בתגובתה טוענת המשיבה, כי יש לדחות את הבקשה וזאת משום שאין מדובר בתיקון טעות או תיקון השמטה אלא בסעד שלא נתבע במסגרת העירעור ונטען בדיעבד תחת מסווה של תיקון טעות או תיקון השמטה או הבהרה; המערער לא פנה בדרישה לתשלום ריבית והצמדה בעיניין רכיב פצויי הפיטורים במסגרת כתב העירעור, אלא טען לפסיקת פצויי הלנה כפי שעשה ברכיבים אחרים בהם העלה המערער דרישה לפסיקת לתשלום ריבית הצמדה, אולם אלו לא נפסקו לזכותו; בפסק הדין נפסקו למערער סכומים ספציפיים.
בתשובתו מוסיף המערער וטוען כי שיערוך סכום אינו דורש אף טענה בכתב הטענות; בכתב התביעה נתבעו פצויי הלנה וגם הפרישי ריבית והצמדה כסעד חלופי אף שלא היה צורך בכך שכן, פסיקת הפרישי ריבית וצמדה אינה דורשת טענה מצד בעל דין; תביעה לפצויי הלנה כורכת מאליה כוללת את הסמכות לפסיקת הפרישי ריבית והצמדה שהם בשיעור נמוך יותר; סכום התביעה עמד על סך של 343,580 ש"ח והאגרה שולמה; בפסק הדין נפסק ברכיב פצויי פיטורים סכום נמוך מהסכום שנתבע ועל כן לא ברורה טענת המשיבה בעיניין; המערער לא פתח בהליכי גביה לאחר פסק הדין של בית הדין האיזורי והמתין לפסק הדין בהליך העירעור ועל כן לא ברורה טענת המשיבה לפיה העניקה למערער הטבות; בפסק הדין של בית הדין האיזורי נפסקו הפרישי ריבית והצמדה ועל כן בקשת המערער היא בגדר בקשה לתיקון פסק דין.
עם זאת, המחוקק הסמיך את הערכאה השיפוטית להורות על תיקון טעויות מסוימות שנפלו בפסק הדין באמצעות חריג לכלל, הקבוע בסעיף 81 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984 (להלן- חוק בתי המשפט) החל גם בבית הדין לעבודה:
"(א) מצא בית משפט כי נפלה טעות בפסק דין או בהחלטה אחרת שנתן, רשאי הוא, תוך עשרים ואחד ימים מיום נתינתם, לתקנם בהחלטה מנומקת, ורשאי הוא לשמוע טענות בעלי הדין לענין זה; לענין זה, "טעות" - טעות לשון, טעות בחישוב, פליטת קולמוס, השמטה מקרית, הוספת דבר באקראי וכיוצא באלה.
...
בתגובתה טוענת המשיבה, כי יש לדחות את הבקשה וזאת משום שאין מדובר בתיקון טעות או תיקון השמטה אלא בסעד שלא נתבע במסגרת הערעור ונטען בדיעבד תחת מסווה של תיקון טעות או תיקון השמטה או הבהרה; המערער לא פנה בדרישה לתשלום ריבית והצמדה בעניין רכיב פיצויי הפיטורים במסגרת כתב הערעור, אלא טען לפסיקת פיצויי הלנה כפי שעשה ברכיבים אחרים בהם העלה המערער דרישה לפסיקת לתשלום ריבית הצמדה, אולם אלו לא נפסקו לזכותו; בפסק הדין נפסקו למערער סכומים ספציפיים.
לאחר בחינת טענות הצדדים וכלל חומר התיק, ומשמדובר בהשמטה מקרית אשר ניתן לתקנה מצאתי כי יש לקבל את הבקשה.
משכך, הבקשה מתקבלת כך שפסק הדין יתוקן בכך שהסכום שנפסק למערער כהשלמת פיצויי הפיטורים, בסך של 69,167 ש"ח, לאחר קיזוז סך של 34,700 ש"ח אשר הופקד על ידי המשיבה בקופת הגמל ברכיב הפיצויים, ככל שכספים אלו טרם נמשכו על ידי המשיבה, יישא הפרשי ריבית והצמדה כחוק.
המערער עתר בבקשתו הנוכחית כי פיצויי הפיטורים יישאו ריבית והצמדה כחוק גם מתאריך זה ואנו נעתר לכך.
