תלונות על אי קבלת שכר: עובד נגד מעסיק

ביום 21.7.2016 ניתנה בידי המערער חוות דעתה של ד"ר פרי לאה, נוירולוגית מומחית ובה נרשם, בין היתר: "בבדיקה נוירולוגית: בהכרה מלאה רגישות במישוש בקדמת החזה מצד ימין, באיזור צלקת באמת יד ימין אורך 15 ס"מ, רוח רגישות צד לטראלי בכף יד ימין, במרפק ימין. כח גס ירוד באקסנזיה כף יד (קיימת קרע בגיד) בלקסים אצבעות V - IV מימין. ביפאראסטזיה בדיסטריבוציה אולנארית מימין. בטסט כיפוף מרפק ימין הופיע הירדמות. בכף יד בצד אולנארי פרומנט טסט חיובי מימין. החזרים גידיים שמורים. בבדיקת EMG מתאריך 23.6.2016 – הודגמה פגיעה בעצב אולנארי מימין, סימנים של פגיעה במדיאנוס בתעלה קארפלית. ... לסיכום: מדובר בפגיעה בעצב אולנארי מימין עקב פציעה בעבודתו בתאריך 24.5.2013. נכות לפי תקנות ביטוח לאומי סעיף 31(5) א III – בתורה בינונית 20%". ביום 13.3.2018 ניתנה במסגרת תביעת נזיקין שהגיש התובע כנגד מעסיקתו, חוות דעתו של פרופ' אלכסנדר בלנקשטיין, מומחה לכירורגיה אורתופדית, אשר בדק את המערער וסיכם את חוות דעתו: "כתוצאה מתאונה בתאריך 24.05.2013 סבל בוקובזה מיכאל מחבלה, נפל מפיגום בעת נקוי טורבינה על ידי צנור מים עם לחץ גבוה השתחרר מידו. הוא ניפצע ביד ימין וביית החזה. הוא מתלונן על כאבים והגבלות עם קושי תיפקודי בחיי היום יום כמפורט. מבחינה קלינית נמצאה הגבלת תנועות האצבעות 4,5 יד ימין וסבל מקרע של גידים מיישרים. שבר אצבע 5 הפגיעה בשריר ונזק עיצבי. הוא מתלונן על הרדמות באצבעות כף יד ימין, כאבים באיזור ובזרוע ימין עם קושי רב בתיפקוד יום יומי כמפורט. בבדיקת EMG הודגם פגיעה בעצב האולינרי ביד ימין נשארו צלקות בולטות בגוף כמפורט. (מיסמך חוות דעת נוירולוגית ד"ר פרי לאה, מתאריך 21.7.2016).

בחברת חשמל עבדתי 30 שנה הייתי מקבל (?) היום מקבל סל מזון, מקבל משכורת".

תמצית טענות הצדדים לטענת המערער הועדה לא נימקה באופן ראוי המאפשר לעקוב אחר הלך מחשבתה מדוע אינה מקבלת את חוות דעתו של פרופ' בלנקשטיין; הועדה לא התייחסה כלל לפגיעה בשריר הפקטורליס; הועדה כלל לא התייחסה למימצאי בדיקת האולטרסאונד שהדגימה קרעים בגידים המיישרים; הועדה לא נימקה מדוע, למרות ממצאיה בדבר הגבלה בתנועות באצבעות 4 ו-5 אין לקבוע למערער נכות ומדוע אין לקבל את שיעור הנכות שקבע פרופ' בלנשקטיין בגין הגבלה זו בשיעור 10%.

...

ביום 21.7.2016 ניתנה בידי המערער חוות דעתה של ד"ר פרי לאה, נוירולוגית מומחית ובה נרשם, בין היתר: "בבדיקה נוירולוגית: בהכרה מלאה רגישות במישוש בקדמת החזה מצד ימין, באזור צלקת באמת יד ימין אורך 15 ס"מ, רוח רגישות צד לטרלי בכף יד ימין, במרפק ימין. כח גס ירוד באקסנזיה כף יד (קיימת קרע בגיד) בלקסים אצבעות V - IV מימין. ביפאראסטזיה בדיסטריבוציה אולנרית מימין. בטסט כיפוף מרפק ימין הופיע הרדמות. בכף יד בצד אולנרי פרומנט טסט חיובי מימין. החזרים גידיים שמורים. בבדיקת EMG מתאריך 23.6.2016 – הודגמה פגיעה בעצב אולנרי מימין, סימנים של פגיעה במדיאנוס בתעלה קרפלית. ... לסיכום: מדובר בפגיעה בעצב אולנרי מימין עקב פציעה בעבודתו בתאריך 24.5.2013. נכות לפי תקנות ביטוח לאומי סעיף 31(5) א III – בתורה בינונית 20%". ביום 13.3.2018 ניתנה במסגרת תביעת נזיקין שהגיש התובע כנגד מעסיקתו, חוות דעתו של פרופ' אלכסנדר בלנקשטיין, מומחה לכירורגיה אורתופדית, אשר בדק את המערער וסיכם את חוות דעתו: "כתוצאה מתאונה בתאריך 24.05.2013 סבל בוקובזה מיכאל מחבלה, נפל מפיגום בעת ניקוי טורבינה על ידי צינור מים עם לחץ גבוה השתחרר מידו. הוא נפצע ביד ימין וביית החזה. הוא מתלונן על כאבים והגבלות עם קושי תפקודי בחיי היום יום כמפורט. מבחינה קלינית נמצאה הגבלת תנועות האצבעות 4,5 יד ימין וסבל מקרע של גידים מיישרים. שבר אצבע 5 הפגיעה בשריר ונזק עצבי. הוא מתלונן על הירדמות באצבעות כף יד ימין, כאבים באזור ובזרוע ימין עם קושי רב בתפקוד יום יומי כמפורט. בבדיקת EMG הודגם פגיעה בעצב האולנרי ביד ימין נשארו צלקות בולטות בגוף כמפורט. (מסמך חוות דעת נוירולוגית ד"ר פרי לאה, מתאריך 21.7.2016).

יובהר כי הממצאים בדבר חוסר יישור באצבעות 4 ו-5 הם זהים לממצאיו של פרופ' בלנקשטיין, והוועדה מסבירה כי המדובר במקור נוירולוגי ולא אורתופדי וכאמור המדובר בקביעה רפואית אשר אין מקום להתערב בה. אשר לטיעוני המערער בעניין תקנה 11, וחובת הוועדה לקבוע נכות מותאמת בגין פגיעה בגיד, אין בידי לקבל טיעונים אלו – אני מקבל את טיעוני ב"כ המשיב בעניין.

אמנם נכון הוא כי בהתאם להלכת זוגייר שאוזכרה על ידי המשיב (עב"ל 49891-07-18 המוסד לביטוח לאומי – ירמי זוגייר), יש ליתן פרשנות מרחיבה לאישור ההחמרה ולא להיצמד באופן דווקני ללשונו אם היא מוצאת כי לפגימה שנכתבה באישור ההחמרה יש השלכה ישירה על פגימה נוספת, אולם בקשת המערער להיבנות מציון המשפט המפורט לעיל באשר לבית החזה, ואשר אף איננו מופיע כלל בסיכום הדיון וההמלצות שבאישור ההחמרה, המתייחס כל כולו לפגיעה ביד ימין, ככזה, המהווה אישור החמרה באשר לקרע בשריר הפקטורליס, היא מרחיקת לכת ואין בידי לקבלה.

לאור כל המפורט לעיל – הערעור נדחה.

אי ציון עובדה זו וציון רק תקופת העבודה בשנים 2011 ו-2012 מצביעה על המגמתיות שבעדותו; מר עאשור טען בעדותו שלא קיבל את הסכומים שפורטו בתלושי השכר שהוגשו לבית הדין[footnoteRef:11], אולם מאישורי התשלום שהגישה התובעת ביום 15.9.2020 עולה שכל הסכומים הועברו לחשבון הבנק שלו בהעברה בנקאית.

נוסיף לעניין טענת הנתבע שלפיה היה על התובעת להגיש את חוות דעת השמאי של חברת הביטוח, כי אף דינה להדחות משתי סיבות: האחת, בשום שלב של ההליך לא טען הנתבע נגד תוכנו של מכתב חברת הביטוח, לא ביקש לקבל לידיו את חוות דעת השמאי במסגרת הליך גילוי המסמכים ולא חקר את מנהל התובעת בעיניין.

הנתבע בדק את התשלום בעבור העבודה בשעות נוספות מידי חודש בחודשו ומעולם לא התלונן על אי קבלת מלוא השכר לו הוא זכאי.

] ואלה הוראות צו ההרחבה הרלוואנטיים לענייננו: סעיף 4(ב) קובע כי הצוו יחול על עובדים שאינם זכאים להיות מבוטחים כעמיתים ותיקים בקרן פנסיה ותיקה, למעט "עובד שיתקבל לעבודה במפעל שבו יש, במועד הקובע, הסכם קבוצי או הסדר קבוצי אחר לביטוח זיקנה, נכות ושאירים המבוסס על תשלום כספי התגמולים ופיצויי פיטורים (שלא תפחת מ-1/3% 8) ונוסף על התשלומים להבטחת אובדן כושר עבודה... ובילבד שההסכם האחר חל על העובד". סעיף 10 מגדיר את השכר המבוטח לצורך הפקדות העובד והמעסיק, באופן הבא: "א. השכר המשולב לרבות תוספת מחלקתית ו/או מקצועית המהוה חלק מהשכר הרגיל המשתלם לעובד.

...

תביעת הנתבע דין התביעה להתקבל בחלקה.

תביעות הנתבע לתשלום הפרשי שכר, לרבות הפרשי שעות נוספות, לתשלום תוספת ותק ולתשלום פיצויי פיטורים מלאים – נדחות.

התובעת תשלם לנתבע בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין, את הסכומים הבאים: סכום שנוכה משכר חודש 1/2018 בסכום של 2,655.35 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 9.2.2018 ועד לתשלום בפועל.

[29: ע"ע (עבודה ארצי) 1281/02 נירה שאול – עזרי יהודית (3.3.2003) – יש מקום להדגיש את העיקרון כי מקום העבודה הוא הנושא זכויות לעובד, ולפיכך זכאות המערערת, למשל, לחופשה לדמי הבראה ולהודעה מוקדמת, צריכה להיקבע עקרונית, על פי משך עבודתה באותו מקום עבודה ללא קשר לעובדה שנעשו חילופי המעבידים"] [30: ראו סע"ש (איזורי ב"ש) 35444-07-18 סלובודוב – קוזקוב (28.1.2021) (עליו הוגש ערעור ע"ע 57510-02-21 שעדיין תלוי ועומד)– "התובע טען, כי לא קיבל דמי הבראה בעבור שנת עבודתו האחרונה. התובע העמיד את תביעתו ברכיב זה על 6 ימי הבראה בסך כולל של 2,268 ₪. 32. הוראות ההסכם הקבוצי לעניין תשלום דמי ההבראה קובעות אף הן ותק על פי רצף עבודה באותו מקום עבודה (סעיף 5/א. להסכם הקבוצי) אלא שבהבדל מדמי חופשה או פדיון חופשה, אין הם בבחינת "שכר עבודה". בשל כך, לא ניתן להחיל על דמי ההבראה את הוראות סעיף 30 לחוק הגנת השכר ואין לקבל את הטענה, כי הנתבע חב בעיניין זה בחוב המעביד הקודם.

התובע התלונן בעיקר על אי קבלת תלושי שכר לשנת 2017.

טענות התובע נטענו באופן סתמי וכוללני ולא הצביעו על מעשה או מחדל מהותיים שיש בהם כדי לפגוע בעיקרון האישיות הנפרדת ולהצדיק הרמת מסך נגד בעלי המניות.

...

סיכומו של דבר רכיבי התביעה הבאים מתקבלים – פיצויי פיטורים – 13,690 ₪ דמי הודעה מוקדמת – 10,000 ₪ פיצוי בגין העדר שימוע – 3,000 ₪ הפרשות פנסיוניות – 7,121 ₪ פדיון דמי הבראה – 567 ₪ פדיון חופשה – 7,037 ₪ השלמת שכר – 2,000 ₪ סה"כ 43,415 ₪ הסכומים בס"ק 125 (א), (ב), (ד) (ה) (ו) (ז) ישאו ריבית והצמדה מיום 10.5.2018 ועד למועד תשלומם בפועל.

בנסיבות העניין לא מצאנו לנכון לחייב את הנתבעת בפיצויי הלנת פיצויי פיטורים נוכח המחלוקת הכנה ביניהם לגבי נסיבות סיום עבודת התובע.

התביעה כנגד הנתבעים 2 ו-3 נדחית.

בסופו של דבר פוטר שלא כדין, ומעסיקו כפה עליו לחתום על טופס אי קבלת שכר בשל החשדות לגניבה תוך איומים ואלימות פיזית.

התובע טען כי לא קיבל הודעה על תנאי עבודתו ולא נחתם עמו הסכם עבודה ובקש לקבל פיצוי בגין כך. כמו כן, התובע תבע שכר עבודה עבור חודש יולי 2017, פדיון חופשה ופצוי בשל אי מתן תלוש שכר עבור חודש יולי 2017.

שמואל הסביר לו שהוא יכול לסייע לו שלא להסתבך עם המישטרה וזאת בתמורה לקבלת תשלום בסך 15,000 ₪ עבור "שתיקתם למישטרה ואי תלונתם בגין הגניבות". משסירב התובע להצעתו של שמואל האחרון הכריח אותו לחתום על מיסמך שלפיו הוא מוותר על תשלום שכרו האחרון.

גם בתלונה שהגיש התובע במישטרה נגד מנחם הוא העיד: "...בסופו של דבר חתמתי שאני לא אקבל משכורת החודש. חתמתי לא מרצון אלא מסוג של פחד מהם". מבחינת גרסאות הצדדים עולה כי לתובע לא הוגש חשבון סופי, גמר חשבון, או פירוט הסכומים המגיעים לו עם סיום עבודתו.

אנו קובעים שהתובע זכאי לסך 500 ₪ בגין פיצוי על אי מסירת תלוש שכר ופגם שנפל בתלושי השכר שנמסרו לו. טענות קזוז כאמור הנתבעת העלתה מספר טענות קזוז.

...

לסיכום התביעה מתקבלת בחלקה.

נוכח האמור לעיל, אנו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים כדלקמן: סך של 500 ₪ בגין אי מתן הודעה לעובד על תנאי העבודה.

בהתחשב בסכום שנתבע לעומת הסכום שנפסק, אנו קובעים כי אין צו להוצאות.

משכך, נישאל התובע מדוע הסכים לעבוד בתנאים כאלה בתקופת העסקה והוא השיב כך: "כי הייתי צריך, בגלל סיבות אישיות הייתי צריך עבודה. כשהגעתי לעבודה והתחילה העבודה ולא קבלתי את השכר בהעברות וכאלה, אמרתי 'לא נורא, העיקר שיהיה שכר'. חלק מהפעמים גם לא קבלתי שכר, כן? לכן המצב הכלכלי היתדרדר לפעמים." (עמ' 6 ש' 25 – 28 לתמליל).

עוד טענה כי התובע מעולם לא פנה אליה בדרישה ו/או בתלונה באשר לתלושי שכר עבור חודשים קודמים (ס' 27(ג) לכתב ההגנה).

בפסק דין חסידים צוין כי ככל שבית הדין מתרשם כי מדובר בהסדר פקטבי, שמטרתו להיתחמק מחובותיו של המעסיק, יוכרו יחסי עבודה בין המשתמש לבין העובד: "זהות המעסיקה לא תקבע אם כך בהתאם להגדרות הצדדים עצמם או על בסיס מבחנים פורמליסטים, כי עם על בסיס הבחנה בין היתקשרות אותנטית ולגיטימית עם קבלן משנה, לבין ניסיון להסוות את יחסי העבודה הקיימים בין העובד המשתמש תוך פגיעה בזכויותיו". בפסק דין מנרב חזר בית הדין הארצי והדגיש כי זהות המעסיק בתבנית העסקה מורכבת לא תקבע על פי האופן בו הגדירו הצדדים את מערכת היחסים ביניהם, אלא על סמך בחינה מהותית של יחסיהם, כאשר המבחן המרכזי לזיהוי המעסיק הוא מבחן האותנטיות והלגיטימיות.

ממה נפשך, אם שמעון חסן מצוי בהליכי פשיטת רגל – מה ההיגיון להשתמש בו כבצינור להעברת שכרו של התובע? מהראיות בתיק עולה דוקא תמונה הפוכה: גלעד דוגה נישאל בחקירתו כיצד שילם לשמעון חסן לאחר שניתן נגדו צו כנוס נכסים ביום 21.10.2018 והוא השיב כך: "בחשבוניות. קודם כל שלמתי לספקים בשלב מסוים כשהוא הפסיק לתפקד, שלמתי לספקים מסוימים אבל הכול היה דרך חשבוניות מס, יש כרטסת מסודרת, הוציא חשבונית בגין כל חשבון" (עמ' 15 ש' 29 – 31 לתמליל).

...

טענתו בגין רכיב תביעה זה – נדחית.

סוף דבר: התביעה בגין תקופת העסקה (מיום 6.2.2019 עד סוף חודש ינואר 2020) – נדחית.

הנתבעת תשלם לתובע כדלקמן: הפרשי שכר בסך 2,157 ₪.