תיקון כתבי טענות לפני קדם משפט

ראו כב' השופטת נאור ברע"א 8129/08 המאגר הישראלי לביטוח רכב (הפול) נ' מדינת ישראל - משרד הביטחון (פורסם בנבו, 06.04.2009)‏; אף נאמר, כי "כאשר ניתן לתקן את הפגיעה שיסב תקונו של כתב טענות – להליך המשפטי או לבעלי הדין – באמצעות תשלום כספי, כי אז תינקט גישה "מאוד ליבראלית, כדי שהטפל לא יכשיל את העיקר". כב' השופט סולברג ברע"א 7466/17 מאיר אסיסקוביץ נ' מועצה אזורית הר חברון, פסקה 8 (פורסם בנבו, 20.12.2017)‏‏2; ראו גם כב' השופט סולברג ברע"א 1808/16 אהרון אמסלם נ' לאה אלון (פורסם בנבו, 28.3.2016) ( להלן: "עניין אמסלם") שהבהיר את סיכום הפסיקה: "תקנה זו [הכוונה לתקנה 92 – י.ש.] זכתה לפסיקה עקיבה, המלמדתנו כי אכן גישת בתי המשפט לתיקון כתבי טענות היא ליבראלית ביותר, בייחוד מקום שבו מדובר בשלב מוקדם של ההליך, בטרם החל בירור התובענה לגופה". ולאחר מכן הבהיר את המיגבלה: "ברם, גם זכות זו אינה נותרת ללא גבול...". להרחבה א. אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שלוש עשרה ,283 – 331 (2020) (להלן: "גורן").

השיקול הנוגע לסירבול רלבאנטי לכל שלב ושלב.בשם האינטרס הצבורי, ומנקודת מבט של ניצול הזמן השפוטי, נקבע שבקשות תיקון שאינן דורשות מבית המשפט להשקיע משאבי זמן ניכרים, נוסף על עצם העיסוק בבקשה לתיקון ייענו בחיוב בפרט אם הוגשו לפני סיום קדם המשפט" הואיל והאנטרס של מתדיינים אחרים, המחכים לשמיעת תיקיהם לא נפגע, אלא באופן שולי ביותר" ראו כב' השופט גרוניס בענין בן ציון פסקה 7.

...

דחיית הטענת שבתיקון יש תוספת עילה שהתיישנה הנני דוחה את הטענה שבקשת התיקון נועדה להוסיף עילה שכבר התיישנה.

אוסיף, כי המבטחת אינה אמורה להיות מופתעת מתיקון לסכום הביטוח המופיע במפרט הפוליסה והשוו בהקשר זה לשיקולי כב' השופט ד' לוין בע"א 702/86 איטונג בטרום (אינווג) בע"מ נ' יצחק בן הרוש, מד(1) 160 (1989)‏ בו נאמר, כי:" והרי לית מאן דפליג, שמלכתחילה היה למערערת ברור, כי המשיב מבקש לחייבה בפיצויים על שום התנהגות ספציפית שייחס לה, היינו אי-שמירה על תנאי עבודה נאותים ‏". דין הטענה החילופית להתיישנות הנכות הפסיכיאטרית להידחות המבטחת טענה להתיישנות הטענה לנכות פסיכיאטרית, כי המועד בו נערכה חוות הדעת, היה ב - 15.6.15 והמועד בו הוגש כתב תביעה מתוקן הוא ב -2.7.18 (בסעיף 19 לבקשה להסרת התביעה).

סוף דבר הבקשה להסרת כתב התביעה המתוקן נדחית, הבקשה לתיקון מתקבלת, כמו גם הבקשה של הנתבעת להגשת כתב הגנה מתוקן.

הסתמכותה על מועד התגבשות הנזק בגין התאונה השנייה, כטעם המבאר את עתוי הבקשה, נעשתה בדרך של הגשת המסמכים הרפואיים, מבלי שתתכבד ותפנה למסמכים הרלוואנטיים למועד התגבשות הנזק או להחמרתו, ואין בית המשפט אמור לעשות את מלאכתה של התובעת בעיניין זה. כן אוסיף, כי בשונה ממקרים אחרים בהם הותר תיקון כתבי טענות, טרם בדיקת התובע ע"י מומחים רפואיים ולפני שהתקיים קדם משפט ראשון בתיק, בעניינינו כאמור כבר מונה מומחה בית משפט אשר נתן חוות דעת בעיניינה של התובעת.

...

עוד טענה התובעת, כי יש מקום להיעתר לבקשה ולהורות למומחה ביהמ"ש לבצע בדיקה בקשר לשתי התאונות, זאת משיקולי צדק.

תוצאה זו אין בידי לקבל, בפרט משהמתינה התובעת לשעת כושר, לאחר שנדחו בקשותיה לפסילת חוות דעת מומחה בית המשפט ולמינוי מומחה נוסף בעניינה, על הכול הכרוך בכך (ראו והשוו: ת"א (חי') 43213-04-17 פלונית נ' קרנית- קרן לפיצוי נפגעי תאונת דרכים (החלטה מיום 14.3.19); באותו מקרה נדחתה בקשת התיקון הנשענת על תאונה שלישית שאירעה לאחר הגשת חוות דעת מומחה בית משפט, תוך כדי ניהול ההליך המשפטי בגין שתי תאונות קודמות בתביעה לפי חוק הפלת"ד).

על יסוד כל האמור לעיל, עלה בידי הנתבעת לשכנע, כי התיקון יגרום לסרבול ההליך, להכבדה ולהארכת הדיון שלא לצורך, כאשר בידי התובעת לפתוח בהליך חדש בעניין התאונה המאוחרת.

סוף דבר הבקשה לתיקון כתב התביעה – נדחית בזה.

נקודת המוצא כי בקשה לתיקון כתבי טענות נבחנת על ידי בית המשפט בגישה ליבראלית וככלל בית המשפט נוטה להתיר תיקון כתב התביעה, אלא אם קיימים שיקולים נגדיים שלא מאפשרים את התיקון (רע"א 2345/98‏ דנגור נ' ליבנה‏, פ"ד נב(3) 427, 431 (1998)).

ניתן למנות את הסיבה בגינה מבוקש התיקון – טענה לטעות בנסוח כתב התביעה; ואת השהוי בהגשת הבקשה: כתב התביעה הוגש עוד בחודש יוני 2020 והבקשה לתיקון הוגשה רק לאחר קדם המשפט הראשון, ובהקשר זה ניתן להפנות גם להחלטתי מיום 30.9.2021 בה התוותי מועדים לשם הגשת בקשות למיניהן לפני קדם המשפט.

...

המסקנה אפוא שאני נעתר לבקשה ומתיר תיקון כתב התביעה כמבוקש.

אני מחייב את התובעים לשלם לנתבעת 4, הוצאות בסך של 2,500 ש״ח. הסכום ישולם תוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית.

בזיקה להוראות תקנה 47 לתקנות (שחלה על ההליך מכח הוראת המעבר הקבועה בתקנה 180 לתקנות), אני קובע כי כל אחת מן הנתבעות תהיה רשאית להגיש כתב הגנה מתוקן תוך 30 ימים מהמצאת כתב התביעה המתוקן.

ביום 09/01/22, יום לפני קדם המשפט השני שנקבע בתיק וכשלוש שנים לאחר פתיחת ההליך, הוגשה בקשת המבקשת לתיקון כתב התביעה, היא הבקשה שלפניי.

תקנה 46(א) לתקנות החדשות מורה כי: "בית המשפט רשאי בכל עת להורות כי יתוקן כל עניין בכתב טענות או כי יצורף בעל דין או יימחק שמו של בעל דין מכתב התביעה, לשם קיומו של הליך שפוטי ראוי והוגן, תוך היתחשבות, ביו השאר, בהתנהלותו של מבקש התיקון, השלב הדיוני בו מוגשת הבקשה, והמטרה שהתיקון המבוקש צפוי להשיג." התקנות החדשות אינן מאיינות את הפסיקה רבת השנים שניתנה על בסיס התקנות הישנות, וחלקן אף אמצו את רוח הפסיקה אל תוך לשון החיקוק.

...

יישום השיקולים שהותוו לעיל בראי השינוי המשמעותי והמהותי המבוקש בבקשה נשוא החלטה זו, השיהוי הרב בהגשת הבקשה והשלב בו מצוי ההליך מובילים למסקנה כי דין הבקשה:דחייה.

השיהוי בהגשת הבקשה שלא הונח לו שום הסבר: גם מועד פתיחת ההליך והשלב אליו הגיע מובילים למסקנה דומה.

סוף דבר הבקשה לתיקון כתב התביעה - נדחית.

לטענת התובע, במסגרת קדם המשפט הראשון בתביעה (שהתקיים ביום 3.5.2022) העלה ב"כ הנתבעים "טענה מפתיעה" לפיה לתובע לא עומדת עילת תביעה אישית לעניין מתן שירותיו כטייס נסוי וכי היה עליו לצרף את חברת עיט כבעלת דין בהליך; טענה זו לא הועלתה בכתבי הבי-דין השונים שהגישו הנתבעים והיא סותרת את הנטען בכתב הגנתם (סעיף 30) כי "דקל הוא בעל המניות היחיד והעובד היחיד של עיט, והשירותים שספקה עיט לתע"א ניתנו באמצעות דקל..."; משמע, לתובע עומדת עילת תביעה אישית כלפי תע"א לתשלום בגין השירותים שסיפק לה באופן אישי; כאמור בכתב התביעה, במסגרת הפרויקט התובע סיפק לתע"א את שירותיו כטייס נסוי באופן אישי, בהבנה ברורה שהוא זכאי לתגמול הוני בחברה הייעודית ושירותיו לא ניתנו במסגרת ההסכמים הקיימים של תע"א עם עיט; גם הציוד בגינו ניתנו שירותי טיסות הניסוי (הבקאי והעגלה) הנו בבעלות התובע עצמו; הסכמי ההיתקשרות של תע"א עם עיט אינם מכסים את מתן שירותי טייס הניסוי שניתנו על ידי התובע בפרויקט; הגם שהתובע סבור כי אין בסיס לטענת הנתבעים, מטעמי זהירות ולמען הסר ספק, לאחר הדיון פנה ב"כ התובע לב"כ הנתבעים והודיע על הסבת מלוא זכויות עיט על פי הסכמיה מול תע"א לטובת התובע.

תיקון כתב טענות תקנה 46(א) לתקנות, קובעת כי: "בית המשפט רשאי בכל עת להורות כי יתוקן כל עניין בכתב טענות או כי יצורף בעל דין או יימחק שמו של בעל דין מכתב התביעה, לשם קיומו של הליך שפוטי ראוי והוגן, תוך היתחשבות, בין השאר, בהתנהלותו של מבקש התיקון, השלב הדיוני שבו מוגשת הבקשה, והמטרה שהתיקון המבוקש צפוי להשיג". בפסיקת בית המשפט העליון שקדמה לכניסתן לתוקף של התקנות החדשות השתרשה גישה ליבראלית ביחס לבקשות לתיקון כתבי טענות שלפיה על פי רוב יש לאפשר את התיקון, וזאת בייחוד במקרים בהם הוגשה בקשת התיקון בשלב מקדמי של ההליך, ובטרם החל בירור התובענה לגופה (ראה למשל: בר"מ 4303/12 אינסלר נ' המועצה האזורית עמק חפר, פס' 9 לפסק הדין של השופט פוגלמן (פורסם בנבו, 22.11.2012); רע"א 1808/16 אמסלם נ' אלון, פס' 14 (פורסם בנבו, 28.3.2016); רע"א 8966/20 יוסף מוהנא נ' מוחמד ח'ליל סולימאן (פורסם בנבו, 17.01.2021)).

...

עם זאת, בשים לב לכך שהנתבעים לא צרפו תצהיר לתמיכה בטענותיהם העובדתיות בתשובה לבקשה, אני סבור כי מאחר והתובע צרף לבקשתו תצהיר התומך בטענות העובדתיות, יש לקבל את עמדתו באשר לנאמר.

בנוסף, גם בהנחה שלא היה מדובר ב"טענה מפתיעה", אני סבור כי לאור השלב ההתחלתי של ההליך, ניתן לרפא את המחדל בהגשת הבקשה בסמוך לאחר שהוגש כתב ההגנה, בפסיקת הוצאות לטובת הנתבעים.

סוף דבר לאור מכלול האמור לעיל, הבקשה מתקבלת.