תיקון תעודת זהות בהליכי הוצאה לפועל

כבוד הרשמת קבעה, כי לא הוכח כי החייבת שבפניה חבה בגין השיק נשוא תיק ההוצאה לפועל ומשכך הורתה על ביטולם של ההחלטות מיום 4.12.2017 ומיום 16.12.2017, שעניינן תיקון מספר תעודת הזהות של החייבת וחידוש ההליכים בתיק ההוצאה לפועל.

...

במסגרתה הבקשה לביטול ההחלטות, טענה המשיבה, בין היתר ובתמצית, כי האזהרה בתיק ההוצאה לפועל כלל לא נמסרה לידיה, כי ההחלטה לשינוי מספר תעודת הזהות ניתנה לאחר חלוף 23 שנים מיום פתיחת תיק ההוצאה לפועל, כי לא ננקטו בתיק ההוצאה לפועל פעולות במשך זמן ניכר, כי לא היה מקום להיעתר לתיקון פרטי החייבת וכי השיק הינו מזויף ואינו נושא את חתימתה של המשיבה.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, הגעתי למסקנה, כי עלה בידי המבקש להוכיח את התובענה ברמה הנדרשת במשפט אזרחי.

משכך, דין הבקשה בדרך של המרצת פתיחה להתקבל.

על כן אני קובע, כי המשיבה הינה החייבת על פי שטר (שיק) שמספרו 0010272 מיום 15.4.1993 משוך מחשבון בנק הפועלים מספר 695300, אשר הוגש לביצוע במסגרת תיק הוצאה לפועל מספר 02-30295-95-3.

משכך, בעלי הדין המבקשים לבצע פסק דין בלישכת ההוצאה לפועל נדרשים לגשת על פי הנוהל למזכירות בית המשפט, להציג את פסק הדין וכתב התביעה.

המזכירות משווה את שמות הצדדים ומספרי ת"ז המצויים בכתב התביעה, ומספקת להם אסמכתא מתאימה בדבר זהותם של בעלי הדין, באמצעותה הם יכולים לפעול לבצוע פסק הדין.

משכך, מוחזקת הנתבעת כמי שמאשרת את נכונות הפרטים האמורים בתמצית הפרטים שצורפה, לרבות מס' ת"ז שפורטה בה. תקנה 524 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 מתייחסת לסמכותו הכללית של בית המשפט לתקן פגם בהליך וקובעת: "בית המשפט רשאי בכל עת לתקן כל פגם או טעות בכל הליך וליתן הוראות בדבר הוצאות או בעניינים אחרים ככל שייראה לו צודק, וחובה לעשות כל התיקונים הדרושים כדי לברר מה הן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין, והוא הדין לגבי הרשם לעניין פגם או טעות בהליך שלפניו." במקרה דנן, אין בהוספת מס' ת"ז של הנתבעת כדי להביא לשינוי כלשהוא במשמעות פסק הדין, או בשינוי הצדדים לפסק הדין, אשר לא שונו כאמור בשום שלב על ידי מותב זה או על ידי ערכאות העירעור.

...

דיון והכרעה: לאחר עיון בבקשה ובתגובה, סבורני כי אין מדובר בתיקון טעות סופר שנפלה בפסק הדין, שכן לא נפלה בו טעות סופר כלשהי, אלא בקשה להוספת מס' ת"ז של הצדדים לפסק הדין.

עם זאת, על כן ביקש המשיב מראש לישכת ההוצאה לפועל לתקן את מספר תעודת הזהות של החייבת בלישכת ההוצאה לפועל, כך שבמקום מספר הזיהוי שנירשם בעת פתיחת ההליך, יירשם מספר תעודת הזהות של המערערת.

...

משכך, דינה להידחות.

על כן אני מקבל את הערעור, מבטל את פסק דינו של בית משפט השלום, ודוחה את התובענה למתן פסק דין הצהרתי שהגיש המשיב.

המשיב ישלם למערערת הוצאות ההליך בשתי הערכאות בסך של 15,000 ₪.

בית משפט השלום בראשון לציון חדל"פ 25726-03-22 מנטקה נ' ממונה על חידלות פרעון – מחוז תל אביב ואח' תיק חצוני: 356924_3 לפני כבוד השופטת דר להב המבקש: אליהו מנטקה, ת"ז 025386616 ע"י ב"כ עוה"ד משה שגב המשיבים: 1. הממונה על חידלות פרעון – מחוז תל אביב ע"י ב"כ עוה"ד זאב ברקוביץ 2. ליאת באדה ע"י ב"כ עוה"ד פאני בן נון פסק דין

הובהר ליחיד, כי אי תשלום המזונות ממועד זה ואילך, עלול להוביל לסנקציות, עד כדי ביטול ההליך; (2) היחיד והזכאית יגיבו לבקשה לקציבת מזונות; (3) ניתן ליחיד היתר לנהל הליך משפטי בבית המשפט לעינייני מישפחה, בכפוף לכך שקופת הנשייה לא תישא בהוצאות כלשהן בקשר עם ההליך, והיחיד יעדכן את הנאמנת בדבר התפתחויות רלוואנטיות בהליך; (4) בשלב זה, ומשטרם נקצבו המזונות בהליך, לא ראיתי להורות על ביטולו על רקע טענות הזכאית, כמו גם לא ראיתי מקום, בשלב זה, להתיר לה לנקוט הליכי הוצאה לפועל נגד היחיד.

למרות שלא ניתנה החלטה שיפוטית המתירה ליחיד לדחות את תשלום המזונות או להפחיתם, למרות שניתנה ליחיד היזדמנות לתקן את מחדלו וחרף הצעתו של היחיד שהמזונות ישולמו על ידו, היחיד עשה דין לעצמו ולא שילם את המזונות שנקצבו.

...

בתגובת היחיד נטען, בין השאר, כי היחיד סובל מבעיות רפואיות וכי נקבע בעניינו 75% אובדן כושר עבודה, ועל כן הוא מתקיים מקצבת מל"ל בסך 4,654 ש"ח. נטען, כי עובר לכניסתו להליך, היה היחיד משלם לזכאית מזונות חודשיים בסך 800 ש"ח בהתאם לסיכום ביניהם, והוא אינו יכול לשלם מזונות בסך 1,600 ש"ח, שכן הדבר יותיר אותו ללא יכולת להתקיים, ועל כן יגרום ליחיד לנשור מההליך תוך איון אינטרס השיקום.

הנאמנת סבורה כי בנסיבות המתוארות, אין מנוס מלהורות על ביטול ההליך.

נוכח כל האמור לעיל, מתקיימים התנאים הקבועים בסעיף 183(א) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, ולכן אני מורה על ביטול צו פתיחת ההליכים בעניינו של היחיד.

בית משפט לעינייני מישפחה בחיפה ע"ר 29152-12-23 ס' נ' המוסד לביטוח לאומי לפני כבוד השופטת הילה גורביץ עובדיה המערער: ו.ס. ת"ז -------- המשיבים: 1. המוסד לביטוח לאומי 2. א.ס. ת"ז -------- החלטה

מהו מקום הסמכות המקומית כאשר ההורים ניהלו הליכים בבית משפט לעינייני מישפחה במחוז צפון, בעיניין קטינה אחת, אך הליכי ההוצאה לפועל מושא הליך העירעור, ננקטו בלישכת ההוצאה לפועל בחיפה, על בסיס פסק דין של בית הדין הרבני בעיניין ארבע קטנים אחרים.

מותר לפירסום בהשמטת פרטים מזהים, תקוני עריכה והגהה.

...

לגוף ההליך, לאחר שעיינתי בהודעת הערעור, מצאתי כי יש לחייב את המשיב בהפקדת ערבון להבטחת הוצאות המשיבים ואני מורה למשיב להפקיד ערבון בסך 12,000 ₪ להבטחת הוצאות המשיבים בערעור וזאת בתוך 45 יום, אם לא כן הערעור יירשם לדחייה.