בהתאם לאישום השני, ביום 7.4.22 במסגרת תיק מ"י 7361-04-22 בבית משפט השלום בנצרת, ניתנה החלטה לפיה, בין היתר, ישוחרר הנאשם ממעצר בתנאים מגבילים של הרחקה ברדיוס 150 מטרים מהמתלוננת, איסור יצירת קשר עימה למשך 30 ימים וחתימה על ערבויות.
לאחר שלא נמצא מתאים לבית משפט קהילתי, ואף שילוב במסגרת טיפולית אחרת לא צלח בסופו של דבר, הודיעו הצדדים ביום 13.7.22 כי הגיעו להסדר טיעון, לפיו הנאשם הודה בעובדות כתב האישום המתוקן, והורשע בעבירות המיוחסת לו. מעבר לכך, הוסכם כי הצדדים יטענו לעונש באופן חופשי.
ת"פ 58387-01-13 מדינת ישראל נ' עדוי (26.2.14) – הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות של איומים, היזק לרכוש במזיד והפרת הוראה חוקית במסגרת מספר תיקים שאוחדו.
...
לאחר שלא נמצא מתאים לבית משפט קהילתי, ואף שילוב במסגרת טיפולית אחרת לא צלח בסופו של דבר, הודיעו הצדדים ביום 13.7.22 כי הגיעו להסדר טיעון, לפיו הנאשם הודה בעובדות כתב האישום המתוקן, והורשע בעבירות המיוחסת לו. מעבר לכך, הוסכם כי הצדדים יטענו לעונש באופן חופשי.
כאמור, העברתו של הנאשם לאשפוזית נמנעה בסופו של דבר, וביום 6.9.22 טענו הצדדים לעונש; ב"כ המאשימה הגישה טיעוניה בכתב, ואילו ב"כ הנאשם טען לפניי בעל-פה.
טיעוני ב"כ המאשימה
ב"כ המאשימה טענה כי מתחם העונש ההולם לשני האישומים יחדיו נע בין 6 חודשי מאסר בפועל ועד 18 חודשי מאסר בפועל, וכי יש להטיל על הנאשם מאסר בפועל ברף הבינוני של המתחם לו עתרה, ובנוסף להפעיל עונש מאסר על תנאי בן 7 חודשים במצטבר ולהפעיל התחייבות בסך 3,000 ₪, בנוסף למאסר על תנאי ארוך ומרתיע, קנס כספי והתחייבות להימנע מביצוע עברות דומות בעתיד.
הנאשם הביע רצון לנסות להשתלב בתהליך גמילה נוסף באשפוזית בטמרה, אולם, כאמור, עקב סיבות שונות, הכוללות עיכובים בירוקרטים וחוסר שיתוף פעולה עם שירות המבחן, לא הגיע למסגרת הגמילה, ובסופו של דבר ביצע עוד עבירה, ובכך גדע את ההליך.
סוף דבר
לאור המפורט, אני מטילה על הנאשם את העונשים הבאים:
מאסר בפועל למשך שמונה חודשים.
אני מורה על הפעלת ההתחייבות שהוטלה על הנאשם בת"פ 65290-12-20 (ניתן ביום 21.3.21 בבית משפט השלום בנצרת) בסך 3,000 ₪.