מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תיקון כתב תביעה בתביעת רשלנות רפואית

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

גם בעיניין י' ש' הנ"ל דובר בסוגיה של תיקון כתב תביעה בתביעת רשלנות רפואית.
...
אולם במצב הדברים שנוצר, כאשר האחריות להתרחשותה של התקלה אשר בעטיה עובדות המבססות את עילת התביעה נשוא הבקשה נעלמו עד כה מעיני התובעת, מונחת בבירור לפתחה של הנתבעת - אין לאפשר לנתבעת להסתמך על טענת התיישנות.
כפי שציינתי בעניין י' ש' הנ"ל, אעיר גם כאן: "... לאותה תוצאה סבורני כי היה מקום להגיע גם אם הגוף הנתבע היה מוסד רפואי אחר, כדוגמת קופת חולים, או מבטחתו של מטפל. עם זאת, ראוי לזכור, ולו גם בשולי הדברים, כי הנתבעת בענייננו היא המדינה, שביחס אליה נכונים הדברים אף ביתר שאת. אכן, ההנחיה הגורפת שהוציא בשעתו היועץ המשפטי לממשלה כתוארו אז ח' כהן, לפיה המדינה על זרועותיה השונות, לא תעלה טענת התיישנות ללא אישור היועמ"ש, כבר אינה בתוקף, אולם גם בימינו במקרים רבים נמנעת המדינה מלהעלות טענה של התיישנות [ע"א 5964/03 עיזבון המנוח ארידור ז"ל נ' עיריית פתח תקווה, פ"ד ס(4) 437, 490 (2006)]. אין כוונתי לומר כי המדינה ורשויות ציבוריות מנועות מלהעלות טענת התיישנות, ודי אם אפנה לדבריו של כב' השופט גרוניס, שם, בעמ' 527 ואילך. דומה כי הכל יסכימו כיום שדין ההתיישנות חל באופן עקרוני גם על תביעות המוגשות כנגד המדינה. אך דומה כי באותה מידה קשה למצוא מי שיחלוק על כך שהעלאת הטענה על ידה צריך שתיעשה לא רק בתום לב - חובה המוטלת כל בעל דין בתחומי המשפט הפרטי - אלא גם בהגינות. כדברי כב' השופטת ע' ארבל, שם, בעמ' 491: "אכן, יש שטענה של התיישנות אינה ראויה לרשות להיטען, ויש שראויה היא להיטען". וכדבריה, מעמדה של הרשות אינו שולל ממנה את הבחירה להעלות טענת התיישנות, אך הוא מחייב אותה "לנהוג בתום לב, בהגינות, בסבירות ובמידתיות בטרם תעשה כן". "
אני סבור כי היא מנועה מלעשות כן. סיכומו של דבר - הבקשה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

בעיניין מחאמיד [רע"א 6863/12 מחאמיד נ' שירותי בריאות כללית (24.2.13)] נקבע: "...ואילו כעת מבקש המבקש להסיט את טענת הרשלנות הרפואית מטענה בדבר פעולות כירורגיות שבוצעו לאחר הניתוח בהקשר של אי תפירת הצלקת, לפעולת שנעשו במהלך הניתוח – כריתת יתר; וכן לטענות של העדר רישום רפואי מתאים. מדובר בטענות שהן שונות באופן מהותי מהטענות המקוריות, החורגות מגדרה של עילת התביעה המקורית". ברור כי אף בעיניין מחאמיד, אין מדובר רק בפרק זמן אחר, אלא גם ברשלנות נטענת השונה מהותית מהרשלנות שנטענה בכתב התביעה אותו מבקשים לתקן.
...
ואולם דין טענתה זו של קופת החולים להידחות.
בעניין זרוק שנזכר לעיל ציין כב' השופט סולברג, כי נכון "כי הכלל הוא שבקשות לתיקון כתבי טענות צריכות להיבחן באופן ליברלי, על מנת לאפשר ולקדם בירור ממצה ויעיל של הסכסוך; וכי ככל שניתן, מוטב לרפא את הפגיעה שיסב התיקון להליך או לבעל הדין שכנגד, ככל שכזו מתרחשת, באמצעות חיוב בתשלום הוצאות", אך "גם לגישה זו ישנן גבולות, ולא בכל מצב יעתר בית המשפט לבקשה לתיקון כתב טענות. בבואו לבחון בקשה כאמור, על בית המשפט לשקול מגוון שיקולים, ובכללם: האם התיקון דרוש לצורך בירור השאלות האמיתיות השנויות במחלוקת; התנהגות המבקש ומועד הגשת הבקשה; האם התיקון עלול לפגוע באינטרס של בעל הדין שכנגד, כאשר דוגמה מובהקת לכך היא מקרה שבו התיקון ימנע ממנו להעלות טענת התיישנות; האם העתרות לבקשה תגרום להכבדה רבה, להארכת הדיון וסרבולו, על חשבון אינטרס בעל הדין שכנגד והאינטרס הציבורי שבייעול הליכים וחיסכון בזמן שיפוטי". בענייננו, בחינת השיקולים דלעיל מצביעה במובהק על כך שיש להיעתר לבקשת התיקון.
אני מחייב את התובעת לשלם לנתבעות את הוצאות בקשת התיקון בסך 10,000 ש"ח – סך של 6,000 ₪ לנתבעת 1, וסך של 4,000 ₪ לנתבעת 2.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בסעיף 45.10 נטען שהנתבעים "סטו מהפרקטיקה הרפואית המקובלת בכך שלא עשו כל שביכולתם על מנת לאתר את המומים..." בסעיף 54.11 נטען שהנתבעים: "התרשלו בבצוע בדיקות האולטרסאונד, ובתוך כך לא המליצו על ביצוע בדיקות נוספות וביניהן, יעוץ גנטי ו/או דיקור מי שפיר". בכתב התביעה המתוקן בסמוך לתאור העובדתי שקיים בכתב התביעה המקורי, לפיו הודגמה התעבות של הצואר בעובי 4.9.
...
ובהנתן הפרשנות הרחבה למושג "עילת תביעה" בהקשר זה ולנסיבות שפורטו, המסקנה המתבקשת היא שאין המדובר בעילה חדשה שהתיישנה אלא כתב התביעה המקורי יכול להכיל גם את הטענות הנוספות ואת חוות הדעת הנוספת, שמהווה ראיה ופירוט של הטענות שכבר נטענו.
הנתבעים טוענים שהתובעים לא צרפו תצהיר לבקשתם, לא הסבירו את מחדלם מלעלות את הטענות בעת הגשת כתב התביעה המקורי ואין לאפשר להם כעת מקצה שיפורים לאחר שמונה חודשים בהם התביעה תלויה ועומדת.
סוף דבר אחר כל האמור לעיל, ומשנקבע שהטענות הנוספות בכתב התביעה המתוקן אינן בבחינת עילת תביעה שהתיישנה, דינה של הבקשה לתיקון כתב תביעה וצירוף חוות דעת נוספת להתקבל.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי נצרת נפסק כדקלמן:

עוד טוען המבקש כי בית משפט קמא טעה ביישום פסק הדין שניתן בתביעה הראשונה, שכן לפי פסה"ד ככל שתוגש תביעה חדשה על ידי היורשים היא תמשיך ממקום אליו הגיעה התביעה זו. ככל והיה המבקש מגיש כתב תביעה מתוקן הכולל את הטענות לקשר סיבתי בין הרשלנות הרפואית לבין ההתדרדרות הרפואית המצב הסיעודי ופטירתה של המנוחה במועד בו נמחקה התביעה בהליך הקודם, הרי שלא ניתן היה להעלות טענת היתיישנות בנקודת זמן זו. בנוסף טוען המבקש כי שגה בימ"ש קמא בקביעתו כי הנזקים מושא בקשת התיקון לא הוזכרו בעילות התביעה כפי שהוגש במקור, כפי טענותיו בעיניין זה. המשיבה טוענת כי החלטת בימ"ש קמא בדין יסודה.
...
המבחן שנקבע בהקשר זה בפסיקה הוא "העסקה או המעשה המובא לדיון". לסיכום ההלכה בעניין זה ראו פסה"ד בע"א 5316/20 רמתיים צופים אגודה הדדית בע"מ נ' מדינת ישראל ואח' (2021), פסקה 18: " לצורך הכרעה בשאלה מהי "עילת תביעה" בתחום של בקשות לתיקון כתב תביעה, אומץ בפסיקה מבחן רחב שעניינו "העִסקה או המעשה המובא לדיון" (ראו, בין היתר, רע"א 7330/17 תומא נ' רשות מקרקעי ישראל, פסקאות 25-24 והאסמכתאות שם (19.3.2018) (להלן: עניין תומא); יואל זוסמן סדר הדין האזרחי 346-345 (מהדורה שביעית, 1995 (להלן: זוסמן)).
בחינת ענייננו על רקע עקרונות אלה, מביא לטעמי מסקנה כי אין מדובר בתיקון שיש בו משום הוספת עילות תביעה חדשות.
הערעור מתקבל אפוא בהתאם למפורט לעיל (ביחס לתיקונים עליהם נסבה בקשת רשות הערעור).

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

כך, על דרך הכלל, ובמיוחד בתביעות בגין רשלנות רפואית, שבהן גם שאלת האחריות (ולא רק שאלת הנזק) כרוכה, בהוכחת "עניינים שברפואה", ולפיכך על התובע לתמוך גם את טענותיו במישור זה בחוות דעת מתאימה (רע"א 2589/23 פלוני נ' אסותא אשדוד בע"מ, (20.6.2023)).
לפיכך, משהתובעים מבקשים לצרף חו"ד רפואית נוספת, בראש ובראשונה, היה עליהם להגיש בקשה לתיקון כתב תביעה, בהתאם לסעיף 46 לתקנות סד"א החדשות.
...
לאחר ששקלתי את מכלול הנסיבות, במיוחד לאחר כניסתן לתוקף של תקנות סד"א החדשות, החלטתי כי יש לתת בכורה לסיומו של ההליך, תוך חיסכון במשאבי זמן ועלויות.
כפי שפורט לעיל השיהוי הניכר, ההתנהלות בחוסר תם לב, התנהלות המובילה לסרבול ועיכוב קיצוני בניהולו של ההליך הנמצא בשלביו האחרונים, תוך הוספת עלויות נכבדות והשחתת זמנו של ביהמ"ש, מובילים אותי למסקנה כי אין להיעתר למבוקש.
לפיכך, לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו