ביום 02.09.2015, בתומו של תיק ההסדר, קבע בית המשפט המחוזי כי הזכויות הקנייניות במקרקעין (קרקע ומחוברים יחד), יירשמו על שם קק"ל. בכל הקשור לפצוי קרן היסוד בגין המחוברים, התקבלה עמדת קק"ל ונקבע כי "פסיקת פיצוי בגין המחוברים אינה מהוה חלק מסמכותי במסגרת ההליך שבפניי – הכרעה בבעלות בתביעות הסותרות. לאור זאת, אינני מוצא לנכון לידון בחוות הדעת שהוגשו במסגרת ההליך".
יוער כי ביני לביני, ביום 14.04.2008, נמחקה תביעה שהגישה קרן היסוד שעניינה בפרוק שתוף במקרקעין.
לא רק זאת, אלא שסעיף 157(ב)(5) קבע כי "לא נרכש הנכס כאמור... יירשמו המקרקעין בבעלותם המשותפת של שני הבעלים בהתאם ליחס שבין הקרקע לשווי המחוברים". בשנת 1975 בוטל סעיף 157(ב) האמור (חוק המקרקעין (תיקון מס' 4), התשל"ה-1975); להלן: תיקון מס' 4) ונכון להיום, אין בחוק המקרקעין מנגנון להסדרת הזכויות במקרים של הפרדה בבעלות המחוברים והקרקע, שלא רשומים על שם אותו אדם.
...
דיון והכרעה
לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות, וזאת אף מבלי להיזקק לתשובה.
ראשית, מקובלת עלי קביעת בית משפט קמא, לפיה אין מקום, בנסיבות העניין, לקבל את בקשת הסילוק על הסף מחמת התיישנות.
אשר על כן, מקומה של טענה זו להתברר במסגרת ההליך העיקרי, בהתבסס על מכלול הטיעונים והראיות בעניין – ולצדדים, כאמור, שמורה הזכות להעלותה בהמשך ההליך ולבררה עד תום, שם.
סוף דבר – הבקשה למתן רשות הערעור נדחית אפוא.
