מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תיקון זכויות מקרקעין במסגרת הסדר זכויות

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי נצרת נפסק כדקלמן:

במסגרת ע"א 492/83 עיזבון המנוח איבראהים חסן דיאב נ' תאופיק מוחמד חסן דיאב נקבע בדעת רוב, כי השמוש בסעיף 93 לפקודה, כדי לתקן את הרישום, צריך להעשות לעתים רחוקות ובמקרים נדירים, שכן, יש בכך משום יוצא מן הכלל של מעשה בית דין, העלול לערער את ביטחון הזכויות במקרקעין אשר ההסדר מיועד להשיגו.
...
למעלה מהדרוש אציין עוד, כי לכל האמור לעיל מצטרפות טענות הנתבעת לעניין הוכחת זכויותיהם של התובעים בקרקע, כאשר מדובר בתנאי בסיסי לשם ביסוס טענותיהם בנוגע לפתיחת הליכי ההסדר לפי סעיף 93 לפקודת ההסדר.
לאור כל המפורט לעיל מצאתי, כי דין הבקשה לסילוק התובענה על הסף להתקבל.
בנסיבות אלו, התובענה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

עם זאת, התובע אינו מעלה טענה כנגד בעל זכויות רשום, או כנגד הליך רישום הזכויות במסגרת הסדר הזכויות במקרקעין.
סעיף 145 לחוק מקנה למפקח על רישום מקרקעין את הסמכות להורות על תיקון צו הבית המשותף.
...
לסיכום, טענה הנתבעת, כי הגדר שתוחמת בפועל את מגרשה מצויה על הגבול שבין החלקות ואין כל פלישה מצדה.
משהתקבלה תביעתו של התובע נגד הנתבעת, בעילה של הסגת גבול, כלומר משהגעתי למסקנה שהנתבעת היא המעוולת, עליה יש להטיל את הוצאות החזרת המצב לקדמותו.
על כן, אני מורה כי הוצאות הריסת גדר האבן והמבנים, יחולו על הנתבעת לבדה.
סיכום לאור כל האמור לעיל, אני מקבלת את התביעה ומורה כדלקמן: הנתבעת תסלק ידה מחלקה 64 בגוש 11547, ותהרוס את המחוברים המצויים בחריגה לחלקה זו, בהתאם לחוות דעתה של המומחית ד"ר אליאס, והתשריט המהווה חלק בלתי נפרד ממנה (במ/1).

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

ביום 10.9.16 הגישו המבקשים תביעה בה עתרו למתן צו המורה על תיקון לוח זכויות למקרקעין בהליכי הסדר.
בין היתר, נקבע במסגרתה כי חל שהוי בלתי מוסבר בהגשת התביעה, שכן אף אם תיתקבל גרסת המבקשים שלפיה ידעו את תמונת המצב לגבי הזכויות אצל פקיד ההסדר הירדני בשנת 2007, הרי שמאז לא נעשה דבר על מנת לברר את מצבם הרישומי של המקרקעין אצל פקיד ההסדר הישראלי ומי מחזיק בהם בפועל.
...
בפני בקשה להורות על ביטול החלטתי מיום 4.2.19 בה הוריתי על מחיקת התביעה (להלן: ההחלטה).
לאחר העיון בבקשה ובתגובות לה, לא מצאתי מקום להיעתר לה. התביעה נגד המשיבים הוגשה בשנת 2016, כ-45 שנים לאחר רישום המקרקעין על שם אביהם המנוח אצל פקיד ההסדר הישראלי.
מקובלת עלי טענת המשיבים שלפיה אין לאלצם להמתין זמן בלתי ידוע נוסף, מעבר לזמן שחלף זה מכבר, עד השלמת ההליך בבית הדין השרעי.
התוצאה היא, שהבקשה לביטול ההחלטה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

בשנת 2008 נימר הגיש בבית המשפט המחוזי בחיפה, במסגרת ת.א. 599/08, תביעה לתיקון הרישום בפנקס המקרקעין, לפי סעיף 93 לפקודת הסדר זכויות במקרקעין (נוסח חדש), תשכ"ט-1969 (להלן: "פקודת ההסדר").
...
לצד כל הקשיים איתם יצטרכו התובעים להתמודד בדרך לסעד המיוחל, אני סבורה כי מאזן הנוחות אינו נוטה לטובתם, כפי שיפורט להלן.
לאור המקובץ, אני מורה על דחיית הבקשה למתן סעד זמני.
אני קובעת את התיק לקדם משפט ביום 17.7.23, שעה 11:00.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

ביום 02.09.2015, בתומו של תיק ההסדר, קבע בית המשפט המחוזי כי הזכויות הקנייניות במקרקעין (קרקע ומחוברים יחד), יירשמו על שם קק"ל. בכל הקשור לפצוי קרן היסוד בגין המחוברים, התקבלה עמדת קק"ל ונקבע כי "פסיקת פיצוי בגין המחוברים אינה מהוה חלק מסמכותי במסגרת ההליך שבפניי – הכרעה בבעלות בתביעות הסותרות. לאור זאת, אינני מוצא לנכון לידון בחוות הדעת שהוגשו במסגרת ההליך". יוער כי ביני לביני, ביום 14.04.2008, נמחקה תביעה שהגישה קרן היסוד שעניינה בפרוק שתוף במקרקעין.
לא רק זאת, אלא שסעיף 157(ב)(5) קבע כי "לא נרכש הנכס כאמור... יירשמו המקרקעין בבעלותם המשותפת של שני הבעלים בהתאם ליחס שבין הקרקע לשווי המחוברים". בשנת 1975 בוטל סעיף 157(ב) האמור (חוק המקרקעין (תיקון מס' 4), התשל"ה-1975); להלן: תיקון מס' 4) ונכון להיום, אין בחוק המקרקעין מנגנון להסדרת הזכויות במקרים של הפרדה בבעלות המחוברים והקרקע, שלא רשומים על שם אותו אדם.
...
דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות, וזאת אף מבלי להיזקק לתשובה.
ראשית, מקובלת עלי קביעת בית משפט קמא, לפיה אין מקום, בנסיבות העניין, לקבל את בקשת הסילוק על הסף מחמת התיישנות.
אשר על כן, מקומה של טענה זו להתברר במסגרת ההליך העיקרי, בהתבסס על מכלול הטיעונים והראיות בעניין – ולצדדים, כאמור, שמורה הזכות להעלותה בהמשך ההליך ולבררה עד תום, שם. סוף דבר – הבקשה למתן רשות הערעור נדחית אפוא.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו