מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תיקון עתירה בהסכמה

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2021 בעליון נפסק כדקלמן:

אי הסכמה זו עלתה גם מתצהירי התשובה שהוגשו בתגובה לעתירה המתוקנת, שלפיהם עמדתה של רשות המסים היא שדין העתירה להיתקבל, בעוד ועדת הכספים סבורה שדינה להדחות.
...
סוף דבר, שיש להותיר על כנו את אישור שר האוצר ורשות המסים הפועלת מכוחו לפי סעיף 46(א) לפקודת מס הכנסה, ולבטל את החלטת ועדת הכספים.
זאת מן הטעם שמטרתה ופעילותה של העותרת שנויות "במחלוקת ציבורית עמוקה". אני שותפה למסקנה שאליה הגיעה חברתי השופטת ד' ברק-ארז, גם לדרך הילוכה, שלפיה ועדת הכספים חרגה מסמכותה שעה שהפעילה שיקול דעת מהותי-תוכני בהתייחס לטיב פעילותה של העותרת; תחת להפעיל פיקוח פרלמנטרי על החלטת שר האוצר.
סופו של דבר – יש לבטל את החלטת ועדת הכספים, ומשמע שהעותרת תאושר כמוסד ציבורי לעניין סעיף 46(א) לפקודת מס הכנסה.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

עוד יובהר כי כאשר הוגשה העתירה, לא התבקש צו ביניים, וכך, ולאחר שהעותרת אף הגישה עתירה מתוקנת רק בנובמבר 2020, ונוכח המועדים עליהם הוסכם להגשת תשובות ותגובות מטעם הצדדים (עד יום 18.1.2021) – פסק דין זה ניתן רק בתחילת פברואר 2021, כאשר העבודות מתבצעות במשך יותר מחצי שנה.
...
בית המשפט העליון שם הגיע למסקנה כי "ההכרעה בין שתי הפרשנויות שהוצגו איננה חד-משמעית והיא מובילה למעין תיק"ו", וכי יש שיקולים "לכאן ולכאן" לגבי שתי הגישות הפרשניות, הנובעות מכך שהיו ליקויים בניסוח תנאיו של המכרז.
" אף בעת"מ (חיפה) 54218-08-19 אסיה תורס בע"מ נ' המועצה המקומית כפר קרע (3.1.2020), התבררו טענות לגבי ניסוחו וניהולו של מכרז מטעמה של מועצה מקומית לביצוע הסעות של תלמידים, ושם מסקנתי הייתה כי נפל פגם בניהול המכרז (בשל ניגוד עניינים), אך כי מכלול הנסיבות מחייב את המסקנה שלא להורות על ביטול המכרז או על שינוי זהותה של הזוכה.
כאן, אפנה גם לספרה של דפנה ברק ארז, משפט מינהלי – משפט מינהלי כלכלי (כרך ג', 2013), עמ' 173-174, לאמור: "הסעד המסורתי בתחום דיני המכרזים, כמו גם בשאר ענפיו של המשפט המינהלי, היה סעד הציווי. מבחינה מעשית, השימוש בסעד זה התבטא בצו שיפוטי שהורה על ביטול החלטה לפסול הצעה, על ביטול החלטה בעניין זכייתה של הצעה במכרז או על ביטול המכרז כולו, לפי העניין. סעד הציווי נחשב לסעד אפקטיבי מאוד משום שהוא מבטל כליל את תוקפה של הפעולה הפגומה. עם זאת, השימוש בו אינו נעדר חסרונות. כמו בהקשרים אחרים של המשפט המינהלי, החיסרון העיקרי של הציווי כסעד יחיד הוא חוסר האפקטיביות שלו במצבים של מעשה עשוי, כלומר כאשר ההחלטה כבר בלתי הפיכה – בין מאחר שהמכרז כבר בוצע ובין מאחר שייפגעו מן הביטול זוכה תם לב או האינטרס הציבורי בהשלמת העבודה. כאשר הצו מורה על ביטול המכרז, ולא רק על העברת הזכייה למציע אחר, תוצאה בעייתית נוספת שלו היא פרסום מכרז חדש בתנאים של היעדר סודיות (לאחר חשיפת עמדות הפתיחה של המשתתפים הפוטנציאליים במכרז שבוטל). זאת ועוד, השימוש המסורתי בסעד הציווי לא התאים למקרים שבהם יש אמנם עילה מוצדקת לביטול המכרז ביוזמת הרשות, אך תוצאה ראויה זו באה במחיר של נזק למשתתפים במכרז (שנשאו בהוצאות ההשתתפות בו), ואילו הרשות, שהביטול נובע לעתים מרשלנותה, נשכרת ממנו." סיכום – נוכח האמור לעיל במקובץ, ובכפוף לאמור בסעיפים 115-118 לגבי משך ההתקשרות עם המשיבה 2, העתירה נדחית.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

עוד יוער כי עקב משלוח דרישות תשלום ביחס למגרשים מסוימים, לאחר הגשת העתירה, הגיעו הצדדים להסכמה בדבר תיקון העתירה והוספת אותם חיובים, ובהתאם, הוגשו כתבי טענות מתוקנים (כתב עתירה מתוקן מיום 3.6.2021, וכתב תשובה מתוקן מיום 6.7.2021).
...
סבורני כי יש לדחות את יתר טענות העותרת – הטענה בדבר אכיפה סלקטיבית או הפליה, לא בוססה לסברתי די הצורך.
גם הטענה בדבר בטלות היטל הביוב דינה להידחות, נוכח האמור בתשובת העירייה לעניין זה, ובין היתר העבודות המתוכננות לשיקום תשתית הביוב כמפורט ב"תוכנית אב לביוב שדרות", שצורפה לתשובה.
העתירה מתקבלת אפוא, באופן חלקי, אך ורק לעניין תיקון התעריפים כמפורט בסעיף 9 לעיל, כאשר על המשיבה להוציא דרישות מתוקנות בהתאם, תוך 90 ימים.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

לנוכח פניות העותר, תוקנו טבלאות ההקצאה והאיזון בתכנית שקבלה תוקף, כך שזכויות העותר ורעייתו נרשמו הן ב"מצב הנכנס", כבעלים של מיגרש 27, והן ב"מצב היוצא", שבמסגרתו הוקצו להם זכויות במיגרש 53.
בטרם סיום יוער, כי הצדדים הביאו לייעול הדיון בעתירה, בכך שהסכימו בגדריו של הדיון המוקדם לראות את כתבי-התגובה ככתבי-תשובה, ולטעון לגוף העתירה; וכי משיבים 4-2, שטענו תחילה כי העתירה אינה בסמכותו העניינית של בית-משפט זה, ביקשו בסופו של יום לדחות את העתירה מבלי לעורר את שאלת הסמכות העניינית.
...
על-כן, דין העתירה להידחות לגופה; ולנוכח תוצאה זו, מתייתר הצורך לדון בטענות הסף שהעלו השמאים, ובין-השאר בטענות בדבר אי-ניקיון כפיים, השתק ומניעות.
התוצאה על-יסוד האמור לעיל, העתירה נדחית.
בהתחשב במכלול הנסיבות, ישלם העותר למשיבה 1 הוצאות בסך כולל של 10,000 ₪, ולכל אחד מהמשיבים 4-2 שכ"ט עו"ד בסך כולל של 8,000 ₪ (ובסך הכל 24,000 לשלושתם).

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

בהקשר זה נטען כי "ההבחנה שנקבעה בתיקון לתקנות היא בין השימושים שעבורם ניתן לקבל היתר סחר, ולא בין הסוחרים או המשתמשים עצמם, והבחנה זו אינה מבוססת על אפליה או העדפה בלתי מוצדקת כלשהיא, אלא על אינטרסים צבוריים עינייניים". לצד האמור, מסכימות המשיבות לקיומה של פגיעה בזכות לחופש העיסוק, אלא שלדידן אין מדובר בפגיעה חמורה, אלא בפגיעה מידתית, שנועדה לתכלית ראויה וחשובה – "צימצום ניצול חיות הבר לצרכים מסחריים ולצרכי פנאי". דיון והכרעה לאחר שעיינתי בטענות הצדדים בכתב, ולאחר ששקלתי את טענותיהם על-פה, נחה דעתי כי דין העתירה להדחות.
...
מכל מקום, שוכנעתי כי למרות שהיקפי המסחר בישראל בפרוות אינם כה גבוהים, הרי שעדיין נודעת לתיקון תועלת חברתית ממשית – הפחתת הסבל, ולוּ באופן חלקי, של בעלי חיים; צמצום הניצול של חיות בר לצרכי מסחר ופנאי, שאינם נתפסים בעיני מחוקק המשנה כאינטרסים חיוניים; שידור מסר חינוכי של חמלה ורחמנות כלפי בעלי חיים, תוך הסתייגות מניצולם להפקת רווח כלכלי.
סוף דבר לא נמצא מקום להתערב בהחלטת השרה להתקין את התיקון בעיתוי שבו נעשה.
אשר על כן, דין העתירה להידחות, וכך אציע לחברי לעשות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו