עם זאת, תיקון כתב האישום והרשעתו של המבקש, לפי הודאתו, בעבירה קלה יותר ביחס לעבירה המקורית, אין בהם, כשלעצמם, כדי להמעיט מעוצמת החומרה שיש לייחס לעבירות שבהן הורשע בגין נהיגה במהירות מופרזת כאשר הוא מצוי תחת השפעת משקאות משכרים, בשים לב לסיכון שנשקף לציבור בעטיה של היתנהגות זו, ויש לבחון האם המסוכנות הנשקפת ממנו פחתה באופן המצדיק העתרות לבקשתו.
...
אקדים ואציין שלאחר שבחנתי את כל שהוגש בהליך זה ובהליך העיקרי ואת טענות הצדדים מצאתי לנכון להיעתר לבקשה בחלקה.
יוצא אפוא כי המשיבה ראתה לנכון לתקן את כתב האישום ולהאשים את המבקש בעבירה שהיא קלה יותר במדרג החומרה של עבירות התעבורה ביחס לעבירה המקורית שבה הואשם, בשל כשלים ראייתיים, כך לפי הטענה, ובמילים אחרות בשל הקושי להוכיח כי המבקש נסע ברכב בהיותו נהג שיכור לפי ממצאי הבדיקה שנערכה לו, ויש בכך כדי להצביע על כרסום ראייתי בליבת האישום המקורי, ולשינוי בנסיבות הקשורות לביצוע העבירה המקורית שיוחסה לו מאז מתן ההחלטות לגבי שחרורו בתנאים לחלופת המעצר.
בנסיבות העניין סבורני שאין מקום להורות על ביטול גורף של כל התנאים שנקבעו בענייננו של המבקש, בכל הנוגע לחלופת המעצר בבית, כפי שהתבקש על ידו, בשים לב למסוכנות שעדיין יכול ונשקפת ממנו, ולטעמי יש מקום להידרש לעניין ההקלות עליו באופן מדורג ומבוקר בתקופת הביניים עד למתן גזר הדין.
