בסיום הסירטון מוסיף אריה , בין היתר: "בהמשך אפרט איך : היתעלמות צורמת מגירסאות סותרות ומשתנות, ומשקרים גסים של נתבעת 1, דריה לזבניק סטודנטית למשפטים (...) הכל כדי להכשיר פסק דין הזוי, מוטה בעליל שכל ממצאיו ומסקנותיו, כבר בוטלו בעירעור".
בפירסום השני, הוסיף אריה כותרת : "הפרשה המשפטית ההזויה הובילה לפסק דין מעוות !! – אין שופטים בישראל".
זה המקום לציין כי הסירטון ממצלמת האבטחה שתיעד את ארוע התקיפה כלל אינו ברור ועולה קושי לקבוע ממצאים כלשהם על בסיסו.
הפרסומים השלישי והרביעי - המכתב ללישכת עורכי הדין והדוא"ל למאמן של דריה
כאמור, לאחר שניתן פסק הדין בעירעור, ובעת שדריה היתה בשלב ההיתמחות במשרדו של עו"ד ארז אבוהב, שלח אריה מכתב ללישכת עורכי הדין (הפירסום השלישי) שכותרתו "היתנגדות לקבלת לזבניק דריה ללישכת עורכי הדין בישראל", ובו כתב כדלקמן:
"רק לאחרונה נודע לי על האפשרות שכל אחד יכול להיתנגד לקבלה ללשכתכם. איני יודע אם מידע זה באיחור יעזור לכם?!. הגב' לזבניק דריה אינה ראויה להימנות בקהילתכם מהטעמים הבאים:
מבחינת הראציונאל והתכלית בבסיס ההגנה אין כל הבדל, לטעמי, בין הגשת תלונה ללשכה על עורך דין חבר בלישכה לבין מכתב היתנגדות לקבלת מועמד כחבר בלישכה.
...
דריה טענה, מנגד, כי בית המשפט קמא צדק, כי אין להתערב בקביעותיו ודין הערעור להידחות.
לאור האמור, אני סבורה כי הוכחה עוולה בהתאם לחוק איסור לשון הרע ולא הוכחה כי מי מההגנות הנטענות עומדת לנתבע.
מנגד, הבאתי בחשבון כי עסקינן בפניה לרשות מוסמכת המורגלת בקבלת תלונות, ושיש בידה הכלים לבחון תלונות או התנגדויות המוגשות לה, כי לא מדובר בפרסום בתפוצה רחבה אלא באופן ממוקד, וכי בסופו של דבר לא חל עיכוב בקבלתה של דירה ללשכה.
לאור כל האמור לעיל, ובמכלול השיקולים הרלבנטיים, מצאתי לחייב את הנתבע לשלם לתובעת פיצוי בסך של 15,000 ₪.
