תיקון רכב במוסך הסדר תנאי לביטול השתתפות עצמית

ביום 21.7.20 אירעה תאונת דרכים במהלכה ניזוק רכב הנתבעת ועקב דרישת פיצוי, התובעת העבירה לנתבעת ביום 23.8.20 פיצוי בסכום 24,861 ₪ וכן נשאה בשכר טירחת השמאי בסכום של 468 ₪  ובקיזוז הישתתפות עצמית בסך 1,732 ₪, שולם לנתבעת סכום של 23,579 ₪.

הנתבעת טענה כי לא קיבלה כספים מהתובעת, כי רכבה תוקן במוסך הסדר  ולא ידוע לה אם התובעת שילמה למוסך אם לאו.

אולם, הנתבעת טוענת כי הרישיון של נהג רכב הנתבעת לא היה בתוקף מטעם טכני בלבד וכי הרישיון חודש ביום 21.1.21 לאחר תשלום אגרת חידוש רישיון נהיגה ללא צורך במבחנים וקורסים או בחינה , כי הנהג נהג ללא ידיעה כי רישיונו פקע וכי אי חידוש רישיון נהיגה בשל פגם טכני אינו שולל א הכסוי הבטוחי של הנתבעת ומגבלת השנתיים הקבועה בפוליסה היא תנייה מקפחת בחוזה אחיד במיוחד עקב ביטול תקנה 172א לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961.

לטענת הנתבעת, שלא נסתרה, מדובר בפוליסה תקנית שתנאיה נקבעו בהוראות הפיקוח על עסקי ביטוח (תנאי חוזה לביטוח רכב פרטי) תשמ"ו-1986, ומחוקק המשנה היתייחס ונתן דעתו והתחשב במקרים בהם המבוטח "נופל בין הכיסאות" בהיעדר כסוי בטוחי מסיבה טכנית בלבד ולכן היטיב עם המבוטח וקבע חריג כי די בכך שלנהג היה רישיון נהיגה בתוקף בתקופה של 24 חודשים שקדמו לתאונה אולם, כאמור החריג את החריג לתקופה של 24 חודשים בלבד (ויוער כי בתיקון תשפ"א-2021 לתקנות, סעיף 16 לתוספת/הפוליסה התקנית - הנושא כותרת "בני אדם הרשאים לנהוג ברכב", תוקן באופן שבמקום 24 יבוא 120 אולם, התיקון אינו רלבאנטי לתביעה דנן נוכח מועד עריכת הפוליסה ומועד קרות התאונה) .

...

הנתבעת הגישה כתב הגנה וטענה כי דין התביעה להידחות מהנימוקים להלן: הנתבעת מאשרת כי ביום 21.7.20 ארעה תאונה שבעקבותיה ניזוק רכבה של הנתבעת.

גם ב - רע"א 4874-04 יצחק רביבו ואח' נ' אליהו חברה לביטוח בע"מ (פורסם בנבו) נדחה הערעור שהוגש על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בע"א 5085/04 שקיבל את הערעור של חברת הביטוח על פסק הדין של בית משפט השלום - שקבע כי העדר רישיון נהיגה – עת הנהג לא החזיק ברישיון נהיגה ישראלי תקף (וחודש רק לאחר קרות התאונה) אלא רק רישיון נהיגה זר, אינו אלא פגם טכני הבא בגדר רישיון שפקע מחמת אי תשלום אגרה וקבע כי קמה לתובעים זכאות לפיצויים.

אולם, גם לגופה של טענה, דין הטענה להידחות ואנמק.

תחילה טענת הנתבעת כי לא מסומנת הדגשה בדבר הגבלת הכיסוי הביטוחי והעתק ממנה לא נמסר למבוטח כלל וכלל, כפי שנטען בסיכומים, נדחית מאחר ומדובר בטענה שלא נטענה בכתב ההגנה והועלתה לראשונה רק בסיכומים.

סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, הגעתי למסקנה כי פקיעת רישיון הנהיגה של נהג רכב הנתבעת במקרה נשוא התביעה דנן עקב אי תשלום אגרה מהווה עילה לשלילת הכיסוי הביטוחי.

דחיתי אף בקשה זו. בהתאם למיפרט לפוליסת ביטוח רכב, מס' 2017021744/11 לתקופה שבין 1.8.11 ועד ליום 31.7.12 (ר' עמ' 3 לנספח ז' לכתב ההגנה), ההישתתפות העצמית בהסדר מוסכים עומדת על סכום של 900 ₪.

במיפרט, לעיל, מצוין לעניין הישתתפות עצמית לצד שלישי, כי: "גבול אחריות לניזקי צד שלישי (פרק 3) 800 ₪. ביטול הישתתפות עצמית בנזק לצד שלישי מעל 800 ₪. אין חולק כי ניזקי רכבה של הגב' מורגנשטרן עברו את הסכום של 800 ₪. על כן, נחזה כי התובעים זכאים להטבה בדמות ביטול ההישתתפות העצמית לצד ג' ויש להפחית בגין רכיב הישתתפות עצמית לתאונה הראשונה אך סכום של 900 ₪.

במיפרט שצורף לכתב ההגנה מצוין לעניין רכב חלופי, כי: "תינתן למבוטח הטבה בענין רכב חליפי, כמפורט לעיל בפסקת שגריר, זאת בתנאי מפורש שהנזק לרכב המבוטח תוקן במוסך הסדר הנכלל במסגרת הסדר המוסכים של המבטח, לאחר קבלת אישור מוקדם לכך מאת מרכז השמאות של המבטח (ר' הסיפא לדף 3). אין חולק כי הרכב תוקן במוסך שבהסדר. על פי הכתוב במיפרט, רכב חלופי יינתן בכפוף לקבלת אישור מוקדם מאת מרכז השמאות של המבטח, שאין חולק כי לנתבעים יתר נגישות אליו מאשר לתובעים.

...

סוף דבר לאור המקובץ, שוכנעתי כי אכן עניינם של התובעים "נפל בין הכיסאות" מחמת מחדליהם של הנתבעים, החבים לתובעים בחובת זהירות שהופרה.

הוכח הקשר הסיבתי בין מחדלי הנתבעים לבין חלק מנזקי התובעים ואני קובע כי על הנתבעים, ביחד ולחוד, לפצות את התובעים בגין אלו – נזקי רכבה של הגב' מורגנשטרן – בסכום של 3,811 ₪ (קבלה מס' 6056 – נספח ג1 לתצהיר התובעים).

אני מחייב את הנתבעים בהוצאות התובעים בסכום כולל של 1,800 ₪ ובשכ"ט עו"ד בסכום כולל של 4,000 ₪.

התובעת טוענת, כי בהיות המכונית חדשה כימעט לגמרי בקרות התאונה, סירבה להצעה להכניס את רכבה לתיקון במוסך הסדר ובחרה במוסך שהוא זה שיתקן את רכבה בהיותו מוסך מורשה של סוזוקי.

על סמך אותה קביעה, שילמה מגדל לתובעת את סכום התיקון במוסך ועבור ירידת הערך היא פוצתה בסכום של 8,456 ₪ (לאחר ניכוי הישתתפות עצמית).

הסעיף שנידון, הנו סעיף 18 (ב) לתוספת שבתקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (תנאי חוזה לביטוח רכב פרטי), התשמ"ו - 1986.

לאחר פסק הדין בעליון, תוקן שוב הסעיף וההחרגה לגבי ירידת ערך בוטלה ולכן, פסק הדין שניתן בעליון, בפרשת מוריאנו, תקף גם למצב התחיקתי החל כיום (התיקון השני היה ביום י' באדר ב' התשנ"ה, קובץ התקנות 5673, עמוד 1318).

...

כמו כן, אני מחייב את הנתבעת 1 לשלם לתובעת הוצאות משפט בסכום של 10,000 ₪, וכן שכ"ט עו"ד בסכום של 15,000 ₪ בצירוף מע"מ. לאור כל האמור לעיל אני מחייב את נתבעת 2, מגדל חברה לביטוח בע"מ, לשלם לתובעת סך של 22,277 ₪ (מר קרופניק לא העיד ולכן לא נסתרה עדותו של מר ויקטור עידן, כי ערך הרכב הינו 105,029 ₪) בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום התאונה, 26/05/2010, ועד התשלום המלא בפועל.

כמו כן, אני מחייב את הנתבעת 2 לשלם לתובעת הוצאות משפט בסכום 10,000 ₪, וכן שכ"ט עו"ד בסכום של 15,000 ₪ בצירוף מע"מ. לעניין שכ"ט עו"ד ברצוני להדגיש, כי אומנם התביעה הוגשה בסכום של 64,909 ₪, אך נחה דעתי כי ב"כ התובעת השקיע עבודה רבה בתיק, שנוהל משנת 2011 ועד היום עם מספר רב של ישיבות, חקירת מומחים רבים וסיכומים בכתב, לכן לקחתי בחשבון את העבודה הרבה ולא סכום פרופורציונלי לסכום התביעה.

לכן אני מורה למזכירות להעביר העתק מפסק הדין למפקחת על הביטוח וכן לממונה על ההגבלים העסקיים.

לטענת התובע, על אף שחברת הביטוח אישרה את תיקון הרכב במוסך הסדר והוא שלח אליה את כל המסמכים הדרושים לשם תשלום הפצוי המגיע לו בגין התאונה, שולם לו בסופו של דבר סכום נמוך הרבה יותר ומכאן תביעתו כנגד מי שמהוה לשיטתו את הכתובת שלו וכדבריו: "הוא הסוכן ביטוח שלי ובאתי אליו על מנת לעשות ביטוח ומה שהיא עושה זה ההסדרים שלו". הנתבע, הטוען להעדר יריבות משפטית בינו לבין התובע, הגיש לעיוני את המסמך נ/1 שיש בו לדבריו כדי להסביר את אופן חישוב סכום הפצוי ששולם לתובע אשר חוייב בתשלום הישתתפות עצמית ודמי כינון ולכן לא קיבל החזר מלא של הוצאותיו בגין תיקון המונית.

מן המסמכים שהוגשו לתיק בית המשפט, כמו גם מכלל המסמכים שצורפו לכתב התביעה ולכתב ההגנה בתיק זה, עולה התמונה הבאה: · פוליסת הביטוח בה החזיק התובע בתקופה הרלוואנטית הייתה פוליסת ביטוח מקיף שההשתתפות העצמית בה עמדה על סכום של 4,000 ₪, אלא אם יבחר המבוטח לתקן את רכבו במוסך הסדר ואז יופחת הסכום ל- 3,300 ₪.

בהיתחשב בעובדה שהתובע כבר הפקיד סך של 500 ₪ לזכות הנתבע כתנאי לביטול פסק הדין שניתן נגדו בשעתו בהיעדרו, הנני נמנעת מפסיקת הוצאות נוספות כנגדו.

...

לטענת התובע, על אף שחברת הביטוח אישרה את תיקון הרכב במוסך הסדר והוא שלח אליה את כל המסמכים הדרושים לשם תשלום הפיצוי המגיע לו בגין התאונה, שולם לו בסופו של דבר סכום נמוך הרבה יותר ומכאן תביעתו כנגד מי שמהווה לשיטתו את הכתובת שלו וכדבריו: "הוא הסוכן ביטוח שלי ובאתי אליו על מנת לעשות ביטוח ומה שהיא עושה זה ההסדרים שלו". הנתבע, הטוען להעדר יריבות משפטית בינו לבין התובע, הגיש לעיוני את המסמך נ/1 שיש בו לדבריו כדי להסביר את אופן חישוב סכום הפיצוי ששולם לתובע אשר חוייב בתשלום השתתפות עצמית ודמי כינון ולכן לא קיבל החזר מלא של הוצאותיו בגין תיקון המונית.

חברת "אלבר" צורפה כנתבעת נוספת באותה תביעה (ת"ק 20767-02-12), אשר נדחתה בסופו של דבר על ידי בית המשפט.

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ועיינתי בכל הראיות שפורטו לעיל, דעתי היא כי דין תביעה זו אותה בחר התובע להגיש דווקא כנגד סוכן הביטוח שלו, להידחות.

סוף דבר, הנני מחליטה לדחות את התביעה מטעמים של העדר יריבות משפטית בנושאי תביעה זו בגין התובע לנתבע.

התובע הודיע למבטחת על קרות התאונה, ובחר להפנות את כלי הרכב לתיקון במוסך "אוטו טק". על פי תנאי הפוליסה, הישתתפות עצמית בנזק עצמי במוסכי הסדר תהא על סך של 1,750 ₪, ובמוסך שאינו במוסכי הסדר, ההישתתפות העצמית תהא בסך 3,090 ₪.

התובע ציין, כי בעת שהגיע לתקן את המכונית במוסך "אוטו טק", עליו סמך מהכרות קודמת, הלין בפני בעל המוסך, על כך כי ההישתתפות העצמית במוסך שאינו מוסך הסדר הנה גבוהה בהרבה (פער של 1,340 ₪), ובהתאם ביקש מנהל המוסך לרצותו, והבטיח כי תנתן לו הנחה בגובה חלק מאותו פער, ובהתאם קיבל התובע זכוי בסך 800 ₪ (סביבם סבה המחלוקת בין הצדדים).

ובמקרה דנן, למעשה, במקום לבחור במכשיר אחד (תשלום פרמיה נוספת לצורך ביטול או הקטנת הישתתפות עצמית) או במכשיר אחר (דרך תיקון במוסך הסדר), הנובעים מהמערכת החוזית שבין התובע כמבוטח, לנתבעת כמבטחת, בחר התובע לבקש קבלת הנחה חלקית מהמוסך, אולם מבקש הוא להנות לבדו מאותה "הנחה", קרי, אותה הנחה תופחת בפועל לא מחלק התשלום המוטל על הנתבעת, אלא רק מרכיב ה"הישתתפות העצמית".

...

ולכך מספר היבטים: כאשר הנזק הינו 15,000 ₪ מתוכם 12,000 ₪ מוטלים על המבטחת, ו- 3,000 ₪ מוטלים על המבוטח, האם זה ראוי שהמבוטח לבדו ייהנה מההנחה? ואם ההנחה מגעת כדי 4,000 ₪, משמעות הדבר שבמקום לשלם תשלום עבור ביטול/הפחתת דמי הביטוח, יכול המבוטח להגיע להסכמות מול המוסך אשר יטילו 100% מהנזק על כתפי המבטחת? פרשנות שכזאת חוטאת לתכלית החקיקה הרלוונטית, ומרוקנת מתוכן את המונח של "השתתפות עצמית", ולפיכך סבורני כי לא ניתן לקבל הפרשנות של התובע, ויש לדחות תביעתו.

סוף דבר, התובענה נדחית.