תיקון כתב תביעה לאחר שנה מהחלטה

עוד ראה לעניין זה דברי כב' השופט א' גורדון ב-רע"א (י-ם) 52079-09-22 שרון שרלי מיארה נ' עירית ירושלים (19.5.23) – שם נדחתה בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום אשר לא התירה תיקון של כתב תביעה בחלוף 2 שנים ממועד הגשתו, בנסיבות בהן הצדדים השלימו את שלב ההליכים המקדמיים והתקיימה ישיבת קד"מ אחת בתיק: "המשמעות, בהקשר דנן, היא כי צדדים להליך לא יכולים עוד להיסמך על המצב שנהג לפי הדין הקודם, בו ניתנה בכירות לזכות הגישה לערכאות והותרו תקוני כתבי טענות ביד רחבה, גם במקרים של שגגות או השמטות מהותיות, וגם במחיר של הארכת ההליך וכך פגיעה בציבור. לכן, על הצדדים לבדוק היטב את טענותיהם טרם העלאתן, לנסח כתבי טענות בצורה מדויקת וממצה, ולא לסמוך על האפשרות לתקנם בדיעבד". בעניינינו, התובעים עותרים במסגרת בקשתם לערוך מספר שינויים מהותיים בכתב תביעתם באופן אשר, לדידם, יכול להשפיע באופן ישיר על תוצאות ההליך (פסקה 16 לבקשה) וזאת באמצעות הוספת בעלת דין (הבת של התובעת 1) מחיקה בהסכמה של בעל דין (הסוכנות היהודית) ושינוי של עילת התביעה עליה נשענת תביעתם – מעילת הדיירות המוגנת לטענה בדבר זכות בלתי הדירה להחזיק במקרקעין מכח הרשאה שניתנה להם.

...

להלן אבאר החלטתי זו. כידוע, בית המשפט רשאי להורות, בכל עת, על תיקון כתב טענות לשם קיומו של הליך שיפוטי ראוי והוגן תוך התחשבות, בין היתר, בהתנהלותו של מבקש התיקון, השלב הדיוני שבו מוגשת הבקשה והמטרה שהתיקון המבוקש צפוי להשיג (תקנה 46(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט- 2018 (להלן: "התקנות")).

הנה כי כן, במכלול השיקולים אותם נדרש בית המשפט לבחון בשוקלו אם להיעתר לבקשה לתיקון כתב התביעה נמצא, בענייננו, כי אין מקום לאפשר את התיקונים המבוקשים על ידי התובעים, בשים לב למהות התיקון המבוקש (מחיקה והוספה של עילת תביעה חדשה- העומדת בסתירה לטענה קיימת בכתב התביעה ולעילת הגנה של התובעים בתביעה שכנגד); להתנהלותם לאורך ההליך, למועד הגשת הבקשה, לשלב הדיוני שבו הוגשה הבקשה ולסיבה בשלה הוגשה הבקשה במועדה – ובכך תכלית הגשת הבקשה המהווה ניסיון לתקן את הקשיים הלכאוריים שנמצאו בתביעת התובעים, לאחר שהנתבעים ובית המשפט עמדו עליהם בכתבי הטענות מטעם הנתבעים, ב-2 דיוני קד"מ שהתקיימו בהליך ובהחלטות בית המשפט.

לפיכך, אין בידי לקבל גם בקשה זו. סוף דבר הבקשה נדחית (להוציא הבקשה המוסכמת למחיקת הסוכנות היהודית מההליך בה ניתנה החלטה מתאימה ביום 15.6.23).

למעשה, המשיבים 4-1 אף הבהירו בתשובתם כי לאחר דיון שהתקיים בשנת 2019 ניתנה החלטה המאפשרת למערערת לתקן את כתב התביעה, ולאחריה אכן הוגשה המרצת פתיחה מתוקנת, וגם במסגרתה לא צורפה להליך רעיית המשיב.

...

זאת ועוד, המשיבים 4-1 ציינו כי גם בסיכומים שהוגשו לבית המשפט קמא נטען כי יש לדחות את התביעה בשל אי צירופה של רעייתו של המשיב 1, וחרף האמור, לא התבקש צירופה כבעלת דין.

על כן, דין הבקשה להידחות.

בהחלטה מיום 22.2.22 הוריתי כי בקשה לתיקון כתב התביעה תוגש 7 ימים לאחר הליך הגישור ככול שלא יצלח.

אקדים ואומר שהגשת הבקשה לתיקון כתב התביעה לאחר כשלוש שנים ויותר מהגשת התביעה שבמקור אינה יכולה לעשות כדבר שבשיגרה כל שכן לא לאור ההליכים שהתקיימו – הליך הגישור ומקובלת עלי עמדת הנתבעת ששינוי ייצוג אינו בהכרח עילה לתיקון כתבי הטענות.

...

אקדים ואומר שהגשת הבקשה לתיקון כתב התביעה לאחר כשלוש שנים ויותר מהגשת התביעה שבמקור אינה יכולה לעשות כדבר שבשגרה כל שכן לא לאור ההליכים שהתקיימו – הליך הגישור ומקובלת עלי עמדת הנתבעת ששינוי ייצוג אינו בהכרח עילה לתיקון כתבי הטענות.

אכן, ככלל שינוי הייצוג אין בו הצדקה ממשית לתיקון כתב התביעה אך במקרה הנדון אני סבור החתירה לחקר האמת והכרעה נכונה וצודקת של ההליך תהיה התוצאה אשר תהיה היא הנכונה במקרה זה. לכן, אני דוחה את הטעם הראשון שהעלתה המשיבה לדחיית הבקשה לתיקון.

מן המקובץ לעיל, אני דוחה את התנגדות המשיבה לתיקון כתב התביעה ומורה כדלהלן: כתב התביעה המתוקן יוגש לבית המשפט ולצד שכנגד תוך 20 יום מהיום.

בהחלטה שניתנה באותו יום קבעתי, בין היתר, כך (הדגשה לא במקור): "כתב התביעה תוקן מכוח תקנה 39..." הכוונה לתקנה 39 לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד – 1984 (שעסקה בחילופי בעלי דין עקב פטירה, הסבת נכס וכו').

נוסף לכך, בסעיף 2 להחלטה בדיון שהתקיים ביום 11.2.20, שבתי וציינתי (הדגשה לא במקור): "אשר להגשת כתב הגנה מטעם היורשת של אלכסנדר פרי ז"ל, נתתי כבר החלטות לאחר שעיינתי בתיק הקודם, בתקנות ובבקשת התיקון שהתמקדה בהחלפת בעל דין עקב ירושה. אם בכל זאת עומדת היורשת של אלכסנדר פרי ז"ל על הגשת כתב הגנה מתוקן, תואיל להגיש בקשה בתוך 14 ימים מהיום." בהתאם, גם בפסק הדין שניתן הוכתרה הנתבעת במפורש כ: "גב' רות פרי כיורשת של אלכסנדר פרי (המנוח)" כך הוא הדין – בתי המשפט אינם נותנים פסקי דין נגד אנשים שנפטרו, ואף לא נגד עזבונות (שאינם אלא רכוש).

כן טענו כי הבקשה הוגשה למעלה משנה לאחר מתן פסק הדין, ולמעלה מארבע שנים לאחר ההחלטה על צירוף המבקשת כנתבעת בתיק.

...

נוסף לכך, בסעיף 2 להחלטה בדיון שהתקיים ביום 11.2.20, שבתי וציינתי (הדגשה לא במקור): "אשר להגשת כתב הגנה מטעם היורשת של אלכסנדר פרי ז"ל, נתתי כבר החלטות לאחר שעיינתי בתיק הקודם, בתקנות ובבקשת התיקון שהתמקדה בהחלפת בעל דין עקב ירושה. אם בכל זאת עומדת היורשת של אלכסנדר פרי ז"ל על הגשת כתב הגנה מתוקן, תואיל להגיש בקשה בתוך 14 ימים מהיום." בהתאם, גם בפסק הדין שניתן הוכתרה הנתבעת במפורש כ: "גב' רות פרי כיורשת של אלכסנדר פרי (המנוח)" כך הוא הדין – בתי המשפט אינם נותנים פסקי דין נגד אנשים שנפטרו, ואף לא נגד עיזבונות (שאינם אלא רכוש).

התובעות בתגובתן, אישרו בסופו של דבר, בקטעים שהודגשו בפסקה 12 לעיל, כי הן מודעות לכך שהמבקשת נתבעה כיורשת.

לסיכום, יש בסיס דיוני להידרש לבקשת המבקשת, בין אם משום שכב' רשמת ההוצאה לפועל הפנתה את המבקשת להגיש בעצמה בקשת הבהרה לבית משפט זה, ובכך נוצר סבך דיוני, בין אם לאור סמכותו הטבועה של בית משפט זה ובין אם מכוח תקנה 3 (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי.

"אין המדובר בנתונים מצטברים – חלוף הזמן בצרוף שינוי מצב לרעה או חלוף הזמן וחוסר תום לב – אלא בנתונים מתלכדים, בגוף ובנשמה. הקול קול הפגיעה בנתבע והידיים ידי הזמן שחלף. חלוף הזמן אינו הפגם שבו נגועה היתנהגות התובע אלא רק הנשא שלו. הוא, כשלעצמו, אינו מספיק..." (ע"א 4352/15 קורן נ' הראל) בפרשת רדלר אליה הפניתי בסעיף 12 לעיל, הוגשה בקשת רשות ערעור על החלטה קמא שדחתה בקשה לתיקון כתב תביעה, לאחר שהתקיים דיון קדם משפט ולאחר שחלפו שנתיים קרי מדובר בחלוף זמן משמעותי ביותר! ועם זאת פסק ביהמ"ש עליון כי אמנם היתקיים כבר קדם משפט וחלף פרק זמן של שנתיים אך בפועל התיק מצוי בשלב דיוני מקדמי ביותר, כאשר רק דיון קדם משפט אחד היתקיים, ועל כן קיבל ביהמ"ש העליון את העירעור והתיר לתובע לתקן את כתב התביעה, על אף שתיקון כתב תביעה מזכה את הנתבע בתיקון כתב ההגנה >> ויוזכר, כי החלטה זו ניתנה ביום 31.7.23, כשהתקנות החדשות כבר עמדו לנגד עיני ביהמ"ש, כמו גם הגישות השונות של בתי המשפט דלמטה בדבר השפעת התקנות החדשות על התרת תיקון כתבי טענות.

בנידוננו כאמור, מדובר בתיקון כתב הגנה (ולא בתיקון כתב תביעה המזכה את בעל הדין שכנגד בתיקון כתב הגנתו), ופרק הזמן שחלף מיום הגשת התביעה ועד להגשת הבקשה לתיקון כתב התביעה עומד בסך הכל על 4 חודשים בלבד= פרק זמן קצר ביותר ולא משמעותי כלל, כאשר במהלך פרק זמן זה, ולמעשה עד היום, טרם היתקיים ולו קדם משפט אחד, ולא זו אף זו אלא שקדם המשפט קבוע לעוד כחצי שנה שהנם כ-8 חודשים מיום הגשת בקשת התיקון.

...

לאחר עיון בטענות הצדדים ובתיק קמא, מצאתי לדון בבקשה ולתת רשות ערעור בהתאם לתקנה 149(2)(א)(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018, אשר הוחלו גם על בקשות רשות ערעור בענייני משפחה מכוח תקנה 44 לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020, ומכח סמכותי עפ"י תקנה 138(א)(5) החלטתי שדין הערעור להתקבל, מהטעמים שיפורטו.

ביהמ"ש הלך כברת דרך וניתח באופן מהותי ומשפטי ולגופו של עניין את הטענות המשפטיות לעניין נפקות הסכם העקד והגיע למסקנה משפטית כי לא תהיה להסכם העקד כל נפקות משפטית שכן ביהמ"ש איננו כבול להסכם העקד.

(ואף לגופן סבורני שאין הן ממש).

לטעמי, לא היה כל מקום שבימ"ש קמא בשיקוליו לעניין אי-התרת התיקון המבוקש, יבצע ניתוח משפטי מעמיק של הסוגיה המשפטית ויגיע למסקנה משפטית בדבר אי-הסיכוי של טענה זו כאשר בסופו של יום מסקנה זו אמורה להיות מוסקת בין היתר על סמך עובדות כגון נסיבות חתימת הסכם העקד, כוונת הצדדים ועוד – עובדות שיש לשמוע עליהן ראיות.

אשר על כן, ולנוכח כל האמור לעיל, אני מקבל את הערעור ומאפשר למבקש להגיש כתב הגנה מתוקן בתוך שבועיים מהיום.

סוף דבר הערעור מתקבל.