוספת.
בעיניין זה הנאשם סובר כי הראיות החדשות, לכאורה, עמדו לנגד עיני היחידה החוקרת והפרקליטות בכל שלבי התיק החל מהגשת התלונה.
...
עם זאת נראה שבחינת ההחלטה לבצע השלמת חקירה לאחר הגשת כתב אישום במקרה דנן על רקע מכלול השיקולים הקבועים בהנחיית פרקליט המדינה 6.11 מובילה למסקנה כי ההחלטה לבצע את השלמת החקירה במקרה דנן ולצרף את הראיות החדשות שהושגו באמצעותה חורגת ממתחם הסבירות הראוי.
אשר על כן, הבקשה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום נתניה נפסק כדקלמן:

בסיום הסירטון מוסיף אריה , בין היתר: "בהמשך אפרט איך : היתעלמות צורמת מגירסאות סותרות ומשתנות, ומשקרים גסים של נתבעת 1, דריה לזבניק סטודנטית למשפטים (...) הכל כדי להכשיר פסק דין הזוי, מוטה בעליל שכל ממצאיו ומסקנותיו, כבר בוטלו בעירעור". בפירסום השני, הוסיף אריה כותרת : "הפרשה המשפטית ההזויה הובילה לפסק דין מעוות !! – אין שופטים בישראל". זה המקום לציין כי הסירטון ממצלמת האבטחה שתיעד את ארוע התקיפה כלל אינו ברור ועולה קושי לקבוע ממצאים כלשהם על בסיסו.
הפרסומים השלישי והרביעי - המכתב ללישכת עורכי הדין והדוא"ל למאמן של דריה כאמור, לאחר שניתן פסק הדין בעירעור, ובעת שדריה היתה בשלב ההיתמחות במשרדו של עו"ד ארז אבוהב, שלח אריה מכתב ללישכת עורכי הדין (הפירסום השלישי) שכותרתו "היתנגדות לקבלת לזבניק דריה ללישכת עורכי הדין בישראל", ובו כתב כדלקמן: "רק לאחרונה נודע לי על האפשרות שכל אחד יכול להיתנגד לקבלה ללשכתכם. איני יודע אם מידע זה באיחור יעזור לכם?!. הגב' לזבניק דריה אינה ראויה להימנות בקהילתכם מהטעמים הבאים:
מבחינת הראציונאל והתכלית בבסיס ההגנה אין כל הבדל, לטעמי, בין הגשת תלונה ללשכה על עורך דין חבר בלישכה לבין מכתב היתנגדות לקבלת מועמד כחבר בלישכה.
...
דריה טענה, מנגד, כי בית המשפט קמא צדק, כי אין להתערב בקביעותיו ודין הערעור להידחות.
לאור האמור, אני סבורה כי הוכחה עוולה בהתאם לחוק איסור לשון הרע ולא הוכחה כי מי מההגנות הנטענות עומדת לנתבע.
מנגד, הבאתי בחשבון כי עסקינן בפניה לרשות מוסמכת המורגלת בקבלת תלונות, ושיש בידה הכלים לבחון תלונות או התנגדויות המוגשות לה, כי לא מדובר בפרסום בתפוצה רחבה אלא באופן ממוקד, וכי בסופו של דבר לא חל עיכוב בקבלתה של דירה ללשכה.
לאור כל האמור לעיל, ובמכלול השיקולים הרלבנטיים, מצאתי לחייב את הנתבע לשלם לתובעת פיצוי בסך של 15,000 ₪.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2024 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

במקביל, הנאשם אמר למתלונן: "דבר עוד מילה". מיד לאחר מכן, אחד השוטרים צעק בקול: "אזוק, קח אותו", ואז הכה הנאשם בשנית את המתלונן בראשו באמצעות הקסדה, וחזר על המילים: "דבר עוד מילה". מימצאי הכרעת הדין נשענו על התעוד החזותי שצולם באמצעות מצלמות השוטרים שנכחו בארוע הצדדים, וכן על דוחות הפעולה שהשוטרים כתבו ושהוגשו בהסכמה.
בשנת 2022 הנאשם סיים לימודי תואר ראשון במשפטים, והחל היתמחות בתחום הנזיקין.
הראיות לעונש שלהלן הוגשו מטעם ההגנה: סיכומי ראיון והערכה תקופתית של הנאשם (נ/25); מכתב שהיתקבל מלשכת עורכי הדין, מכתב המלצה מהמאמנת של הנאשם בתקופת ההיתמחות (נ/26); ומכתב ממפקד הגדוד במילואים של הנאשם (נ/27).
בהקשר זה, ההגנה מפנה למכתב ולהמלצת המאמנת, בדגש על הערה מס' 4 למכתב וסעיף מס' 9 להמלצה.
...
אני סבורה, כי מתחם העונש ההולם, בנסיבות שנקבעו, יכול להתחיל מעונשים צופי פני עתיד ועד מספר חודשי מאסר.
במחלוקת זו, בסופו של דבר, התקבלו לפחות חלק מטענות הנאשם (אם כי לא כולן).
סוף דבר: לאור כל המפורט לעיל, אני מורה על ביטול הרשעת הנאשם.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו