מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תיקון הרישום של דיירים בבית משותף

בהליך המרצת פתיחה (ה"פ) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

בתובענה הנדונה עותרים המבקשים למתן צו המצהיר כי שני ההסכמים לחילופי השטחים תקפים ומחייבים אף את המשיבים, וכן הם עותרים למתן צו לתיקון רישום הבית המשותף בהתאם לתוכנם של הסכמים אלו.
זאת בין השאר ובעיקר אף לנוכח העובדה שמדובר בשני הדיירים היחידים בבית המשותף.
...
מכאן עולה אפוא, כי הסכמי חילופי השטחים אינם מחייבים את המשיבים, כי אינם ניתנים לאכיפה ולפיכך אין מנוס מדחיית התובענה נגדם.
מהטעמים האמורים, התביעה נדחית.

בהליך ערעור שונה - אזרחי (עש"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בעת רישום הבית המשותף, בשנת 1971, חניית המערער הייתה הצפונית ואילו חניית המשיב הייתה דרומית לה (קרי פנימית יותר), שתי החניות מסומנות בתשריט בגודל ובמידות זהות – 8 מ"ר, ברוחב 2 מ' ובאורך 4 מ', כפי שניתן לראות בתשריט צו הבית המשותף המקורי של קומת החנייה: בשנת 1973, שנתיים לאחר רישום הבית המשותף, תוקן צו הרישום בחתימת כלל בעלי הדירות, תיקון שהתבטא בהעתקת חניית המשיב צפונה, באופן שזו הפכה מאותה עת הצפונית ביותר והראשונה בסדר החניות.
לחלופין תבע המערער להחזיר את שטחי החניות המקוריים, כפי שהיו טרם בוצעו השינויים על ידי הדיירים הקודמים ואף להורות על תיקון תשריט הבית המשותף כפי שהיה במקור.
בהלימה לכך, בעיניין כץ, אמנם היתנהלות בעל דירה אחד בחנייה המהוה קניינו, אשר שינה לרעה באופן חד צדדי ומהותי את זכויותיו של הדייר האחר בחנייה המהוה קניינו והכל כאשר מבנה החניות יצא מנקודת הנחה שקיים שתוף סימולטאני והדדי של החניות הסמוכות בשטחים בין שני הרכבים – מהוה היתנהלות שאינה סבירה ושאינה כדין.
...
לאור כל האמור ובהתבסס על קביעתי ולפיה העמודים, כמו גם הנגרר, הוצבו בתוך שטחו של המשיב, הרי שבדין הורתה המפקחת על סילוקם.
לאור זאת, נדחות טענותיו אלו של המערער.
סוף דבר; לאור כל האמור והמפורט, הערעור מתקבל באופן חלקי ובהתאמה הנני מורה למערער לפרק את העמודים אשר הוצבו על ידו בתחום חניית המשיב וזאת, כפי שנקבע לעיל, כן, הנני אוסרת על המערער להציב כל חפץ או מיטלטלין בתחום הרכוש המשותף בין שתי החניות וכן, הנני אוסרת על המערער להציב כל חפץ או מיטלטלין בתחומי חנייתו שיש בהם כדי להפריע לפתיחה סבירה של דלתות רכב המשיב.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום בת ים נפסק כדקלמן:

בפסק-דין מיום 10.5.2017, שניתן בגדריו של הליך ת"א 15709-09-15 בבית המשפט השלום בתל-אביב (נספח ה לכתב התביעה) (להלן – פסק-הדין), נקבע כי עליה וכן "על כל מי מטעמה" "לחדול מלעשות שימוש בשטח המסומן ג' בתשריט הבניין נשוא התובענה [...] כחנייה". כמו כן, נקבע בפסק-הדין כי על רעות טל "להקים את הגדר אשר תחמה את שטח ג', בחזית לרחוב ריינס בתל אביב, כגשר מסותתת, בגובה של כמטרה ועשרים ס"מ, בדיוק כפי יתר הגדר המצויה כיום בחזית הבניין נשוא התביעה". חיובי אותה נתבעת (רעות טל) בפסק-הדין הוטלו כלפי התובעת באותו הליך משפטי, היא התובעת בהליך הנוכחי: נציגות הדיירים בבית המשותף ריינס 50 תל-אביב.
היה על רעות טל למלא אחר הצוים ביום 11.10.2017, "אלא אם עד למועד זה תקבל היתר כדין ובכלל כך גם תפעל לתיקון צו רישום הבית המשותף באופן שיתיר לה לעשות שימוש בשטח ג' כחנייה, מצב דברים בו יתבטל גם הצוו המורה על בניית הגדר כאמור לעיל". עוד נקבע בפסק הדין כי בהעדר היתר במועד – יהא על רעות טל למלא אחר הוראות הצוים בפסק-הדין "החל מאותו מועד ולאלתר". "עם זאת היה והנתבעת תמצא בעיצומם של הליכים לקבלת היתר ולתיקון צו רישום הבית המשותף, ויהא בידה להראות כי הליכים אלו מתקדמים וכי דרוש פרק זמן מסוים נוסף לשלם (צ"ל לשם – י.נ.) השלמתם, תוכל להגיש בעיניין זה בקשה והיא תישקל על בסיס האמור בה". הנתבע 1 אישר כי היה מודע לאותו היבט משפטי (עמ' 35, ש' 4-3: "אני גם כן ראיתי לפני כן את המסמך של גברת דאובר, גם לא התכחשתי לזה שראינו את המסמך הזה").
...
לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, הראיות והדין החל, נחה דעתי כי דין התביעה להתקבל, בחלקה העיקרי.
אני נעתר לבקשה ליתן את הסעד הנתבע.
דין טענות הנתבע 1 להידחות מכל וכל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

הדיירים או חלק מהם, כפי שיפורט להלן, היו מעוניינים לתקן את רישום הבית המשותף באופן ששטחים שונים יוצמדו לדירות, והתקשרו בהסכם ביום 22.12.05 (להלן: "הסכם 2005").
דוד הבהיר, בסעיף 16 לתצהירו, כי "לא היתה שום כוונה בהסכם לשנות מצב קיים ולגרוע מדירה שטח בו היא עושה שימוש בלעדי ושהיה חלק מהדירה עצמה, אלא רק לשקף את המצב הקיים". בעדותו בבית המשפט הסביר העד: "ת. אני רוצה להגיד נקודה ספציפית, שכל התשריטים שנעשו הם נעשו לגבי המחלוקות בשטחים המשותפים. לא באנו לרשום את הבניין החדש, וכראייה לכך יש שטח חדש של קפלן ולא סימנו אותו. זה לא היה הסכם של רישום מחדש של בית משותף, זה היה הסכם כבסיס לתיקון רישום בית משותף והצמדת חלקים הרכוש המשותף לדירות פרטיות, לכן לא עסקנו בדברים שלגביהם לא הייתה מחלוקת. לא נגענו בחלון ששכנה אחרת סגרה. אתם תראו שקומה שלמה לא רשומה שם. מה שלא היה במחלוקת לא נכלל. ההסכמים עסקו רק בשטחים שבמחלוקת. לא עסקנו בחלוקה הפנימית בתוך הדירות. רק אותם סימנו". (פרוטוקול מיום 17.4.23 עמ' 12 ש' 34 – עמ' 13 ש' 4).
...
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, החלטתי למנות את ב"כ התובעים לפעול בשם כלל דיירי הבניין לתיקון רישום הבית המשותף.
אני מקבלת את התביעה, וקובעת כי ברישום המתוקן של הבית המשותף יש להביא בחשבון גם את ההצמדות כמתואר בסעיף 3 לפסק הדין.
לצורך ביצוע הרישום בהתאם לפסק הדין, אני ממנה את ב"כ התובעים עו"ד שחר אלון לפעול בשם כלל דיירי הבניין לתיקון רישום הבית המשותף.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בנקודה זו אציין, כי הנתבעת לא הפרה כל התחייבות כלפי התובעת, שכן היא לא סירבה לחתום על מסמכים בנוגע לאישורים למעלית לפי סעיף 19א' להסכם הרכישה ואף לא סירבה לחתום על צו לתיקון רישום הבית המשותף לפי סעיף 19ב' – שכן התובעת הודתה כי מעולם לא הגישה בקשות בהקשר זה. מכאן, שהתובעת למעשה לא הציגה כל ראיה להתקיימותו של התנאי המתלה, כך שהיא לא זכאית לזכויות שהוענקו לה בסעיפים 19-18 להסכם הרכישה, ודי בכך כדי לדחות את התובענה.
סעיף 55(ג) לחוק המקרקעין קובע כלהלן: "בעלי הדירות רשאים לקבוע בתקנון, כמשמעותו בסימן ג' לפרק זה (להלן – התקנון), שחלק מסויים של הרכוש המשותף יהיה צמוד לדירה פלונית, ובילבד שלא יקבעו זאת ביחס לחדרי מדרגות, מעליות, מקלטים ומיתקנים המיועדים לשמש את כל בעלי הדירות..." בעיניינו, בנוסף למתקנים ולמערכות המצויות בלובי הבניין המשרתים את כל דיירי הבית המשותף, קיים בלובי גם מסדרון המעבר – המשמש גישה לשטח הצמדה א'.
קרי, הסוגיה שבלב המחלוקת בין הצדדים עוסקת בשאלת הבעלות הנטענת של התובעת בשטח הרכוש המשותף, ובשאלת הגריעה הנטענות מזכיות הבעלות של הנתבעת בשטח הצמדה א' – שהן כאמור הכרעה בזכויות קנייניות להעברה ורישום של זכויות בעלות במקרקעין, אשר הסמכות העניינית לידון בה (מלבד הסעד הכספי) נתונה רק לבית המשפט המחוזי, בהתאם לסעיפים 40(2) ו- 51(א)(2) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984.
...
" אני סבור שיש לקבל את טענת השיהוי בעניינו, שכן שיהוי סביר עשוי להתפרס על פני כמה חודשים או שנים, אך בעניינו מדובר בלמעלה מעשרים וחמש שנים כך שיש לראות בתובעת כמי שזנחה את אותה זכות חוזית שקיבלה שנת 1994 ופגעה בציפייה הלגיטימית של הנתבעת שלא להעלות מן האוב את העניין בחלוף עשרים וחמש שנים.
לאור המסקנה אליה הגעתי - והיא שדין התביעה להידחות לגופה גם בהיעדר קבלת טענות הנתבעת לשיהוי או לחוסר סמכות עניינית – הרי שאיני קובע מסמרות בגין טענות אלו, והן הועלו כעת למעלה מן הצורך בלבד.
סוף דבר דין התביעה כולה להידחות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו