בתיק שלפניי אושרה ביום 5.11.18 תכנית פרעון במסגרתה נידרש החייב להוסיף לסך 40,160 ₪ שנצבר אז בקופת הכנוס סך נוסף של 48,000 ₪ שהיה אמור להיות משולם ב-60 תשלומים בסך של 800 ₪ כל אחד.
ככל שהחייב לא יגיש בקשה לביטול פסק הדין ויבקש להגיש בקשה לצוו פתיחת הליכים לפי חוק חידלות פרעון ושקום כלכלי, תשע"ח-2018, אני מורה כי הוא לא יהיה רשאי לעשות כן אלא בחלוף 18 חודשים ממועד פסק דין זה, וזאת לאור הקף מחדליו של החייב והתקופה הממושכת שבה נמשכו מחדלי החייב, ובהתאם להילכת בית המשפט העליון בע"א 8673/13 גמיל אלקצאצי נ' כונס הנכסים הרישמי (פורסם בנבו 2.4.14) והחייב יצרף פסק דין זה לכל בקשה חדשה שתוגש אם תוגש על ידו.
...
לאחר שעיינתי בכל טיעוני הצדדים אני סבור כי אין לקבל את טענות החייב המופנות כנגד הנאמנת.
לפיכך אני מורה על מחיקת הבקשה לפשיטת רגל על כל השלכותיה, לרבות על ביטול פסק ההכרזה.
עם זאת אני סבור כי מגיע לנאמנת תוספת מאמץ בגין הצורך בהגשת בקשות חוזרות ונשנות נוכח מחדלי החייב.
לפיכך אני מקבל את בקשת הנאמנת לתוספת מאמץ בשיעור של 50% מהשכר המגיע לה על פי התקנות, דהיינו סך נוסף של 2,500 ₪ (כולל מע"מ).
החייב יהיה רשאי להגיש בקשה לביטול פסק הדין בתוך 30 יום ממועד המצאת פסק דין זה לידי ב"כ החייב, ואולם תנאי להגשת בקשה לביטול פסק הדין הינו הפקדת סכום חוב הפיגורים בקופת בית המשפט וכן צירוף אישור הנאמנת בדבר המצאת אישורי מסירה מלאים של החלטתי מיום 5.5.21 לנושים.
ככל שהחייב לא יגיש בקשה לביטול פסק הדין ויבקש להגיש בקשה לצו פתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018, אני מורה כי הוא לא יהיה רשאי לעשות כן אלא בחלוף 18 חודשים ממועד פסק דין זה, וזאת לאור היקף מחדליו של החייב והתקופה הממושכת שבה נמשכו מחדלי החייב, ובהתאם להלכת בית המשפט העליון בע"א 8673/13 גמיל אלקצאצי נ' כונס הנכסים הרשמי (פורסם בנבו 2.4.14) והחייב יצרף פסק דין זה לכל בקשה חדשה שתוגש אם תוגש על ידו.
