תיקון טעות בחוק על ידי בית המשפט

לאחר מתן פסק הדין שוב אין בידו להדרש פעם נוספת לנושא ההיתדיינות, להוסיף על החלטתו, לגרוע ממנה או לתקנה אלא במסגרת המותרת לו בחוק והיא בגדרי תיקון טעות, כמשמעותה בסעיף 81 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד -1984, או במסגרת הבהרה הנתנת על ידי בית המשפט לפסק הדין לצורך ביצועו על פי בקשתו של ראש ההוצאה לפועל, מכוח סעיף 12 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז – 1967 [.

...

כך לדבריה בעמ' 3 שו' 24: "אני סבורה שהקופה הציבורית לא צריכה לשאת בכל הכבוד בטעות של פקיד שנתן את ההחלטה". מעבר לכך, בפסק הדין המותב התייחס להיות המערער משקיע בחברה, בנוסף על היותו עובד וקבע: "על כן, אנו סבורים שקיימות שתי מערכות יחסים שונות ומקבילות בין הצדדים:

לגבי יתר רכיבי התביעה, אנו קובעים שהם אינם בסמכות של בית הדין לעבודה" (סעיף 6 לפסה"ד).

התוצאה לאור המפורט לעיל, אני מורה על קבלת הערעור ותשלום למערער ע"י המל"ל של הסכומים שנקבעו לעיל.

בע"א 9085/00 שטרית נ' אחים שרבט חברה לבנין בע"מ, ניתן ביום 21.7.03, התייחסה כבוד השופטת פרוקצ'יה לנפקותה של החלטה מאוחרת שניתנה על ידי הערכאה המבררת לאחר שבית המשפט נתן פסק דין ולמעשה קם מכיסאו וקבעה: "...עקרון הוא כי בית-המשפט מסיים את מלאכתו וממצה את סמכותו עם מתן הכרעתו במחלוקת. לאחר מתן פסק-הדין שוב אין בידו להדרש פעם נוספת לנושא ההיתדיינות, להוסיף על החלטתו, לגרוע ממנה או לתקנה אלא במסגרת המותרת לו בחוק והיא בגדרי תיקון טעות, כמשמעותה בסעיף 81 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984, ... טעויות סופר עניינן תיקון שגיאות שחלו מחמת פליטת קולמוס או השמטה מקרית, טעות לשון, טעות בחישוב והוספת דבר באקראי. מדובר בעיקר בשיבושים טכניים שחלו שניתן לתקנם בתוך 21 יום מיום מתן ההחלטה. ... עיקרון "גמר המלאכה" “Functus Officio” נועד להבטיח כי יהא סוף לדיונים ולמחלוקות בין צדדים כדי להגשים ערך של ודאות, בטחון משפטי ומניעת הטרדת בעלי-דין לאחר סיום משפטם.

...

אין בידי לקבל את טענת המבקשת כי החלטת בית משפט קמא למחוק את התביעה שגויה.

עוד ראיתי לציין כי על פי המתואר למעלה הייתה גם למשיבים יד בסחבת בהתנהלות אשר הביאה בסופו של דבר למחיקת התביעה.

סוף דבר דין בקשת רשות הערעור להתקבל.

הבקשה נבחנה על ידי בית המשפט, וביום 17.11.2022 ניתנה החלטה המקבלת את הבקשה.

לא מצאתי לקבל טענה זו. סעיף 81(א) קובע כי אם: "מצא בית משפט כי נפלה טעות בפסק דין או בהחלטה אחרת שנתן, רשאי הוא, תוך עשרים ואחד ימים מיום נתינתם, לתקנם בהחלטה מנומקת, ורשאי הוא לשמוע טענות בעלי הדין לעניין זה". הסעיף מוסיף ומגדיר כי: "'טעות' - טעות לשון, טעות בחישוב, פליטת קולמוס, השמטה מקרית, הוספת דבר באקראי וכיוצא באלה". בהתאם להגדרה זו, פירסום פסק הדין בהשמטת הפרטים המזהים אינו מהוה תיקון טעות.

...

התוצאה היא שהערעור דנן הוגש באיחור ניכר ומשמעותי.

השאלה הנשאלת כעת היא אם יש לקבל את הבקשה החלופית של המערערים להאריך את המועד להגשת הערעור.

שקלתי את טענות הצדדים בעניין זה. על אף ההבנה למצבם המורכב של המערערים, וחרף נסיבות העניין בכללותן, אין בידי לקבל את הבקשה.

אחת מטענות העירעור שצוטטה על-ידי בית המשפט המחוזי היתה טענה שלפיה בית משפט השלום "לא העניק [למבקש] זכות להשיב בטרם חתימה על [הפסיקתה], בפרט על ההוצאות ושכר הטירחה שנקבעו [בפסיקתה] ולא נכללו במסגרת ההחלטה [מיום 28.12.2021]". חרף האמור, לבד מאותו אזכור, לא היתייחס בית המשפט המחוזי לטענה זו של המבקש; הטענה נותרה תלויה, לא התקבלה אך גם לא נדחתה.

ביום 9.3.2023 הגיש המבקש "בקשה דחופה לתיקון טעות ולמתן הבהרה", שבה טען כי הצדדים הסכימו על כך שהפסיקתה נחתמה ללא קבלת עמדת המבקש, ויש לבטל את החיוב בהוצאות ובשכר טירחת עורך-דין, אך "ככל הנראה בשל היסח הדעת או טעות, לא ניתן ביטוי להסכמה דיונית זו בפסק הדין הסופי בעירעור". ביום 21.3.2023 ניתנה החלטת בית המשפט המחוזי, שבה נקבע כי "לאור בקשת המבקש והעדר תגובת המשיב, אותה אני רואה כהסכמה, פסק הדין יתוקן כמבוקש". ביום 26.3.2023 הגיש המשיב בקשה לביטול ההחלטה.

...

לפיכך, בהתאם לסמכותי שלפי תקנה 149(2)(ב) לתקנות החדשות, החלטתי לדון בבקשת הרשות לערער כאילו ניתנה רשות, והוגש ערעור על-פי הרשות שניתנה.

לאחר עיון בטענות הצדדים מזה ומזה, באתי לכלל מסקנה כי דין הערעור – להתקבל בחלקו, בכל הנוגע לעניינה של אותה טענה צדדית.

ביום 16.5.2023 ניתנה ההחלטה האחרונה של בית המשפט המחוזי, שבה נקבע כי "לאחר קבלת תגובות והבהרות הצדדים, החלטתי כי דין הבקשה להתקבל. למרות שנראה, לכאורה, כי נפלה טעות בפסק הדין בסוגיית שכר הטרחה וההוצאות, וזאת בהסתמך על דברי [באת-כוח המשיב] בדיון כפי שציטט [בא-כוח המבקש] בבקשתו. [...] 'תיקון טעויות החורגות מגדר סעיף 81 לחוק בתי המשפט או השלמת חסרים מהותיים בפסק דין יכולים להיעשות על דרך הערעור' [...]. אין מנוס אלא לבטל את ההחלטה לתיקון פסק הדין ולדחות הבקשה לתיקונו". נוכח האמור עד כה, טוען המבקש כי יש להורות על תיקון הפסיקתה של בית משפט השלום, כך שזו תכלול אך את הסכום המקורי עצמו, ללא שכר טרחת עורך-דין והוצאות, שזכרם לא בא בהחלטה הראשונה.

משעמדנו על כך שהפסיקתה נחתמה ללא קבלת עמדת הצד שכנגד, אין מנוס מלהורות על ביטולה.

אשר על כן, אציע כי נורה על כך שבקשת הרשות לערער – נדחית ברובה.

מוסכם כי קביעת שווי זכותו של המשיב תעשה על ידי בית המשפט במסגרת סעיף 79א' על יסוד החומר שבפניו, לרבות חוות הדעת ושיקול דעתו של בית המשפט להיתחשב במכלול הנסיבות ועליית מחירי הנדל"ן. מוסכם כי המערער ירכוש את חלקו של המשיב בחלקה וישלם את התמורה תוך 30 ימים מיום מתן פסק דין בבית משפט זה. ככל שהמערער לא יעמוד בתשלום במועד זה, תהיה למשיב הזכות לרכוש את חלקו של המערער במקרקעין, במחיר שבית המשפט יקבע.

ביום 1.7.23 הגיש הבן את תגובתו לבקשת האב, ועיקריה כדלקמן: יש לדחות את הבקשה על הסף לאור עיקרון "גמר המלאכה", לפיו עם מתן פסק הדין סיים בית המשפט את מלאכתו ואין הוא מוסמך עוד לפתוח את ההיתדיינות מחדש אלא במסגרת מצומצמת לפי סעיף 81 לחוק בתי המשפט (תיקון טעות בפסק הדין).

...

דיון והכרעה לאחר שעיינו בבקשה ובתגובה, נחה דעתנו כי דין הבקשה להידחות.

ודוק – האב בבקשתו, ואף הבן בתגובתו, לא ערכו כל הבחנה בין השניים אלא העלו טענותיהם כלפי שני הרכיבים כאילו חד הם – אולם סבורים אנו כי יש מקום להבדיל בין שני הרכיבים, וכי יש לדון בהם בנפרד, כפי שנפרט להלן.

סבורים אנו כי יש טעם של ממש בטענות הבן, בייחוד נוכח העובדה כי עמדתו של עו"ד שנאן לא הובאה לפתחנו על ידי המבקש, מכח הכלל שבפסיקה שהוזכר לעיל.

לפיכך אנו דוחים את טענות האב בנקודה זו. גם טענתו של הבן בתגובתו, כי חרטותיו של האב אינן אלא "טעות בכדאיות הפשרה", וזאת משלמד האב על גובה הסכום בו הוערכו שווי זכויותיו במקרקעין (עם מתן פסק דיננו), אינה "קלוטה מן האוויר". כידוע טעות בכדאיות הפשרה לא מהווה טעם משמעותי ומשכנע, על מנת שתתקבל טענה לפגם שנפל בהסכמה (ראו עניין ישיבת פוניבז' לעיל).

מהמקובץ לעיל אנו סבורים כי לא הוכחו בפנינו "טעמים כבדי משקל" שיש בהם כדי לבטל את ההחלטה, מחמת פגם שנפל בהסכמת האב בדיון שנערך בפנינו, ועל כן יש לדחות את בקשת האב בעניין זה. כעת נעבור לדון בטענות האב בקשר לביטול פסק דיננו מיום 16.5.23, שניתן לאחר שהצדדים הסמיכונו לפסוק על דרך של פשרה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט במסגרת דיון שהתקיים במעמד הצדדים.

אם כן, יש לדחות את בקשת האב אף ברכיב זה. סוף דבר לאור כל האמור לעיל, אנו דוחים את הבקשה לביטול פסק הדין.