יפות לעניין זה קביעות בית המשפט העליון בסעיף 9 לפסק הדין בעיניין רמות, כדלקמן:
"מושכלות ראשונים של דיני התיכנון והבניה במשפטנו הם כי תכנית מתאר ארצית ניצבת בראש הפירמידה הנורמאטיבית של תכניות המתאר על דרגותיהן השונות, ובהיעדר הוראה אחרת בתכנית המתאר הארצית עצמה גוברות הוראות תכנית המתאר הארצית על הוראות התכניות המצויות מתחתיה בהירארכיה התכנונית (ראו: סעיפים 131-129 לחוק התיכנון ובניה; עע"ם 10112/02 אדם טבע ודין נ' הועדה המחוזית לתיכנון ולבניה, מחוז ירושלים, פ"ד נח(2) 817, 840 (2003); ע"א 1968/00 חברת גוש 2842 חלקה 10 בע"מ נ' הועדה המקומית לתיכנון ולבנייה, נתניה, פ"ד נח(1) 550, 571-570 (2003))."
זאת ועוד, בכל הנוגע להצעת העותרת ובהתאם לה תוקנה במסגרת התכנית הסמכות לאשר תוספת הקומות על ידי הועדה המקומית, הרי שלעניין זה הנני מקבלת במלואה את עמדת המשיבות ובהתאם לה אין זה מסמכותה של הועדה המחוזית להוסיף על סמכויותיה של הועדה המקומית הקבועות בסעיף 62א' לחוק התיכנון והבנייה, אשר לית מן דפליג אינן כוללות סמכות לאישור תכנית תוך תוספת קומות כאמור ובודאי שאינן כוללות סמכות לאישור תכנית המותנית באישור הועדה למר"מ.
סוף דבר;
לאור כל האמור והמפורט, הנני מוצאת לקבל את העתירה באופן חלקי ולהורות על השבת הדיון בבקשה נשוא הדיון לועדה למר"מ על מנת שזו תנחה את רת"א לבחון את הבקשה ולקבוע האם ניתן לאיין את הסיכונים הבטיחותיים הכרוכים בחריגה ממגבלת הגובה המבוקשת במסגרת התכנית על ידי הנמכת גובה הבניין המבוקש.
...
לאחר שבחנתי את טענות העותרת בהקשר זה, נחה דעתי כי דינן להידחות.
לאור האמור, הרי שאין בידי לקבל טענת את העותרת ולפיה הפרשנות אשר ניתנה על ידי הוועדה למר"מ בכל הנוגע לחלוקת הסמכויות בינה לבין רת"א שגויה.
יפות לעניין זה קביעות בית המשפט העליון בסעיף 9 לפסק הדין בעניין רמות, כדלקמן:
"מושכלות ראשונים של דיני התכנון והבניה במשפטנו הם כי תכנית מתאר ארצית ניצבת בראש הפירמידה הנורמטיבית של תכניות המתאר על דרגותיהן השונות, ובהעדר הוראה אחרת בתכנית המתאר הארצית עצמה גוברות הוראות תכנית המתאר הארצית על הוראות התכניות המצויות מתחתיה בהיררכיה התכנונית (ראו: סעיפים 131-129 לחוק התכנון ובניה; עע"ם 10112/02 אדם טבע ודין נ' הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה, מחוז ירושלים, פ"ד נח(2) 817, 840 (2003); ע"א 1968/00 חברת גוש 2842 חלקה 10 בע"מ נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, נתניה, פ"ד נח(1) 550, 571-570 (2003))."
זאת ועוד, בכל הנוגע להצעת העותרת ובהתאם לה תוקנה במסגרת התכנית הסמכות לאשר תוספת הקומות על ידי הוועדה המקומית, הרי שלעניין זה הנני מקבלת במלואה את עמדת המשיבות ובהתאם לה אין זה מסמכותה של הוועדה המחוזית להוסיף על סמכויותיה של הוועדה המקומית הקבועות בסעיף 62א' לחוק התכנון והבנייה, אשר לית מן דפליג אינן כוללות סמכות לאישור תכנית תוך תוספת קומות כאמור ובוודאי שאינן כוללות סמכות לאישור תכנית המותנית באישור הוועדה למר"מ.
סוף דבר;
לאור כל האמור והמפורט, הנני מוצאת לקבל את העתירה באופן חלקי ולהורות על השבת הדיון בבקשה נשוא הדיון לוועדה למר"מ על מנת שזו תנחה את רת"א לבחון את הבקשה ולקבוע האם ניתן לאיין את הסיכונים הבטיחותיים הכרוכים בחריגה ממגבלת הגובה המבוקשת במסגרת התכנית על ידי הנמכת גובה הבניין המבוקש.
