תיקון כתבי טענות בהליך בבית הדין לעבודה

בקשת הנתבעת להעברת התיק למסלול רגיל הנתבעת טוענת בתגובתה, כי מורכבות הטענות של התובע, הקף הבקשות המקדמיות, צירוף ומחיקת צדדים, תיקון כתבי טענות ושני דיונים מקדמיים, מצדיקים שינוי סיווג ההליך בהתאם לסעיף 31 (ה) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט – 1969 (להלן: "החוק") והעברתו לפסים רגילים.

...

סבורני כי יש לעשות כן בסמוך להעלאת בקשה בעניין, מטעמי צדק ויעילות, כדי לאפשר לכל צד לכלכל צעדיו ולנהל את המשך ההליך בצורה שמקדמת את חשיפת האמת, ללא הוצאות מיותרת.

על כן, אני מורה כי מנקודת זמן זו, ההליך יתנהל בדרך הרגילה.

סוף דבר המזכירות תשנה את סיווג ההליך לסע"ש וככל שקיימים הפרשי אגרה, תשלח לתובע שובר לתשלום.

בית הדין האיזורי לעבודה ירושלים ת"צ 36323-01-21 21 מאי 2023 לפני: כב' השופטת רחל בר"ג-הירשברג המבקשים: 1. עינת שכל פרידלנדר 2. איילת תקווה יעקובוביץ 3. יונתן גרין 4. בניהו לוגסי ע"י ב"כ: עו"ד ישראל שמיר המשיבה: מסע ישראלי – חיבור, דרך, ארץ (ע"ר) ע"י ב"כ: עו"ד שאול ציוני ועו"ד רעות זייטלבך החלטה

בעיניין אינסלר נקבע כי יש לבחון בקשה לתיקון בקשה לאישור תובענה ייצוגית בהתאם לאמות המידה שהותוו בתקנות סדר הדין האזרחי ובפסיקה בנוגע לבקשות לתיקון כתבי טענות בהליך אזרחי, ובהן: הצורך בתיקון לשם בירור השאלות האמתיות השנויות במחלוקת, עתוי הגשת הבקשה, מידת הפגיעה בצד שכנגד וקיומו של תום לב בהגשת הבקשה.

הוראות לשם קידום ההליך למען הסדר הטוב יגישו המבקשים לבית הדין, בתוך 21 ימים, עותק נייר של הבקשה המתוקנת לאישור תובענה ייצוגית על נספחיה שעליו יצוין כי הוא אינו מיועד לסריקה אלא ללישכת השופטת.

...

הצורך בתיקון לשם בירור השאלות האמתיות השנויות במחלוקת: לטענת המשיבה המבקשים אינם מסבירים בבקשתם את הצורך בתיקון ביחס לכל אחד ואחד מהתיקונים המבוקשים ולכן יש לדחות את הבקשה.

לנוכח זאת דין הבקשה להתקבל והנחיות מפורטות יינתנו בפרק האחרון של החלטה זו. הבקשה לגילוי מסמך המבקשים מבקשים להורות למשיבה להמציא תצהיר ובו טבלה עם רשימת העובדים (לפי מספר סידורי וללא ציון שמות) שעבדו אצל המשיבה במהלך 7 השנים שקדמו להגשת הבקשה לאישור תובענה ייצוגית ולגבי כל אחד מהם: מועד תחילת העבודה, המועד הראשון שבו המשיבה הפרישה עבורו לקופת פנסיה, מועד הפרשה רטרואקטיבי (ככל שבוצעה), הסיבה לכך שלא בוצעה הפרשה רטרואקטיבית (ככל שלא בוצעה).

מכל מקום ומאחר שלא ברור שבמתכונתה הנוכחית תהא רלוונטית גם לאחר הגשת תשובתה המתוקנת של המשיבה החלטתי לדון בה לגופה.

ומשום כך לא ניתן להורות על גילוי המסמך, ויש לדחות את הבקשה.

תקופה זו חולקה לשתיים, הראשונה מיום 1.3.10 עד 31.12.12 והשנייה מיום 1.1.13 עד לאישור ההסדר המתוקן, זאת עקב מעבר המשיבה למערכת שכר חדשה בשנת 2013 וחוסר אפשרות לשחזר נתונים מספקים מיום 1.3.10 עד ליום 31.12.12, ובכלל זה נתונים שמאפשרים לזהות את המדריכים שהועסקו בתקופה זו. בשל הנתונים החסרים, כאמור לעיל, ובשל החשש שמדריכים רבים שיעבדו בתקופה הראשונה לא יפנו למשיבה על מנת לקבל את הפצוי שמגיע להם מכוח הסדר הפשרה, הגישו הצדדים חישוב של סכום הפשרה בגין התקופה הראשונה, אשר לפי אומדנם עומד על סך של 70,000 ₪ (נספח א' להסדר הפשרה שהגישו הצדדים לבית הדין הארצי לעבודה ביום 4.4.22).

שכר הטירחה של ב"כ המבקש בגובה 18% מתוך סכום הפשרה המצטבר הסופי שישולם לחברי הקבוצה, ובגובה של 16% מהסכום שיועבר לקרן הייעודית הוא סביר ומידתי ביחס למידת ההשקעה בניהול ההליך שהיה מורכב מאד וכלל הגשת כתבי טענות, הליך ערעור בבית הדין הארצי לעבודה, 3 דיונים, וכן ניהול משא ומתן ארוך וממושך לפשרה, בליווי שתי מגשרות שונות לפי הנחיות הערכאות השונות .

...

בנסיבות אלו, בהם מצאו הצדדים פתרון נאות להערת בית הדין, נועצו במגשרת ונענו להערות היועצת המשפטית לממשלה, אנו סבורים כי במקרה דנן קיים איזון נכון בהסדר הפשרה בין הסיכויים והסיכונים הגלומים לכל אחד מהצדדים בהמשך ניהול ההליך.

יצוין כי מדובר במדריכים בדירות מיוחדות ובעבודה מאד מורכבת ולכן מצאנו כי יש חשיבות לקרן כזו למדריכים אלו דווקא בנסיבות הסדר זה. משכך, אנו מוצאים כי ההסדר בעניין זה סביר, ראוי והוגן, ויש לאשרו.

בעניין בקשת הצדדים שלא למנות בודק בהליך זה, מצאנו כי אכן אין צורך במינוי בודק בהליך.

סוף דבר מכל הנימוקים כמפורט לעיל, הסדר הפשרה המתוקן (בשנית) שהוגש ביום 16.7.23 בחתימת ב"כ הצדדים מאושר בזאת.

במסגרת כתב התביעה המתוקן טען התובע, בין היתר, כי הוא זכאי לפצויי פיטורים, תמורת הודעה מוקדמת, שכר עבודה, פדיון חופשה שנתית ושווי אופציות, זכויות אשר נשללו ע"י הנתבעת עקב הנסיבות הנטענות בהן פוטר.

יחד עם זאת וכפי שצוין במפורש בעיניין יפת "העולה מן האמור הוא כי הכלל שנקבע בעיניין רוחם בדבר העדפת קידום ההליך בבית הדין לעבודה על פני ההליך האזרחי אינו כלל מוחלט, ויש לשקול כל מקרה לגופו, בהתאם למכלול נסיבותיו והתפתחות ההליכים בשתי הערכאות. כמו כן, יש למנוע במידת האפשר ניהול דיון מקביל באותן שאלות עובדתיות" (ההדגשה לא במקור – א.ש.).

מעיון בכתבי הטענות בהליך דנן עולה, כי השאלה המרכזית שאמורה להידון הן במסגרת כתב התביעה (מעבר לשאלות תחשיביות של זכויות עבודה נטענות) והן במסגרת כתב התביעה שכנגד העוסק בין היתר במתן סעד הצהרתי לשלילת פצויי פיטורים ותמורת הודעה מוקדמת ופצוי על עלויות חקירה, הנה שאלת נסיבות סיום עבודתו של התובע אצל הנתבעת.

...

סוף דבר: בנסיבות אלו מצאתי להורות על עיכוב ההליכים בתיק.

משאלו הן קביעותיו של בית הדין לעבודה, כי לא היתקיימו יחסי עובד ומעביד בין הצדדים, הרי שאינני מוצא לנכון להדרש ולאזכר את טענות הנתבעים בעיניין זה. יוער כי גם במסגרת ההליך שלפניי גררו הנתבעים רגליים, בטענה להליך תלוי ועומד בבית הדין הארצי לעבודה, עד שהתבררה ההכרעה הסופית בעיניין זה. זו גם הסיבה לכך שהליך שהחל בשנת 2015, ושמתייחס לפרויקט שניבנה בין השנים 2011-12 מוצא את הכרעתו בערכאה הדיונית רק בשנת 2024, ואין לי אלא להצר על כך. יתר טענות הצדדים ייסקרו כל אחת בפרק העוסק בטענה לגופה.

הנתבעים לא המציאו חוות דעת נגדיות, נתפסו בקלקלתם ובשקריהם: אופק הגיש כתב הגנה (אף זה המתוקן) קצר ולא ממצה, ותצהיר עדותו הראשית עסק בכלל בשאלות שכבר התבררו בהליך בפני בית הדין לעבודה, ובמיוחד, סוגיית העובד והמעביד, שהוכרעה, כאמור.

בהקשר זה של "הרחבת חזית" נקבע בהלכה הפסוקה כי "כלל ידוע הוא במשפט האזרחי, כי כתבי הטענות הם שגודרים את המחלוקת, וכי בית המשפט יפסוק על יסוד כתבי הטיעון בלבד, ועל סמך העדויות שניתנו במסגרת הטענות … ולא על סמך איזה דבר מפתיע שבעדות אחד הצדדים, ובמיוחד אם לא אושר הדבר על-ידי יריבו" (ע"א 397/68, וייס נ' ג'ורג', פ"ד כג(1) 402, 407 (1969)).

...

סוף דבר ותוצאה עולה מכל המקובץ שדינה של התביעה כנגד שני הנתבעים, הן כנגד הקבלן אופק, והן כנגד המפקח קרון, להתקבל במלואה ועל כל רכיביה, ובכלל זה, הפיצוי המוסכם.

גם למפקח אחריות על כל האמור לעיל.

בנסיבות העניין ומשהוריתי על קבלת התביעה במלואה, משענייננו בסכומים שונים ומועדי חיוב שונים (כאשר מועד התיקון של הליקויים הוא מיום 2.1.18, וכאשר החיוב מושא הפיצוי המוסכם הוא אך במסגרת מערכת היחסים שבין הקבלן לתובעים 1, 2 ו-5), אני מורה לתובעים להגיש פסיקתה לחתימתי.