תכנית תוספת בנייה של מבנים בתחום קיבוץ

השטח שוכן באיזור הנגב הצפוני בקירבת קבוץ רביבים והישוב הקהילתי רתמים.

ממועד מתן פסק הדין בעתירה הראשונה בשנת 2015 בחלקה הפרטית נוספו 107 מבנים חדשים ו - 24 תוספות בניה למבנים הקיימים.

מדיניות האכיפה וסדרי הקדימויות מסורים לשיקול דעת רשויות האכיפה המביאות בחשבון את התקציב, כח האדם העומד לרשותן בהתמודדות עם עבירות מתחום התיכנון והבניה תוך היתחשבות במדיניות הסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב, כאשר השיקול הקנייני מובא בחשבון, אך במקרה של ביר הדאג' יש קדימות של פינוי המגרשים הפולשים לתחום שנועד לפיתוח הישוב.

מיתחם ביר הדאג' נמצא בתוכנית העבודה של כלל הגופים ופעולות האכיפה ימשכו גם במהלך שנת 2019 כך בשנים 2017-2018 הוצאו ונהרסו בפועל 286 מבנים של בניה חדשה, לעומת 132 מבנים בשנים 2015-16, דבר המלמד על הגדלת האכיפה לאור העדר שתוף פעולה של האוכלוסיה בהליך ההסדרה.

...

במישור אכיפת דיני התכנון והבנייה, נחה דעתנו כי המדינה פועלת לבלימת בנייה חדשה על הקרקע.

אף איני רואה להיעתר לבקשת המערערים לקצוב למדינה מסגרת זמנים נוקשה ליישום ההסכם.

העתירה נדחית ובנסיבות הענין ללא צו להוצאות.

ביום 31.12.2014, נגזר דינו של הנאשם במסגרת תיק תו"ב 16279-08-14 בבית המשפט השלום בבאר שבע ובין היתר נצטווה הנאשם להרוס מבנה המהוה תוספת בשטח של כ-21 מ"ר תוך הגדלת המבנה הקיים מבלי שניתן לו (להלן: "הבניה הבלתי חוקית").

נטען כי הנאשם מתגורר בקבוץ תחת היתר הועדה המחוזית.

ת: אני הייתי עד לפני כמה חודשים מהנדס הועדה ומהנדס המועצה, הקושי בהוצאת היתר למבנה המדובר נבע מזה שהתכנית לא מאשרת הוצאת היתר היות והתכנית שבתוקף קובעת מנגנון של תשריט בינוי בין התיכנון להיתר, ואושרו שתי תכניות בינוי, א/1, התכנית שעשה הנאשם חורגת מתחום הבניה למבנה.

ש: אני לא חייבת לבנות את המבנה באופן הזה (מציגה תמונה) ולהוסיף 20 מ"ר, ובית המשפט השלום דן בעיניין הזה ממש (מצטטת מפסק דין של בית משפט השלום) אשר אומר שהמאשימה צודקת לעניין הקיר התומך, אז למה בנית 20 מ"ר? ת: אם נתייחס למבנה, הקירות של המבנה יכולים להיות חזוק לקיר התומך.

...

דיון והכרעה: לאחר שמיעת העדים, עיון בראיות שהוגשו ושמיעה מדוקדקת של טיעוני הצדדים באתי לכלל מסקנה כי המאשימה הצליחה להוכיח מעבר לכל ספק סביר את המיוחס לנאשם בכתב האישום.

באשר לטענות הנאשם בדבר הבטחה שלטונית שקיבל מנציגי המאשימה ובראשם מר גיא דוננפלד ומר פיני הרוש לפיה ככל שיאטום את המחסן הם ידאגו כי כתב האישום הנוכחי נגדו יימשך, הרי שלאחר שעיינתי בעדויותיהם של מר דוננפלד ומר הרוש לא מצאתי כי יש ממש בטענה זו. אכן עולה כי התנהלו מגעים כאלו ואחרים בין הנאשם למר דוננפלד ולמר הרוש לרבות חלופת מיילים ביחס לאפשרות הוצאת היתרי בנייה לתוספת האמורה.

סוף דבר, מכל האמור לעיל, אני קובע כי הנאשם ביצע את העברות המיוחסות לו בכתב האישום שהן עבירות של אי קיום צו שיפוטי, שימוש שלא כדין במבנה ושימוש אסור במבנה.

בחודש דצמבר ביקש הקבוץ לקבל היתרי בנייה לבצוע עבודות לבניית תוספות למבני המגורים.

במשך שנים רבות חושב ההיטל, אותו נידרש כל בעל נכס לשלם, בשיטת "דמי ההישתתפות". בשיטה זו מחושבת עלותה בפועל של בניית התשתית הרלבנטית וזו מחולקת בין בעלי הנכסים הגובלים.

(ב)היטל סלילת רחובות יוטל על בעל נכס בהתקיים אחד מהמקרים האלה: (1)תחילת סלילת סוג רחוב הגובל בנכס; לעניין זה, "תחילת סלילה" - גמר תכניות לבצוע סלילה של סוג הרחוב הגובל וכן אישור של המועצה, לפי הנוסח של טופס 8 שבתוספת השנייה, ולפיו בכוונתה לצאת למכרז לבצוע עבודות הסלילה או להיתקשר כדין בדרך אחרת לבצוע עבודות כאמור, בתוך 87 חודשים ממועד מתן האישור; (2)אישור בקשה להיתר בנייה; לא היה סלול רחוב הגובל בנכס, בעת אישור הבקשה להיתר בנייה כאמור, תאשר המועצה, לפי הנוסח של טופס 7 שבתוספת השנייה, כי הליך תיכנון עבודות הסלילה של הרחוב הגובל בנכס מצוי בעיצומו ותחילת סלילת הרחוב, צפויה בתוך 87 חודשים ממועד מתן האישור; (3) בנייה חורגת בנכס.

(ג) היטל שעילתו אישור בקשה להיתר בנייה בעבור בנייה חדשה או בנייה חורגת, ישולם גם אם הרחוב בנכס, נסלל לפני תחילתו של חוק עזר זה. סעיף 2 לחוק העזר למנשה (תעול), התשע"ה-2015 קובע את ההוראות בעיניין גביית היטלי תעול: (א) היטל תעול נועד לכסוי הוצאות המועצה בשל התקנת מערכת התעול בתחומה, בלא זיקה לעלות ביצוע עבודות תעול המשמשות את מנכס[endnoteRef:1] החייב או הגובלות בו. [1: כך נכתב במקור.

...

דיון והכרעה כפי שיפורט להלן הגעתי למסקנה כי דין העתירה להידחות.

סוף דבר אשר על כן ולאור כל האמור לעיל אני דוחה את העתירה.

הנתבע - מר יגאל בן גיאת, הציג את עצמו בכתב ההגנה כבעל חברה משפחתית בשם "תמגי", שעיסוקה בניהול פרויקטים בתחום הפיקוח והבניה.

ביום 21/5/2019 הוגש כתב הגנה ע"י הנתבע, שבמסגרתו הבהיר הנתבע וטען כי הוא מונה ע"י חב' מאסטר פוד כמנהל חצוני לפרויקט של בניית תוספת למבנה קיים במפעל לאריזת דגים בקבוץ גבע (להלן: "הפרויקט").

הנתבע לטענתו עשה את עבודתו במקצועיות ובמכתבו העלה הערות בונות לתכניות – הערות שיש בהן כדי לקדם את הפרויקט.

...

כפי שיפורט להלן, אני סבורה כי המקרה דנן, הוא אחד מאותם מקרים מיוחדים וחריגים, אך ברורים, בהם מתקיימים התנאים לסילוק התובענה על הסף, באשר עובדות כתב התביעה, על הנספח שצורף לה (המכתב), אינם מקימים עילת תביעה נגד הנתבע, ואינם יכולים לזכות את התובע בסעד הנתבע מכוח חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1956 (להלן: "חוק איסור לשון הרע") ו/או מכוח חוק אחר, לכן זה המקום, זה הזמן, וזה השלב הנכון ביותר לנעול את שערי בית המשפט בפני התובע, ולחסוך ממנו הוצאות רבות שעשויות להיגרם לו ולנתבע כתוצאה מהתמשכות הליך זה, שהינו ללא כל ספק - הליך סרק, בלשון המעטה.

מדובר אם כן בבקשה הנסמכת על נימוקים משפטיים ולא עובדתיים ומשכך, ולאחר דיון משפטי בבקשה, ומשהגעתי למסקנה כי גם במידה וכל העובדות שבכתב התביעה יוכחו במלואן, הרי שאין הדבר מזכה את התובע בסעד כלשהו, לא נותר אלא לסלק את התביעה על הסף.

סופו של דבר, הבקשה לסילוק התובענה על הסף מתקבלת, ואני מורה על מחיקת התביעה.

הוועדה סבורה כי אישור שינוי שכזה של סביבת המגורים בקבוץ הכוללת בין היתר תוספת 32 יח"ד בשטחי בנייה של 160 מ"ר עקרי לכל יח"ד בנוסף להרחבת שטחם של יחידות הדיור המאושרות בקבוץ עד ל-160 מ"ר בוודאי שאינו תואם לרוח התקופה בה אושרה התכנית חש/3/8 וצריך להיעשות בתכנון סטאטוטורי מפורט, בדרך שבה מאושרות תכניות ובתוך כך פירסום הפקדתה של התכנית לציבור ומתן האפשרות להיתנגד לה. אישור תכנית הבינוי הנוכחית, כארבע שנים אחרי שהתקבלה החלטת ההפקדה, אשר לפני מספר חודשים נדחה הערר שהוגש בגינה, יהווה למעשה עקיפה של הליך אישור התכנית הסטאטוטורי הקבוע בחוק, שעליו החליטה הוועדה, תוך אישור בנייה שלא בהתאם לסטאנדארטים עדכניים של תיכנון.

עיון בתוכניות הבינוי לשם השוואתן מלמד כי תוכניות הבינוי תואמות לחלוטין ואינן מגלות כל סטייה מהתוכניות המאושרות, אף אם מכוחן לא ניתן להוציא היתר בניה ולצורך כך נידרש צורך בגישור של תוכנית בינוי ומדובר במיקומם וגודלם של המבנים בהתאם לייעוד ולזכויות הקיימות בתוכניות החלות.

לאור המצב התיכנוני ואישור הזכויות בתכנית הבינוי הקודמת משנת 2007 ובקיבוצים אחרים בתחום המועצה האזורית, אני מורה כי הדיון יחזור לועדה המחוזית על מנת שתתכנס תוך 3 חודשים ממועד פסק הדין, על מנת שתחליט אם לאשר את תוכנית הבינוי כפי שהוגשה או לאשר בניה בשטח של 120 מ"ר, כפי שאושר בעבר.

...

אני סבורה כי טוב היה עושה הקיבוץ אם היה נמנע מטענה זו שכן לא מצאתי בה ממש.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, העתירה מתקבלת באופן שהחלטת הוועדה המחוזית לפיה נדחתה תוכנית בינוי שמספרה חש/ש/148/ב - בטלה.

לאור המצב התכנוני ואישור הזכויות בתכנית הבינוי הקודמת משנת 2007 ובקיבוצים אחרים בתחום המועצה האזורית, אני מורה כי הדיון יחזור לוועדה המחוזית על מנת שתתכנס תוך 3 חודשים ממועד פסק הדין, על מנת שתחליט אם לאשר את תוכנית הבינוי כפי שהוגשה או לאשר בניה בשטח של 120 מ"ר, כפי שאושר בעבר.