תיקון חלקי של ליקויי בנייה

דיון והכרעה אין חולק כי בדירת התובעים נתגלו ליקויי בנייה, כפי שהועלו הממצאים במסגרת חוות דעת מומחה בית משפט, אך יש חולק האם לנתבעת עומדת "זכות התיקון". התובעים שמים יהבם בטענה כי אפשרו לנתבעת לתקן את הליקויים בדירה, הנתבעת כשלה בתיקון הליקויים, הגם שהכחישה חלק מהליקויים וטענה לליקויים מינוריים.

ובמה דברים אמורים: התובע בתצהירו הצהיר כי התלונן רבות בפני הנתבעת לעניין הליקויים בדירה, שהנתבעת הגיעה לבצע תיקונים בדירה, אולם ביצעה תיקונים חלקיים בלבד, ואף הכחישה את מרבית הליקויים, למרות שהוצגה בפניה חוות הדעת מטעם התובעים (סעיפים 6, 9 ו- 10 לתצהיר, ונספח ב' לתצהיר).

עיננו הרואות כי רכיב זה שתוקן, לא פתר את הבעיה ומומחה בית המשפט קבע כי קיים ליקוי של שפוע לא תקין במרפסת, כפי שהובא לעיל.

...

נחה דעתי כי התובעים יכולים להמשיך ולהתגורר בדירה במהלך תיקון הליקויים בדירה.

לאור האמור לעיל, דין רכיב פיצוי בגין דיור חלופי, להידחות.

סוף דבר לאור האמור והמקובץ לעיל, תשלם הנתבעת לתובעים כדלקמן: סך של 34,298 ש"ח בגין עלות תיקון הליקויים כפי שפורטו בחוות דעת מומחה בית המשפט.

כפועל יוצא טענותיה להיעדר רלבאנטיות של הליקויים הנטענים נדחית גם היא.

בע"א 8939/01 אביצור נ' חפציבה חברה לבניין עבודות ופיתוח בע"מ, פד"י נז(6) 83, 92 קבע לעניין זה כב' השופט ס' ג'ובראן כי: "כאשר ניתנה לקבלן היזדמנות לתקן את הטעון תיקון, והוא ביצע זאת באופן חלקי תוך סחבת בלתי סבירה או באיכות שאינה נאותה, אין מקום לכפות על רוכש הדירה ליתן לקבלן הזדמנויות חוזרות ונישנות לבצע תיקונים שכבר ניתנה לו היזדמנות לבצעם" כב' השופטת ד' סלע סיכמה את ההלכה בעיניין זה בת"א (חי) 889/04 עמירב נ' אשל הירדן יזום בניה בע"מ (25.12.2011) (בפיסקה 15 לפסה"ד).

לשיטתו, לצד הליקויים שנתגלו, היחס לו הוא זכה מהנתבעת העצים את עוגמת הנפש שנגרמה לו. מנגד טוענת הנתבעת כי יש לדחות את דרישתו של התובע בגין רכיב זה. לטענתה, היא תיקנה את ליקויי הבניה שהתובע איפשר את תקונם ולשביעות רצונו וכן ביקשה להוסיף ולתקן את הליקויים שלא תוקנו אך התובע סרב לכך.

...

בנסיבות ענייננו, משניתנו לנתבעת הזדמנויות לתקן את הליקויים והתיקונים שבוצעו בידיה לא צלחו, ובהתחשב בפרק הזמן שחלף ממועד מסירת הדירה והיעדר האמון בין הצדדים, אני סבורה כי פקעה זכותה של הנתבעת לבצע את התיקונים בעצמה והתובע זכאי לפיצוי כספי עבור הליקויים בדירתו.

טענת התובע להפסד מהשכרה התביעה בראש נזק זה נדחית.

לפיכך אני מקבלת את טענת הנתבעת כי בהסכם עם המוכרת היא התחייבה לבנות יחידת דיור אחת.

אשר לזכות התיקון, לא נסתר האמור בתצהיר התובע כי למרות פניות לנתבעת לא בוצעו תיקונים בדירה, או בוצעו רק תיקונים חלקיים.

מעשה של יום ביומו, שעובר להגשת תביעה שעניינה ליקויי בניה, רוכש הדירה פונה לקבלן בדרישה לתקן את הליקויים המפורטים בחוות דעת של מומחה מטעמו, חוות דעת שעל פניה, היא "מנופחת" ונועדה להרשים את הצד השני או את בית המשפט, בסכום הנקוב בה לגבי כל אחת מהדירות.

טיבם של הליקויים פוגם בהנאה מהבית, ומעבר לפגמים האסתטיים, יידרשו תיקונים מהותיים בחיפויי קירות, תיקון סדקים ופרוק וריצוף מחדש של מרצפות.

...

לאור מסקנה זו אין לקבל את עמדת המומחה כי הפילר ברכוש המשותף יוצר הפרעה לשימוש בחניה, ואין לקבל מסקנתו כי על הנתבעת לזמן יועצים לפתרון הבעיה.

סוף דבר כאמור לעיל, מסתכם הנזק בגין ליקויי בניה בסך של 37,943 ₪ ולסכום זה יש להוסיף פיצוי בסך 5,000 ₪ בגין נזק לא ממוני.

על כן אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך של 42,943 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד הגשת התביעה.

עפ"י הוראות הסכם המכר התובעים אינם זכאים לתבוע בגין "תיקון חלקי". זאת ועוד, מרגע שהתובעים ביצעו תיקונים בעצמם, אחריות החברה פוקעת בכל הנוגע לאותם תיקונים.

בחוות דעתו של מומחה בית המשפט, מיום 5.11.18 , עולה שמרבית הליקויים תוקנו ונותרו ליקויים שתמחר בסך 50,300 ₪ (+ פקוח הנדסי 10% ומע"מ ), הכוללים שני עניינים, שנותרו לשק"ד בית משפט, שריטה בזיגוג הכנף השמאלית של הוויטרינה (ס' 6, ע"מ 8 בחוות דעתו של אייל שנהב) 1,200 ₪ , ובניית הפרגולה (ס' 46, ע"מ 16 לחוות דעתו של אייל שנהב) , שתומחר בסך 42,000 ₪.

...

בהתחשב בטענות שני הצדדים בדיון, והסיכומים, אני מחליט לקבוע, על דרך האומדנא, גובה שכירות חודשית, בשיעור של 9,200 ₪ לחודש, ולפיה יקבע הפיצוי המתאים.

מהאסמכתאות שהוצגו והדיון, שוכנעתי כי חלק מן הליקויים שנמצאו בדירה, תוקנו רק לאחר הגשת התביעה.

ת.א (ת"א) 103072/98 רותי רם און ואח' נ' סנאורה ואח' [פורסם בנבו]: "... הפערים בין הסכומים שדרשו התובעים, בחוות הדעת שהוגשו מטעמם, לבין הסכומים שמצא מומחה בית המשפט, מדבר בעד עצמו ומעקר במידה רבה את דרישת הפיצוי בגין עוגמת נפש..." התרשמותי מכלל החומר והטענות, שלתובעים נגרמה עגמת נפש בשל סבבי התיקונים שנדרשו , לפני ואחרי התביעה, ואני מחליט לחייב הנתבעים לשלם לתובעים בגין עגמת נפש סך של 6,000 ₪ סוף דבר נוכח כל האמור , ביהמ"ש מחייב את הנתבעת לשלם לתובעים כלהלן: בגין ליקויי בניה 12,741 ₪ ,הסכום יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום הגשת חוו"ד המומחה ( 5.11.18 ) ועד לתשלום בפועל .

כן הוכחה טענת התובעת, כי הנתבעת (באמצעות הצד השלישי) היתעלמה מדרישות התובעת לתיקון ליקויי הבנייה בדירה (למעשה סירבה לתקנם) ובכך נפגמה הנאתה של התובעת מהדירה, ואני מוצא שהתובעת זכאית לפצוי בגין ראש נזק זה בסך 10,000 ש"ח: בשונה ממסקנותיי מעלה, כאן שוכנעתי כי הצדק עם התובעת דוקא וכי, אכן וכפי עמדת התובעת, הנתבעת (באמצעות שלוחתה הצד השלישי), נהגה באופן פסול ובלתי הוגן כלפי התובעת (לגבי חלק מהזמן והאירועים הרלוואנטיים) ואף מצאה (שוב באמצעות שלוחתה הצד השלישי) להעליל על התובעת כי היא זו דוקא שסרבה לבצוע תיקון חלקי של ליקויי הבנייה בדירתה.

...

הכרעה לאחר שנתתי דעתי למכלול הטענות והראיות, באתי למסקנה לפיה לא הוכחה זכאות התובעת לפיצוי נוסף (מעבר לזה שקיבלה מהנתבעת) בגין האיחור במסירה.

הכרעה ניתוח מוקפד של מכלול הטענות והראיות הביאני למסקנות הבאות, ולצדן אביא עיקר נימוקיהן: לא הוכחה טענת התובעת כי הנתבעת התנהלה בצורה מחפירה כלפי התובעת בכך שלא אמרה אמת לתובעת על מועד המסירה ועל העיכובים החוזרים במועד המסירה, באופן שגרם לתובעת נזקים בלתי ממוניים שונים: שוכנעתי כי הנתבעת כן דיווחה בזמן אמת, ובמספר מכתבים ומועדים (צורפו שלושה מכתבים שונים ששלחה התובעת לתובעת וכן לבנק נותן המשכנתא הרלוונטית), על האיחור הנמשך ועל סיבתו הקשורה בהתנהלות ובדרישות חברות החשמל והרשויות הנוספות הנלוות.

על כל אלה אני סבור שהוכח שנגרם לתובעת נזק בלתי ממוני מסוים של עוגמת נפש שראוי לפצותה בגינו, בסך 10,000 ש"ח. מצאתי את עדות התובעת עקבית, מהימנה ומשכנעת בעניין זה הנוגע לדרישת התיקון האחרונה.

סיכום התביעה מתקבלת, באופן חלקי, וההודעה לצד שלישי (בהתאמה) מתקבלת באופן מלא.

ומאותה סיבה, אני סבור שעל הצד השלישי לשפות את הנתבעת באופן מלא בגין חיוביה הנ"ל כלפי התובעת – מאחר שהצד השלישי היא שגרמה בפועל לנזקים הנ"ל. הנתבעת מחויבת בזאת לשלם לתובעת את הסכומים הבאים: סך של 32,435 ₪ (נזק ליקויי הבנייה הנ"ל וכן נזק עוגמת הנפש הנ"ל), בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה 18.3.2020 ועד ליום התשלום המלא בפועל.