מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תיקון פסק בורר שניתן תוך חריגה מסמכות, על ידי בית המשפט

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

כל האמור לעיל נתבקש במסגרת כתב תביעה מתוקן שהוגש.
טענות התובע התובע טען בסיכומיו כי יש לבטל את פסק הבוררות, וזאת מהסיבות הבאות: פסק הבוררות ניתן תוך חריגה מסמכות, באשר הוא דן בשאלה אם התובע הוא עובד מתעמר, ושאלה זו לא היתה בסמכות הבוררת.
בית המשפט אינו בודק אם הבורר צדק בקביעותיו, או אם בית המשפט עצמו היה מגיע לאותה מסקנה, אלא בודק אם היתקיימה אחת מהעילות הנקובות בחוק.
באשר לתנאי הפרישה של התובע, הרי שבהסכם הבוררות לא הוסמכה הבוררת לידון ולהכריע בנושא זה. עוללות לאחר שהוגשו הסיכומים, הגיש התובע "בקשה להפנות לאסמכתא חדשה", שם הפנה לפסק הדין שניתן בביהמ"ש העליון בתיק רע"א 7838/21 זלצמן – בית מדרש גבוה לתורה באר אברהם (מיום 8.12.21).
כפי שהתובע עצמו מפנה, שם דובר על מקרה בו הבורר "לא הפעיל את שיקול דעתו העצמאי אלא אימץ את הנתונים שפורטו במסמך ההיתחשבנות, אשר נעשה על ידי גורם בלתי מזוהה ומבלי שניתנה למשיבים האפשרות לטעון כנגד האמור בו". כך קבע ביהמ"ש המחוזי.
...
בהסכם הבוררות הבוררת הוסמכה לדון "בשאלת סבירות פיטוריו של מר שגיא שולזינגר מעבודתו בבנק והצדקתם". הבוררת בחנה את הראיות שהוגשו, שמעה עדויות, והגיעה למסקנה כי "הפיטורים היו סבירים ומוצדקים ונעשו בהליך תקין". הבנק קבע כי התנהלות התובע היתה בלתי ראויה, ולכן פיטר אותו.
בחינת הליך הבוררות נעשתה בהתאם לחומר הרב שהוגש מאותו הליך, והבעות הדעה אשר בתצהירי התובע ועדיו אין בהן כדי להביא למסקנה בדבר ביטול הליך הבוררות.
אחרית דבר מכל האמור לעיל עולה, כי יש לדחות את כל טענות התובע כנגד פסק הבוררות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום הרצלייה נפסק כדקלמן:

חודש לאחר מכן, ביום 2.5.23, הגישה המבקשת בבית משפט השלום בתל אביב בקשה לביטול פסק הבוררות, לעיכוב ביצועו, ולחילופין לתיקונו (ת.א. 3255-05-23).
המצב המשפטי סעיף 29(א) לחוק הבוררות, תשכ"ח-1968 קובע: "משהוגשה בקשה לאישור פסק בוררות או לביטולו, רשאי בית המשפט להורות על עיקול נכסי בעל-הדין שנגדו ניתן הפסק, עיכוב יציאתו מן הארץ או מתן ערובה למילוי פסק הבוררות; הבקשה יכול שתהיה בעל-פה, ורשאי בית המשפט לפטור את המבקש ממתן ערובה." (הדגש שלי, ה.א) בפסיקה נקבע, כי במסגרת דיון בבקשה לחייב בעל דין המבקש לבטל פסק בורר להפקיד ערובה, יש להביא בחשבון שני שיקולים: סכויי הצלחת הבקשה לביטול וכן מאזן הנוחות: "הסמכות לחיובו של בעל דין המבקש לבטל פסק בוררות להפקיד ערובה לבצוע פסק הדין נובעת מסעיף 29 לחוק הבוררות. יתרה מכך, גם הסמכות להתנות את הדיון בבקשה לביטול פסק בוררות בהפקדת ערובה כבר הוכרה על ידי בית משפט זה (רע"א 7592/08 פי.די.די. יהלומים בע"מ נ' I. DO. Diamonds Inc, [פורסם בנבו] פסקה 16 (6.10.2008); רע"א 71/15 אשבד נכסים בע"מ נ' בן עזריה בע"מ, [פורסם בנבו] פסקה 12 (1.2.2015) (להלן: עניין אשבד). במסגרת הדיון בבקשה להפקדת ערובה על בית המשפט לשקול את סכויי הצלחתה של בקשת הביטול וכן לבחון לטובת מי מהצדדים נוטה מאזן הנוחות (רע"א 5603/10 זורמל בע"מ נ' ניקורית בני ברק בע"מ, [פורסם בנבו] פסקה 10 (14.10.2010); רע"א 6715/11 חובב נ' ' MR PUTERA SAMPOERNA'[פורסם בנבו] פסקה י"א (14.11.2011)." רע"א 2041/17 עמוס אופיר נ' עירית קדרון (נבו 15.06.2017),‏‏ פסקה 16 לפסק הדין.
בין השאר היא טוענת שפסק הבורר ניתן תוך חריגה מסמכות, הבורר נימנע מלהכריע בטענות מהותיות, הכרעת הבורר הייתה בנגוד לדין המהותי ופסק הבורר היה רצוף סתירות.
...
זאת, לנוכח כל האמור לעיל.
לכן, אני מורה כי על המבקשת להפקיד, בנוסף לסכום שנקבע לעיל, ואשר נועד להבטיח את תשלום פסק הבורר, גם סכום של 30,000 ₪, שנועד להבטיח את הוצאות המשיבים בגין בקשת המבקשת לביטול הפסק.
סיכום: הבקשה מתקבלת, כמפורט בהחלטה זו לעיל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

בסיכומיו חזר המבקש על טענותיו בדבר הצורך לתקן את פסק הבוררות השני – חלק א' נוכח "טעות סופר", ולחלופין טען כי בנסיבות העניין מתקיימות עילות הביטול הקבועות בסעיף 24 לחוק הבוררות: ראשית, בשל חריגה מסמכות הבורר לפי סעיף 24(3) לחוק הבוררות, עת בית הדין הכריע בפסק הבוררות השני כי פסק הבוררות הראשון תקף, אין הוא יכול לשנות את החלטתו ואין הוא יכול לשמש כערכאת ערעור על עצמו; שנית נטען, כי בין חלקיו של פסק הבוררות השני שניתן ע"י בית הדין קיימת סתירה בולטת שאין דרך ליישבה, ולכן מתקיימת עילת ביטול גם לפי סעיף 24(5), שעניינה העדר הכרעה של בית הדין בשאלה שעמדה לפניו.
אך גם לגופו של ענין דינה של טענה זו להדחות; סמכותו של בית המשפט לתקן פסק בורר תחומה לעניינים המנויים בסעיף 22(א)(1) או 22(א)(2) לחוק הבוררות, כמפורט בסעיף 22(ד) לחוק: "22(א) הבורר רשאי, על פי פניית בעל-דין ולאחר שניתנה לבעלי-הדין האחרים היזדמנות נאותה לטעון טענותיהם, לתקן או להשלים את פסק-הבוררות, אם היה לקוי באחד מאלה:
מכאן, טענת המבקש כי התיקון הנידרש בפסק הבוררות השני – חלק א' הוא בגדר "טעות סופר", אינה מתיישבת עם טיב התיקון, שעל פניו אינו עוסק בתיקון של פרטים טכניים כגון חישוב, תאור, מספר, תאריך או כיוצ"ב, אלא בקביעה המהותית של פסק הבוררות שניתן ע"י בית הדין שלפיה ההסכם ניתן לביטול על ידי המשיבה (בכפוף לתנאים שהתווספו בשלב מאוחר יותר בפסקי הדין המשלימים).
בקשה לביטול פסק הבוררות השני – חלק א' מלבד הטענות לתיקון והשלמת פסק הבוררות, העלה המבקש בסיכומיו טענות חלופיות לביטול פסק הבוררות תוך שהפנה למספר עילות הקבועות בסעיף 24 לחוק הבוררות; סעיף 24 לחוק מונה רשימה סגורה של עשר עילות שבהתקיים אחת מהן בית המשפט רשאי להורות על ביטול פסק בוררות.
...
כאמור לעיל, לא מצאתי סתירה פנימית בפסק הבוררות השני – חלק א', או סתירה באיזה מפסקי הבוררות שניתנו ע"י בית הדין – אלא ההפך, שלושת פסקי הדין שיצאו מבית הדין עולים בקנה אחד עם המסקנה שלמשיבה זכות לבטל ההסכם, ומהן התוצאות הנלוות לכך.
סוף דבר לאור כל האמור לעיל אני דוחה את בקשותיו של המבקש לתיקון ולביטול פסקי הבוררות בהתאמה.
אני מורה על אישור  פסקי הבוררות של בית הדין כבקשת המשיבה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2024 בשלום הרצלייה נפסק כדקלמן:

סעיף 27 לחוק הבוררות, תשכ"ח-1968 (להלן: "חוק הבוררות") קובע, כי "לא ייזקק בית המשפט לבקשת ביטול שהוגשה כעבור ארבעים וחמישה יום מיום מתן הפסק... בית המשפט רשאי להאריך את התקופה האמורה, אף אם כבר עברה, מטעמים מיוחדים שיירשמו". אין חולק כי בקשת הביטול הוגשה בחלוף למעלה מ-45 ימים ממועד מתן פסק הבוררות.
לטענתן, קיימת סתירה בין פסק הבוררות הראשון שם נקבע כי "ביה"ד מאשר לתובע לתקן את הליקויים שבתוך ביתו... על ידי קבלן מטעמו ולהשית את ההוצאה על הנתבעת", ובין פסק הבוררות השני שם נקבע כי "בית הדין יחייב מראש את הנתבעת במלוא הסכום שנקבע על ידי המומחה". לטענת המשיבות, בהתאם לפסק הבוררות הראשון החיוב שלהן בפצוי התובע הוא רק כנגד תיקון בפועל שיבוצע ע"י קבלן מטעם התובע, ובהתאם לפסק הבוררות השני החיוב שלהן בפצוי התובע אינו מותנה בתיקון הליקוי בפועל על ידי התובע אלא הוא בהתאם לסכום התיקון שקבע המומחה.
משכך, פסק הבוררות השני שקבע פיצוי לתובע בהתאם לחוות דעת המומחה, אינו עומד בסתירה לפסק הבוררות הראשון, ואינו מהוה תיקון או שינוי שלו תוך חריגה מסמכות.
...
אינני מקבלת את הטענה.
מכל מקום, משמצאתי שגם עילות הביטול הנוספות להן טענו המשיבות לא התקיימו, אין צורך להכריע בסוגיה זו. סוף דבר, אני מורה על אישור פסקי הבוררות החלקיים מיום 31.1.23 ומיום 26.3.23 מושא ההליך.
הבקשה לביטול פסק הבוררות נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2024 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

" כעת התובעים, באמצעות מר שטרן, מבקשים לבטל את פסק הבורר בטענות שונות, ומעיון בבקשה, עולה כי היא מסתכמת בטענות אישיות כלפי הבורר בכך שהוא אינו ראוי לאמון, חסר כשירות מנטאלית, מעל בתפקידו, נטה לטובת המשיבים, "שיפץ" פרוטוקולים, נתן החלטות שלא כדין תוך חריגה מסמכות, גרם לתובעים ענוי דין ועיכב את ההליך שלא לצורך.
דיון והכרעה סעיף 24 לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968 (להלן: "חוק הבוררות") קובע, כי בית המשפט רשאי, על פי בקשת בעל דין, לבטל פסק בוררות, כולו או חלקו, להשלימו, לתקנו או להחזירו לבורר.
העילות מכוחן ניתן לבטל פסק בורר הן כדלקמן: (1) לא היה הסכם בוררות בר-תוקף; (2) הפסק ניתן על ידי בורר שלא נתמנה כדין; (3) הבורר פעל ללא סמכות או שחרג מהסמכויות הנתונות לו לפי הסכם הבוררות; (4) לא ניתנה לבעל-דין היזדמנות נאותה לטעון טענותיו או להביא ראיותיו; (5) הבורר לא הכריע באחד הענינים שנמסרו להכרעתו; (6) הותנה בהסכם הבוררות שעל הבורר לתת נימוקים לפסק והבורר לא עשה כן; (7) הותנה בהסכם הבוררות שעל הבורר לפסוק בהתאם לדין והבורר לא עשה כן; (8) הפסק ניתן לאחר שעברה התקופה לנתינתו; (9) תכנו של הפסק מנוגד לתקנת הציבור; (10) קיימת עילה שעל פיה היה בית משפט מבטל פסק דין סופי שאין עליו ערעור עוד".
...
מעיון במסמכי הבוררות ובהליך הבוררות עצמו ניכר כי הוא התנהל בפני הבורר תוך מתן יד רחבה למר שטרן, כך שהבורר אפשר לו לטעון את כל טענותיו, ביקר בעצמו בדירה על מנת להתרשם ישירות ממצב הדברים, מינה מומחים לבחינת טענותיו של מר שטרן ובסופו של דבר נתן את פסק הבוררות.
סוף דבר המסקנה מכל האמור לעיל היא כי הבקשה לביטול פסק בורר נדחית בזאת, ועל כן הנני מורה על אישור פסק הבוררות.
התובעים ישלמו לנתבעים הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך של 11,700 ₪ וזאת תוך 30 ימים מיום קבלת החלטתי זו, שאם לא כן הסכום הנ"ל יישא הפרשי ריבית והצמדה עד התשלום בפועל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו