מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

תיקון 5 לתקנות התעבורה

בהליך תאונת דרכים (ת"ד) שהוגש בשנת 2016 בשלום עכו נפסק כדקלמן:

הצדדים הגיעו לידי הסדר טיעון ובדיון שהתקיים ביום 3.11.15, הגיש ב"כ המשיבה כתב אישום מתוקן "לאור חומר הראיות". בכתב האישום המתוקן, אשר הוקרא למערער, נמחקה הטענה כי המערער חצה קו הפרדה רצוף וכפועל יוצא, נמחקה העבירה לפי סע' 47ה(5) לתקנות התעבורה וכן תוקן תאור העבירה של סע' 47ד. המערער הודה בעובדות כתב האישום המתוקן והורשע בהתאם להודאתו.
...
טענת ב"כ המערער כי העבירות שבוצעו על ידו הן עבירות קלות, וכי עברו התעבורתי אינו מכביד , נדחית.
סוף דבר – הערעור נדחה, לא מצאתי כי העונש שהוטל בגזר דינו של בימ"ש קמא הינו עונש חריג בנסיבות מקרה זה וכי הוא מצדיק התערבות ערכאת הערעור.
אני מורה כי המערער יפקיד את רישיונו לא יאוחר מיום 1.2.16 במזכירות בית המשפט השלום בעכו.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

לדוגמה, תקנה 39א(א) קובעת חריג שלפיו אדם מורשה לנהוג מכונה ניידת אשר מהירותה המרבית פחותה מ-30 קמ"ש לשם חציית הדרך כאשר הנסיעה היא לבצוע העבודה של המכונה הניידת, או בדרך עירונית שבתחום של עד 500 מטרים מהמפעל של בעלה כמשמעותו בחלק י' או של מחזיקה (החריג האחרון הוסף בתקנות התעבורה (תיקון מס' 5), תשנ"ו-1996).
...
דין התביעה כנגד קרנית להידחות, וממילא פסה"ד בהודעה לצדדים שלישיים ששלחה אינו בעל נפקות, בהיותו פס"ד מותנה (בכך שקרנית תחוייב).
סבורני שהגדרה בסיסית זו אינה מתקיימת במקרה דנן.
אני קובע שהרכב אינו "רכב" או "רכב מנועי " כהגדרתם בחוק, ולא מדובר בתאונת דרכים.

בהליך תיק תעבורה (תת"ע) שהוגש בשנת 2019 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

ככלל, ובהנתן תקופת פקיעת הרישיון שהיא קצרה מ- 10 שנים, ועל רקע ביטול תקנה 172א לתקנות התעבורה (ביום 22.2.2017 – ראו: תקנות התעבורה (תיקון מס' 5), התשע"ז-2017, ק"ת 7779), חידוש רישיון הנהיגה במקרה כזה לתקופה של 10 שנים (תקנה 173(א) לתקנות התעבורה) אינו מותנה בעמידתו של מבקש רישיון הנהיגה במבחן עיוני או מעשי בנהיגה, אלא כרוך רק בהליך טכני – כימעט אוטומאטי – שנעשה על ידי תשלום האגרה שנקבעה לכך (תקנה 174(א) לתקנות התעבורה; וראו לעניין זה סעיף 4(א)(2) להוראות נוהל לחיוב במבחנים מיום 17.9.2017 של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, אגף הרשוי).
...
לאור האמור, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: אני מחייב את הנאשם בצו שיעשה, בשעות הפנאי שלו וללא שכר, שירות לתועלת הציבור, בהיקף של 120 שעות, בהתאם לתכנית שהוגשה על ידי שירות המבחן לתיק בית המשפט.
אני מורה על הארכת מאסר על תנאי של 4 חודשים אשר הוטל על הנאשם ביום 21.8.2016 במסגרת תיק פ"ל 4168-09-15, לתקופה של שנה נוספת.
אני מורה על הארכת פסילה על תנאי של 6 חודשים אשר הוטלה על הנאשם ביום 21.8.2016 במסגרת תיק פ"ל 4168-09-15, לתקופה של שנה נוספת.

בהליך ערעור פלילי תעבורה (עפ"ת) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

המערער טען בבית משפט קמא כי תקנה 567 לתקנות התעבורה תשכ"א- 1961 (להלן- תקנות התעבורה), ותקנה 567א שהתווספה לתקנות התעבורה בתיקון מס' 5 בשנת 2002 (תיקון אחרון - מס' 7 תשע"ח – 2018, מיום 6.2.2018), העוסקות בנהיגה עם רישיון נהיגה זר, אינן חלות עליו.
...
"כשהבנתי שהוגש כתב אישום והלכתי ונכנסתי לענין לעומק, הגעתי למסקנה שאני יכול לנהוג עם רישיון נהיגה בריטי במדינת ישראל. חלק מההחלטה היתה שב - 2016 ללכת לעשות המרה, זה לא פשוט אחרי 11 שנים. בוודאי שלא אלך לעשות זאת אחרי שעו"ד כץ אמר לי שהכל בסדר". המערער מסר בעדותו כי "הסיבה שאני נוהג עם רישיון נהיגה זה כי לא מצאו להחזיר לי את הרישיון נהיגה הקודם" (ע' 14), והשיב בשלילה לשאלת המאשימה אם התעניין בסיבה לאי חידוש רישיון הנהיגה שלו מאז שנת 2007; לשאלה אם קיבל מכתב ממשרד הרישוי השיב, "לא שאני זוכר" (ע' 17).
טענה נוספת הנגזרת מאותן נסיבות, הינה הגנה מהצדק, שכן המערער "הסתמך ופעל על פי עמדתו והחלטתו של ראש "הרשות" שהעמידה אותו לדין" בהליך הקודם, "ומצא עצמו מואשם או אפילו מורשע, אך ורק מאחר והתחלף אותו ראש "הרשות" האמורה באדם אחר.
עם זאת, משנמנעה המשיבה מהבאת ראיות בבית משפט קמא, באשר לנסיבות הקשורות בביטול כתב האישום בבית משפט קמא, ולנוכח כך שהמערער מצא עצמו עומד לדין, לאחר שכתב אישום קודם בוטל, הגעתי לכלל מסקנה כי ניתן להקל בעונשים שנפסקו באופן שעיקרם יהיה צופה פני עתיד, ומורה אני על ביטול עונש הפסילה בן 6 חדשים בפועל שהוטל על המערער, ועל הותרת עונשי הקנס והעונשים המותנים, ללא שינוי.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2020 בעליון נפסק כדקלמן:

כמו כן, הוראות ס"ק (3) ו-(4) העוסקות בכשירות לנהיגה באופניים עם מנוע עזר ובחבישת קסדת מגן, ניכנסו לתוקף אך ביום 1.7.2019 במסגרת תקנות התעבורה (תיקון מס' 5), התשע"ט-2019, ק"ת 2294 (להלן: התיקון משנת 2019).
...
בשל השלכות הרוחב שיש לסוגיה, ומכיוון שממילא תלוי ועומד ערעור בזכות באותו נושא, החלטנו לדון בבקשות רשות הערעור כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה.
במסגרת זו אציין כי גם אני סבור כדעת חברתי, שאין ללמוד בענייננו מאותם פסקי דין שדנו בקיומו של הרכיב התחברותי-יבשתי בכלים שונים (כגון מעלית מושא הדיון בעניין סובח; מכבש דרכים מושא הדיון בעניין אטליס; מלגזה מושא הדיון ברע"א 613/95 קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים נ' נחום, פ"ד נא(4) 659 (1997)); או מאותם פסקי דין שדנו במקרים בהם התרחשה תאונת דרכים כאשר המנוע ברכב המנועי לא פעל (רע"א 9332/99 קנאפו נ' מגדל חברה לביטוח, פ"ד נו(2) 808 (2002)); או כאשר הרכב המנועי התדרדר והתהפך (רע"א 6168/11 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' שפסו (17.6.2014)).
כמו כן, הולכי רגל נפגעי תאונות בהם מעורבים אופניים חשמליים ולעתים רוכבי האופניים עצמם יפוצו על ידי קרנית כאשר הטלת עלויות אלו על קרנית שקולה להטלת עלויות על כלל ציבור משתמשי הדרכים באופן אשר בסופו של דבר יגרום ליותר נזק מתועלת.
לכן בסיכומו של דבר כאמור, מצטרף אני לחוות דעתו של חברי השופט עמית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו