תיקון בקשה למתן צו לכינוס אסיפות מחזיקי אגרות חוב

ביום 6.12.2018 נעתרתי לבקשה והמומחה מונה לתפקידו, וביום 20.2.2019 ניתן צו להקפאת הליכים בענייניה של חברה במסגרתו מונה עו"ד רון הדסי כבעל תפקיד לחברה, בהתאם להוראת סעיף 350ד' לחוק החברות (להלן: "בעל התפקיד").

לאחר עיון בבקשה ובתגובות ולאחר ששמעתי את הצדדים בדיון מיום 30.7.2020, וכן את עמדת הכונס הרישמי, ולאחר שהיתקבל נייר עמדה משלים מטעם בעל התפקיד ובו פירוט מניין המצביעים באספות וכן עמדה משלימה של הכונס הרישמי בעיניין זה, מצאתי כי יש לאשר את הסדר הנושים כמבוקש וכי דין ההיתנגדות להדחות, וזאת מהטעמים הבאים: ראשית, המחאת זכויות התביעה של מחזיקי אגרות החוב לידי נאמן התביעות אושרה זה מכבר בהחלטותיי במסגרת בקשה מס' 13 בתיק.

כך בהחלטתי מיום 28.5.2019 אושר תיקון שטר הנאמנות והמחאת זכויות התביעה של מחזיקי אגרות החוב התביעות (סדרה ב') לידי נאמן התביעות, וכן בהחלטתי מיום 17.6.2019 אושר תיקון שטר הנאמנות והמחאת זכויות התביעה של מחזיקי אגרות החוב (סדרה א') לידי נאמן התביעות וזאת לאחר דיון שהתקיים במעמד המומחה, בעל התפקיד, באת-כוח הכונס הרישמי וכלכלן מטעם הכונס הרישמי במסגרתו נדרשו הבהרות הצדדים.

לגישת בעל התפקיד אשר מסתמכת על תחשיב המומחה שהוגש ביום 2.8.2020 אשר אליה הצטרף הכונס הרישמי בעמדתו המשלימה, בהתאם חלופה ג' לתחשיב ניתן למנות את הצבעות המחזיקים בסך של 1,758,240 ₪ ע.נ. מסדרה א' אשר הגיעו לאסיפה, יחד עם הסכמתם של המשקיעים הזרים וכן כלל נשייתם של מחזיקי אגרות החוב מסדרה ב' (הגם שבאסיפה המקדמית זו ההסדר אושר על-ידי מחזיקים בעלי 75,021,708 ₪ ע.נ. אשר מהוה 59.27% מכלל אגרות החוב של סדרה זו שטרם ניפרעו (דהיינו 127,057,318 ₪ ע.נ.) – כך שבהתאם לתחשיב זה הסדר הנושים זכה לרוב מניין וערך בהתאם להוראות סעיף 350(ט) לחוק החברות.

...

אמנם, לדברים אלה קשר ישיר לשאלת האבחון שבין קבוצות המחזיקים ולקביעה כי התביעה הייצוגית תנוהל על-ידי התובעת הייצוגית, סוגיה אשר ממתינה להכרעת בית-המשפט המחוזי (המחלקה הכלכלית) במסגרת התובענה הייצוגית, ברם, מקובלת עלי עמדת בעל התפקיד אשר היפנה בהקשר זה לעניין אורבנקורפ, לפיו כל עוד לא הוכרעה הסוגיה דנן במסגרת התובענה הייצוגית, הרי שיש לראות בתובעת הייצוגית כמי שמצביעה לעת עתה מכוח זכות נשייתה האישית בהיקף של 7 ₪ בלבד, ולא כנושה בעלת ערך חוב בסך של כ-60 מיליון ₪ (כגובה הסכום הנתבע על-ידה בתובענה הייצוגית).

באשר לסוגיית שכר הטרחה, מאחר והשכר המבוקש זכה בתמיכת מרבית (כמעט מוחלט) של הנושים ובשים לב כי הכונס הרשמי בעמדתו מיום 22.7.2020 הותיר העניין לשיקול דעתו של בית-המשפט, מבלי לקבוע מסמרות במחלוקת שהועלתה בין בעל התפקיד לבין הכונס הרשמי בנוגע למתווה השכר הראוי בו יש לנקוט (האם במתווה שכר טרחה המבוסס על נוהל הכונס הרשמי מיום 7.10.2019, או שמא בהתאם לשכר המבוקש על-ידי בעל התפקיד), אני סבורה כי מאחר ושכר הטרחה המבוקש אושר על-ידי הנושים, אין מניעה כי במסגרת ההליך דנן יפסק השכר המבוקש והמוסכם.

לאור האמור לעיל, ובהתחשב בכך שההסדר זכה לרוב מניין וערך כנדרש בהוראת סעיף 350(ט) לחוק החברות ובכפוף לכך שנעשו פרסומים כדין אני נעתרת לבקשה, מאשרת את הסדר הנושים ודוחה את התנגדות התובעת הייצוגית.

לפני בקשה מכוח סעיפים 350 ו – 351 לחוק החברות, התשנ"ט – 1999 (להלן: "חוק החברות") ותקנות החברות (בקשה לפשרה או להסדר), התשס"ב – 2002 (להלן: "התקנות לאישור הסדר"), במסגרתה עותרות המבקשות להורות על כנוס אסיפה כללית של בעלי יחידות ההישתתפות (להלן: "המשתתפים") במבקשת 2, שותפה מוגבלת בשותפות המוגבלת הציבורית דלק קידוחים (להלן: "השותפה המוגבלת" ו – "השותפות" בהתאמה), בה יוצע לאשר הסדר לפיו יוחלפו יחידות ההישתתפות במניות רגילות של חברה חדשה שהתאגדה באנגליה ועתידה להחזיק במלוא זכויותיה של השותפה המוגבלת ודלק ניהול קידוחים (1993) בע"מ, שותפה כללית בשותפות (להלן: "השותפה הכללית").

בהקשר זה מוסיפות המבקשות כדלהלן: "למותר לציין כי ככל שיאושר ההסדר על ידי בית המשפט הנכבד הרי שיהיה מעשה בית-דין בסוגיה זו (מכוח תקנה 36 לתקנות ההסדר) ובכך יוגשם רצון הצדדים להסדיר סוגיה זו בצורה סופית ודאית, והכל באמור מתוך עקרון העל של ההסדר לפיו עניינו הוא אך בשינוי מבני אשר ככלל מותיר את הזכויות הכלכליות של הצדדים השונים בנכסי השותפות הקיימים – לרבות בעלי יחידות ההישתתפות וכן קבוצת דלק – באופן דומה ככל הניתן לזכויותיהם נכון להיום". הסעד המבוקש בבקשה כאן, עותרות המבקשות לסעד שלהלן: להורות על כנוס אסיפה כללית מיוחדת של בעלי היחידות בתוך פרק זמן שלא יפחת מ – 35 ימים מיום מתן ההחלטה, לצורך אישור ההסדר המוצע בהתאם להוראות סעיפים 350 ו – 351 לחוק החברות.

המחוקק התכוון לצמצם את האפשרויות העומדות בפני השותפות לבצע שינויים מרחיקי לכת שישנו באופן מהותי את זכויותיהם של מחזיקי אגרות החוב ואת מבנה השותפות ועל כן וכדי להגביל את מרחב הגמישות של בעלי השליטה בבצוע שינויים מבניים, קבע שלגבי שינויים מבניים בשותפות אין להחיל את הוראות הסדר הפשרה ונקבע כי במקרה של שינוי מבני יש לפנות לשני מסלולים סטאטוטוריים ברורים ומוגבלים בהיקפם שהם הסכמה של 100% ממחזיקי יחידות ההישתתפות או רכישת מלוא אחזקות השותפות על ידי השותף הכללי.

עוד טוענים ינקו ורשף, כי בתיקון 32 לחוק החברות, נקבע מתוה להחלת הוראות סעיפים 350 ו – 351 לחוק החברות, על תאגיד מסוים אחר, ובהתאם נקבע בסעיף 351א (ב) לחוק החברות, כי ניתן להחיל את הוראות סעיפים 350 ו – 351 לחוק החברות, על תאגיד מסוים אחר בצו של שר המשפטים.

...

אלא שנוכח האמור לעיל, כל עוד לא שלל המחוקק אפשרות להחיל את ההסדר הקבוע בסעיף 351 ו – 350 לחוק החברות, על שותפות מוגבלת ציבורית, אין בהסדר הקבוע בסעיף 351א לחוק החברות, כדי לשלול את סמכות בית המשפט ליתן הוראות לפי ההסדר האמור.

משכך, ונוכח כל האמור לעיל, שוכנעתי שראוי ונכון לעשות שימוש בסעיפים 350 ו – 351 לחוק החברות, לביצוע ההסדר המוצע, תוך נקיטת כל האמצעים הדרושים להבטחת האינטרסים של בעלי יחידות ההשתתפות.

סוף דבר הבקשה מתקבלת בכפוף להוראות שלהלן: אסיפה כללית מיוחדת של בעלי יחידות ההשתתפות בדלק קידוחים – שותפות מוגבלת ציבורית ו/או דלק נאמנויות קידוחים בע"מ תכונס, בתוך פרק זמן שלא יפחת מ – 35 ימים, לצורך אישור ההסדר המוצע בכפוף להוראות סעיפים 350 ו – 351 לחוק החברות, פקודת השותפויות והוראות פרק ד' לתקנות החברות (בקשה לפשרה או להסדר), תשס"ב – 2002 (להלן: "התקנות לאישור הסדר").

לפניי בקשתו של נאמן להסדר נושים להורות לחייב לשלם את מלוא הסכום הפסוק בהסדר הנושים המקורי, אגב הצהרה כי לא הושג הרוב הדרוש באספת הנושים להצעת ההסדר המתוקנת.

ביום 3.1.2021 הגיש הנאמן בקשה למתן הוראות בגדרה התבקשו הסעדים הבאים: צו למניעת דיספוזיציה על זכויותיו של אפרים בדירה של הוריו המנוחים ברחוב סולד 44 ברמת השרון (גוש 6418, חלקה 441, תת חלקה 2) (להלן: "הדירה"); צו המתיר לנאמן לתפוס חזקה בדירה ולמנוע כניסה של מחזיק לדירה.

נטען כי אפרים הודה בקבלת המניות במסגרת בקשה למתן פטור מתשלום אגרה בת"א 53315-10-12 בבית המשפט המחוזי בתל-אביב.

" משמע, סעיף 350יג לחוק קובע מספר תנאים מצטברים שבהתקיימותם רשאי בית המשפט לאשר פשרה או הסדר על אף שלא אושר ברוב הנידרש של הנושים, והם: האחד, יותר ממחצית מסך כל הערך המיוצג בהצבעות בכל אסיפות הסוג יחד הסכימו להצעה; השני, שבית המשפט שוכנע, ככל הנידרש על יסוד הערכת שווי החברה, כי הפשרה או ההסדר הוגנים וצודקים ביחס לכל סוג שלא הסכים להם; השלישי, כי החלופה לאי אישור ההסדר היא פירוק וחלופה זו לא תיטיב יותר עם הנושים המתנגדים; והרביעי, ככל שהנושים שלא הסכימו להסדר אינם מקבלים את מלוא חובם, בעלי המניות אינם מקבלים תמורה כלשהיא ולא נותר בידיהם נכס כלשהוא בשל היותם בעלי מניות (ראו והשוו: דברי כב' השופט ד' מינץ בפר"ק (י-ם) 14554-02-14 הסתדרות מדיצינית הדסה (חל"צ) בהקפאת הליכים נ' Hadassah Women's Organization of America Inc, בפיסקה 24 (22.5.2014) ובפר"ק (י-ם) 35902-10-15 רבקה וינברג נ' כונס הנכסים הרישמי מחוז ירושלים (9.10.16).

...

אינני מקבל כי התנגדותם של עורכי הדין מונעת משיקולים לא ענייניים שמקורם בסכסוך בין עורך דין ללקוח.

המסקנה היא, כי לאפרים זכויות בדירת המגורים אותן הוא הסתיר מנושיו ומהנאמן.

סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, נקבע בזאת כי אין לאשר את הצעת ההסדר.

החברה טוענת כי מצבת חובותיה עומדת על סך כולל של כ- 112 מליון ₪ בגין חוב לבעלי אגרות חוב פרטיות ולמלווים אחרים, וכן קיים נגדה חוב מותנה בגין בקשות תלויות ועומדות לאישור תובענה ייצוגית, בסכום כולל של 18.5 מליון ₪.

לאחרונה, בעקבות הבקשה לכנוס האספות, הודיעו מחזיקי האג"ח המובטחים על העמדת החוב כלפיהם לפרעון מיידי (במאמר מוסגר נציין כי החברה אינה כופרת בקיומה של עילה להעמדת החוב לפרעון מיידי, ואילו חלק מהנושים ואחד מבעלי השליטה בחברה טוענים שלא היתה עילה כזו וכי מדובר בקנוניה שנרקמה בין החברה לבין מחזיקי האג"ח המובטחים כדי לנשל את בעלי השליטה מאחזקותיהם).

חלק טוענים כי המסלול הנכון שבו על החברה לפסוע הוא בקשה לצוו פתיחה בהליכים לפי חלק ב' של החוק; בעלי השליטה טוענים כי החברה כלל אינה חדלת פרעון, ולכן לא ראוי לפתוח בהליך כלשהוא לגביה; ואם בכל זאת ייפתח הליך של הסדר חוב, יש להורות על כנוס אספת בעלי מניות, שהרי מדובר בחברה סולבנטית; אחרים טוענים כי דין הבקשה במתכונתה הנוכחית להדחות, מבלי להציע מסלול חלופי אחר שבו על החברה לפסוע.

החברה אף הבהירה, הן בגוף הבקשה והן בדיון שנערך לאחר מכן, כי הסדר כאמור יגובש בהמשך ויישלח לנושים עוד בטרם תכונסנה האספות, אלא שהדבר עומד בנגוד לדרישתו של סעיף 321(ב) לחוק, אשר קובע: "מגיש הבקשה יפרט בה את כל המידע הדרוש לשם החלטה בה ובכלל זה את הסדר החוב המוצע ואת התועלת שתיצמח מאישורו, וכן, בשינויים המחויבים, את הפרטים המנויים בסעיף 82(ב); השר, באישור ועדת החוקה, רשאי לקבוע פרטים נוספים שיש לכלול בבקשה ומסמכים שיש לצרף אליה הדרושים לבעלי העניין לשם קבלת החלטה בדבר אישורו של הסדר החוב המוצע." ודוק, כאשר עסקינן בבקשה לעיכוב הליכים לפי סעיף 319ג(ב)(1) לחוק, ניתן להסתפק בצרוף של "מתוה ראשוני להסדר החוב", אלא שכאן כאמור לא מדובר בבקשה לעיכוב הליכים אלא בבקשה העיקרית- בקשה לכנוס אספות לשם אישור הסדר חוב.

יתר על כן, תקנה 159ב1(א)(1) לתקנות קובעת כי תאגיד המגיש בקשה להסדר חוב, יצרף לבקשה את הפרטים והמסמכים המנויים בתקנות 13(1) עד (6) ו-14(4); עיון בתקנות אלה מגלה כי לפי תקנה 13(6), יש לצרף לבקשה "דוחות כספיים שנתיים של התאגיד לרבות הדוחות המאוחדים, לשנתיים שקדמו לשנת הגשת הבקשה, מבוקרים כדין בידי רואה חשבון, אם ישנם;" דא עקא, דו"חותיה הכספיים של החברה בוטלו בדיעבד על ידי משרד רואי החשבון EY, אשר התפטר ביום 13.7.2022 מתפקידו כרואה החשבון של החברה, ולמחרת היום הודיע כי כיוון שהחברה לא סיפקה לו היתייחסות לתיקונים נדרשים בדו"חות הכספיים, הוא מושך לאלתר את חוות הדעת, דו"חות הסקירה ומכתב ההסכמה לגבי הדו"חות הכספיים של החברה החל מהדו"ח השנתי לשנת 2020.

...

חלק טוענים כי המסלול הנכון שבו על החברה לפסוע הוא בקשה לצו פתיחה בהליכים לפי חלק ב' של החוק; בעלי השליטה טוענים כי החברה כלל אינה חדלת פירעון, ולכן לא ראוי לפתוח בהליך כלשהו לגביה; ואם בכל זאת ייפתח הליך של הסדר חוב, יש להורות על כינוס אסיפת בעלי מניות, שהרי מדובר בחברה סולבנטית; אחרים טוענים כי דין הבקשה במתכונתה הנוכחית להידחות, מבלי להציע מסלול חלופי אחר שבו על החברה לפסוע.

יחד עם זאת וכפי שפורט לעיל, במקרה דנן ישנם שלל טעמים נוספים המובילים למסקנה כי המתכונת הדיונית של חלק י' אינה הולמת ואינה מתאימה כאן.

לכן, נוכח הצטברותם של טעמים אלה כולם יחדיו, אין מנוס אלא לדחות את בקשתה של החברה.

משכך, ומכל הטעמים אשר פורטו לעיל, הבקשה נדחית.

בהמשך ולבקשת בעל התפקיד, נערך דיון לפני בית המשפט של חידלות פרעון ביום 17.6.2019, במהלכו באת-כוח בעל התפקיד ציינה כי נעשו ניסיונות נוספים לכנס את הרוב הנידרש של 20% לצורך הצבעת האספה של מחזיקי אגרות החוב סדרה א', אולם ניסיונות אלה לא צלחו.

בתוך כך, בבקשת האישור המתוקנת דנציגר פירטה על אודות ההתפתחויות שחלו ממועד הגשת בקשת האישור, ובכלל זה על החלטות בית המשפט של חידלות פרעון שהאריך מפעם לפעם את צו הקפאת ההליכים של החברה, ועל סוגיית המחאת זכויות התביעה של מחזיקי אגרות החוב.

באספות אלה מחזיקי אגרות החוב החליטו להתיר לנאמן התביעות לפעול מכוח המחאת זכויות התביעה ולנקוט בהליך משפטי, ובתוך כך לבצע כל פעולה נידרשת לשם סילוק בקשת האישור או לשם יציאה מהקבוצה המיוצגת בה. ביום 7.12.2020 ניתנה החלטת בית המשפט המחוזי, היא ההחלטה שבמוקד בקשת רשות העירעור דנן.

...

בהתייחס להתנגדותה של דנציגר קבע בית המשפט של חדלות פירעון כלהלן: "לא ניתן להלום מצב בו נושה בחברה המחזיק לעת עתה בזכות נשייה בהיקף של 7 ₪ בלבד יביא לסיכול כלל הסדר הנושים ולפגיעה ביתר מחזיקי אגרות החוב (הן מסדרה א', והן מסדרה ב') וכן במשקיעים הזרים, כאשר היקף נשייתם של כל אלו יחד נאמד בכ-212.8 מיליון ₪. אמנם, לדברים אלה קשר ישיר לשאלת האבחון שבין קבוצות המחזיקים ולקביעה כי התביעה הייצוגית תנוהל על-ידי התובעת הייצוגית, סוגיה אשר ממתינה להכרעת בית-המשפט המחוזי (המחלקה הכלכלית) במסגרת התובענה הייצוגית, ברם, מקובלת עלי עמדת בעל התפקיד אשר היפנה בהקשר זה לעניין אורבנקורפ, לפיו כל עוד לא הוכרעה הסוגיה דנן במסגרת התובענה הייצוגית, הרי שיש לראות בתובעת הייצוגית כמי שמצביעה לעת עתה מכוח זכות נשייתה האישית בהיקף של 7 ₪ בלבד, ולא כנושה בעלת ערך חוב בסך של כ-60 מיליון ₪ (כגובה הסכום הנתבע על-ידה בתובענה הייצוגית).

אלא שכאמור בסופו של דבר בעניין נאמן התביעות התקבל ערעורו של עו"ד גיסין על החלטת המחיקה.

סוף דבר התוצאה היא שהבקשה לרשות ערעור נדחית.