תיקון כתבי טענות בהליך בסדר דין מקוצר

רקע: עסקינן בתביעה כספית ע"ס 10,537 ₪ בהליך של סדר דין מקוצר בגין תשלום עבור הזמנת עבודות עפר ופיתוח, לאחר שיתרת חובו של הנתבע טרם שולמה.

דיון והכרעה: ההליך של תיקון כתב התביעה מוסדר בתקנה 46 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט- 2018 (להלן: "תקנות סדר הדין"): "(א) בית המשפט רשאי בכל עת להורות כי יתוקן כל עניין בכתב טענות או כי יצורף בעל דין או יימחק שמו של בעל דין מכתב התביעה, לשם קיומו של הליך שפוטי ראוי והוגן, תוך היתחשבות, בין השאר, בהתנהלותו של מבקש התיקון, השלב הדיוני שבו מוגשת הבקשה, והמטרה שהתיקון המבוקש צפוי להשיג.

...

ברע"א 271-14 זיו רז נ' נתן פלד (2014) עמד בית המשפט העליון על כך ש: "הלכה היא כי בהעדר הוראה אחרת, משניתנה לנתבע בסדר דין מקוצר רשות להיתגונן, ישמש תצהירו כתב הגנה, כאשר הנתבע לא ירחיב את ירעת הגנתו מעבר לאמור בתצהירו [ראו: בר"ע 36/66 גרינברג נ' אלון, פ"ד כ(3) 3, 4-3 (1966); אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 821 (מהדורה אחת עשרה, 2013) (להלן: גורן)]. יתר על כן, תקנות 210 ו-213 לתקנות מקנות לבית המשפט סמכות להתנות את מתן הרשות להיתגונן, או להתיר לנתבע להיתגונן רק לגבי חלק מטענות ההגנה שהעלה בבקשתו [ראו: רע"א 3532/06 עיזבון המנוח יוסף הבי ז"ל נ' בנק הפועלים נ' בנק הפועלים בע"מ [פורסם בנבו] (12.6.2006), פסקה 5 להחלטה; גורן, בעמ' 822; זוסמן סדר הדין האזרחי 694 (מהדורה שביעית, 1995) (להלן: זוסמן)]. לכללים הנזכרים תפקיד כפול – להגשים את מטרתו של סדר הדין המקוצר ומנגד למנוע מן הנתבע להוסיף על נימוקי ההגנה טענות עליהן נימנע מלהצהיר – וייעודם לשמור על האיזון הראוי בין היתרון הדיוני השמור לתובע בסדר דין מקוצר לבין זכות הנתבע להביא הגנתו [ראו: זוסמן, בעמ' 692; ע"א779/87 בליט נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, פ"ד מד(3) 304, 311 (1990) (להלן: עניין בליט)]". ברע"א 6760-12 אריה לייזרוביץ נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ (2014) [להלן – פרשת בנק דיסקונט] הדגיש בית המשפט העליון: "על-פי תקנה 211 לתקנות, משמש התצהיר המצורף לבקשת הרשות להיתגונן ככתב הגנה, וכתב הגנה נוסף אינו דרוש. בקשת המבקש לתיקון כתב ההגנה מהוה למעשה בקשה נוספת למתן רשות להיתגונן, וזאת על סמך נימוקים חדשים. הענות לבקשת המבקש עשויה לסכל את מטרת בקשת הרשות להיתגונן, אשר נועדה לתחוֹם את הדיון ולאפשר את הגנת הנתבע רק ביחס לטענות שעליהן ניתנה הרשות להיתגונן. גם לא דומה מה שנטען בתצהיר שהפך לכתב הגנה, למה שנטען ב'סתם' כתב הגנה, ואין הצדקה לשמוט מן הבנק יתרון דיוני שזכה בו בדין". [ראו גם רע"א (ת"א) 7535-05-21 ברק עופר נ' הרצוג פוקס נאמן ושות' – משרד עורכי דין, (9.5.21), ת"א (ת"א) 41103-07-17 ישראל שלו ושות' עוורכי דין נ' אריה בר-לב, (2018) רע"א (ת"א) 24552-09-16 אליהו לולו נ' בנק דיסונט לישראל בע"מ, (2016)].

זאת הן נוכח עקרונות היסוד לתקנות החדשות המקשות את שרירי כפות ידיו של בית המשפט עד כדי ש"ידו של בית המשפט קפוצה יותר כשמדובר בבקשות לתיקון כתבי טענות" [רע"א 3510-21 ‏נצר נ' קונפינו (2021)] והן משהוענקה הבכורה הלשונית בתקנה 46 (א) לתקנות החדשות, המדברת בתיקון כתבי טענות, ל:"קיומו של הליך שפוטי ראוי והוגן". באספקלריה זו דומה כי שימוש בהסכמת התובעת לצורך קבלת מתן רשות להיתגונן על סמך גבולות ירעת המחלוקת שגזר הנתבע עצמו בתצהיר ההיתנגדות, ועתירה מצד הנתבע, לאחר קבלת הרשות להיתגונן בהסכמה, להסגת גבולות אלה, אינה ממלאת אחר תנאי ההגינות [ראו רע"א 558-14 מדינת ישראל נ' סכאי (2014), א' גורן, סוגיות בסדר דין האזרחי, מהדורה 13 (2020) בעמ' 326].

...

הנתבע לא טרח להעמיד בתצהיר התומך את הבקשה לתיקון כתב ההגנה אף לא כזית של "תשתית עובדתית מקיפה" לכך שפיצולה של הפעילות העסקית בין התובעת ליבואנית נעדר כל הצדקה לגיטימית כלכלית ומטרתו התחמקות מפירעון חובות לנושים והברחת נכסים, ולכך שככל שיבחר הנתבע להגיש תביעה נפרדת כנגד היבואנית על יסוד טענותיו בדבר כישלון תמורה ביחס לרכב יעמוד בפני שוקת שבורה הנובעת מהתנהלות פסולה כאמור.

במכלול הקשיים המתוארים לעיל לא יוכל עיוות ההתנגדות לתקון ולא יוכל חסרונה להימנות לעניין המבוקש, ודין הבקשה להידחות.

נוכח התוצאה ובראי כלל טעמיה - הנתבע ישלם לתובעת בתוך 30 ימים הוצאות משפט בסך של 2,000 ₪.

ראשיתו של ההליך בכתב תביעה בסדר דין מקוצר, שהגישו התובעים לתשלום שכר טירחה בסך כולל של 242,870 ₪.

כן טענו הנתבעים כי הבקשה הוגשה בחוסר תום לב ובשיהוי רב. המסגרת הנורמאטיבית תקנה 46 לתקנות סדר הדין אזרחי, תשע"ט – 2018 (להלן: "התקנות החדשות"), מורה כי "בית המשפט רשאי בכל עת להורות כי יתוקן כל עניין בכתב טענות או כי יצורף בעל דין או יימחק שמו של בעל דין מכתב התביעה, לשם קיומו של הליך שפוטי ראוי והוגן, תוך היתחשבות, בין השאר, בהתנהלותו של מבקש התיקון, השלב הדיוני שבו מוגשת הבקשה, והמטרה שהתיקון המבוקש צפוי להשיג". בפסיקה שנהגה לאורך השנים בהן חלו תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות הישנות") נהגה גישה ליבראלית ביחס לבקשות לתיקון כתבי טענות, אשר נבחנו בהתאם לתקנה 92 לתקנות הישנות, כאשר על פי רוב היו בתי המשפט נעתרים להן ברוחב לב (ראו, למשל: רע"א 198/20 פוטשניק נ' MORBY, והאסמכתאות שם (10.6.20); רע"א 8966/20 מוהנא נ' ח'ליל סולימאן, (17.1.21); רע"א 8892/20 פורטמן נ' צורי שדי ניהול ואחזקות מבנים בע"מ, (8.4.21)).

...

אני סבורה כי תיקון כתב התביעה באופן זה יאפשר דיון משפטי צודק בנוגע לזכותם של התובעים לקבל תגמול עבור פועלם.

אני סבורה כי במקרה דנן, יש לקבל את הבקשה על מנת לאפשר בירור האמת וקיום הליך ראוי והוגן, כאשר לצד זאת מדובר בתיקון שעיקרו הוספת סעד בלבד, שלא ידרוש תיקונים משמעותיים מצד הצדדים.

סוף דבר הבקשה לתיקון כתב התביעה מתקבלת, עם זאת מובהר בזאת במפורש כי הסעד החילופי של שכר ראוי מתייחס אך ורק להסכם הייצוג, ואיני מתירה הוספת סעד חילופי של שכר ראוי בנוגע להסכם הייצוג בערעור.

לא אאריך בתאור הרקע ושלבי ניהול ההליך עד כה ורק אציין כי ההליך החל כתביעה בסדר דין מקוצר על סך 421,063 ₪, לאחר שניתנה רשות להיתגונן וההליך הועבר לסדר דין רגיל תוקן כתב התביעה כך שכלל גם סעד של מתן חשבונות ובישיבת קדם המשפט האחרונה ביום 7.4.22 הסכים התובע לוותר על סעד זה, בין היתר לאור הסכמה ביחס לגילוי המסמכים.

על פי הוראת תקנה 180(ג)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (להלן: "התקנות"), הגם שהליך זה ניפתח טרם כניסתן לתוקף של תקנות אלה חלות עליו הוראות תקנה 46 העוסקת בתיקון כתבי טענות, וזו לשונה – "בית המשפט רשאי בכל עת להורות כי יתוקן כל עניין בכתב טענות או כי יצורף בעל דין או יימחק שמו של בעל דין מכתב התביעה, לשם קיומו של הליך שפוטי ראוי והוגן, תוך היתחשבות, בין השאר, בהתנהלותו של מבקש התיקון, השלב הדיוני שבו מוגשת הבקשה, והמטרה שהתיקון המבוקש צפוי להשיג". תקנה זו כוללת תנאים (שבעבר היו פרי הפסיקה) בהם על בית המשפט להיתחשב בבואו להכריע בבקשה כגון זו שלפני.

...

נכתב שם בין היתר: "14. החלטות הנוגעות לתיקון כתבי טענות הן מסוג ההחלטות הנוגעות במובהק לאופן ניהול ההליך. הלכה ידועה היא, כי החלטות אלה מסורות לשיקול דעתה הרחב של הערכאה הדיונית, וערכאת העירעור תמעט להתערב בהן. זאת, להוציא מקרים חריגים שבהם ההחלטה שהתקבלה עומדת בנגוד לדין, גורמת לעיוות דין, או שנתגלתה בה חריגה קיצונית ממיתחם הסבירות (ראו בין רבים: רע"א 1808/16 אמסלם נ' אלון, פסקה 13 (28.3.2016); רע"א 8966/20 מוהנא נ' סולימאן, פסקה 9 (17.1.2021); רע"א 1061/22 פלוני נ' שירותי בריאות כללית, פסקה 10 (7.4.2022))......

יחד עם זאת, דוקא בגלל שההליך טרם קודם לגופו של עניין (המשיבה בתגובתה מנתה עיכובים הנובעים מבקשות של המבקשת – א.כ.) אין הצדקה לתקן כתב תביעה כך שיתווסף לתביעה סכום לא קטן של 2,145,908 ₪ והתובעת תוכל להנות מהפרוצדורה שכבר הלכה לעולמה – תביעה בסדר דין מקוצר ולנתבעת לא תהיה זכות מוקנית להגשת כתב הגנה.

...

ב) דין הערעור להידחות לגופו.

כאמור, לבית המשפט מסור שיקול דעת רחב בהפעלת סמכותו להיעתר לבקשה לתיקון כתב טענות.

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, ניתנת רשות ערעור והערעור נדחה.