תיקון בקשה להצהרה שיפוטית

הצעתי למבקשים לתקן את בקשתם ולהגיש את מלוא ראיותיהם כמיקשה אחת סדורה, אלא שהם הודיעו, כי לעת הזו הם מבקשים לוותר על אותו הדו"ח, ומשכך לא יינתן לו משקל כלשהוא במסגרת בירור הבקשה החדשה.

ודוק, במסגרת ההחלטה עמד כב' השופט צימרמן, כי אף ללא צורך בצו, "מובן מאליו שאת התנאים שבדין ובפרט את תנאי הרשיון על המשיבה לקיים"; וכן: "ככל שחפצו המבקשים לזכות בהצהרה שיפוטית שלפיה על המשיבה לקיים את החוק, הינה זכו. על המשיבה לקיים את הוראות החוק, ובפרט את הוראות הרישיון שלה. ...אם תפר המשיבה את תנאי רישיונה, בידי המבקשים לשוב ולפנות לרשויות המוסמכות ולעמוד על קיומם". מכאן שהגשת הבקשה דנן, בגדרה מבוקש ליתן צוים נוספים, אינה עולה בקנה אחד עם ההחלטה, לא כל שכן יש בה כדי לנסות ולערער עליה.

...

הבקשה הוגשה במקור גם כנגד משיבה נוספת, אך זו נמחקה מהתביעה לפי החלטתי מיום 14 באפריל 2020.

סוף דבר: ככל שחפצו המבקשים לזכות בהצהרה שיפוטית שלפיה על המשיבה לקיים את החוק, הנה זכו.

דיון והכרעה: לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ולאחר ששמעתי את הצדדים בדיון שהתקיים ביום 1 במאי 2022 סברתי, כי דין הבקשה להידחות.

סוף דבר: דין הבקשה להידחות.

העידר יריבות בין הצדדים: בבקשה שהוגשה במסגרת המרצת הפתיחה, מתבקש בית המשפט להצהיר כי לקוחות המבקשת זכאים לנכות את ההוצאות הגלומות בחשבוניות שמוציאה להם המבקשת, הן כניכוי לפי פקודת מס הכנסה והן כתשומות לפי חוק מע"מ. הבקשה מוגשת על-ידי המבקשת – חברת משרד בקפה, ואילו תוצאת המס המקוה תחול על לקוחותיה של המבקשת.

מקרים תיאורטיים ונדירים אלה, יחולו בנסיבות בהן ההצהרה השיפוטית תדרש לענין פשוט וחד משמעי, אשר אינו מעורר שאלות וספיקות הדורשות בירור.

בסוף הדיון שנערך לפני, ביקשה המבקשת לתקן את הסעד ההצהרתי שביקשה, כך שההצהרה לא תתייחס לאופן החלוקה שהיא מבצעת בין רכיבי ההוצאה המשולמת לבתי הקפה, אותה כזכור העמידה המבקשת על 60% שייחסה להוצאות משרד ואילו 40% שיוחסו למזון ושתיה.

...

לאור החלטתי לדחות את הבקשה לסעד ההצהרתי על הסף, איני מוצא לנכון להרחיב בענין הנזכר לעיל, אולם די בהצפתו כדי לשוב ולהבהיר כי הסוגיה נושא הבקשה צריכה להתברר בדרכי השומה הרגילות.

סוף דבר בקשת המשיבה מתקבלת ודין המרצת הפתיחה שהגישה חברת משרד בקפה להידחות על הסף.

אם כך יקרה, הרי שההחלטה בבקשה שלפני לא תהא בבחינת סוף דבר אלא ראשיתו.

בכתב ההגנה טענה הנתבעת לסילוק התביעה על הסף מחמת מעשה בית דין, השתק עילה, השתק שפוטי והשתק פלוגתא לאחר שנדחתה התביעה הקודמת בפסק המחוזי ונדחתה בקשת רשות העירעור.

השנייה, שבית המשפט העניק לתובע בפסק הדין סעד שהוא כלל לא ביקש אותו, שכן בכתב התביעה המקורי טען התובע לפירוק שתוף במשק וגם בכתב התביעה המתוקן ביקש להצהיר שהנתבעת מחויבת למכור לו את חלקה במחצית מהזכויות במשק.

...

אשר לתוקפה המשפטי של ההתחייבות כלפי התובע נקבע בסעיף 67 לפסק הדין: "אני קובעת כי התחייבות הצדדים, כפי שמשתקפת בצוואת המנוח, להעביר את הזכויות במשק לידי התובע לאחר אריכות ימיהם של המנוח והנתבעת היא שרירה תקפה ומחייבת. אשר על כן, אני מחייבת את הנתבעת לעשות את כל המועיל והדרוש לשם קיום ההתחייבות". על פסק הדין הגישה הנתבעת ערעור לבית המשפט המחוזי.

הערעור התקבל ונקבע שהתביעה שהגיש התובע כנגד הנתבעת (ביום 13.4.16) – נדחית.

סבורתני שהבקשה למנות את התובע כבן ממשיך, עליה חתום אמנם רק המנוח, מחזקת גם את המסקנה לתוקפה של התחייבות הנתבעת.

משקבע בית המשפט המחוזי שדין הערעור להתקבל, אין (ולא נדרשה הייתה) התייחסות בפסק דינו לאפשרות ניתוח הסיטואציה של עסקה בתמורה כפי שהדגיש בית המשפט העליון בהחלטתו.

לאור האמור והמפורט לעיל באתי לכלל מסקנה להיעתר לתביעה ולהצהיר שמכח ההסכמה הפנים משפחתית והתחייבות המנוח והנתבעת כלפיו זכאי התובע לאחר פטירת הנתבעת למלוא הזכויות במשק.

משכך, לשיטתה, כל עוד אין הצהרה שיפוטית בדבר חבות המשיבה כלפיה על פי ההסכם, לא יהיה זה נכון מבחינת יעילות להכנס לתחשיבים שמאיים וכלכליים מורכבים, אשר ייתכן ולא יהיה בהם צורך ככל ויינתן צו הצהרתי לאכיפתו.

אמנם על הקושי הנטען בדבר כימות נזקים "ניתן להתגבר במגוון דרכים: החל מעיכוב הגשת התביעה עד להתגבשות הנזקים (בכפוף לדיני ההתיישנות); עובר בשימוש בחוות דעת מומחים שיעריכו את הנזקים העתידים להתרחש בעתיד בעקבות ההפרה; דרך בקשה לתיקון כתב התביעה לאור התפתחויות שחלו במהלך ניהול ההליך, והמשליכות על הקף הנזק שגרמה ההפרה; וכלה, במקרים מתאימים, בסעד הצהרתי המתייחס לנזקים שטרם התגבשו. " [רע"א 7617/21 מ.ע.ג.ן יעוץ וניהול נכסים בע"מ נ' מ.ר.ר.ג. יזמות בע"מ (נבו 8.8.2022), בפס' 9).

...

סוף דבר הנה כי כן, מצאתי ליתן היתר פיצול סעדים.

בהינתן התוצאה האמורה, אני מחייבת את המשיבה בהוצאות בסך של 4,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

המזכירות תואיל תדוור העתק החלטתי זו לב"כ הצדדים.

זאת, בין היתר, בשים לב: לשלב המקדמי בו נמצא ההליך; לתועלת בתיקון כתב התביעה-שכנגד – במתן אפשרות לנתבעים למצות את מלוא זכויותיהם ולנהל כראוי את ההליך ולבית המשפט להכריע בפלוגתות האמיתיות שבין הצדדים; לאנטרס הצבורי בקידום הכרעה מלאה וסופית ככל הניתן בהיתחשבנות שבין הצדדים, חלף הגשתן של תביעות נוספות, ככל שלא יתאפשר התיקון, שיגזלו משאבים שפוטיים נוספים; והכל חרף השהוי בהגשת הבקשה לתיקון.

אמנם, בתמיכה להיעתרות לבקשה לתיקון עומדים שורה של טעמים, ובכלל זה: שההליך דנן נמצא בשלב מקדמי בלבד, בטרם ניתנה ההחלטה בדבר הגשת תצהירי עדות ראשית, וממילא בטרם אלו הוגשו ובטרם החל שלב ההוכחות; שבהחלטה מ-8.9.2022 נעתרתי לבקשה לתיקון כתב התביעה-שכנגד שהגישו הנתבעים; וכן שבהחלטה מ-8.6.2023 הוריתי על מחיקת סעיפים מכתב התשובה, וזו העילה המוצהרת לבקשה לתיקון.

...

יפים לענייננו דברי בית המשפט העליון ברע"א 8134/13 חברת נ.נ סלטי הנדסה וניהול פרויקטים נ' פינקלשטיין, פס' 6 (5.9.2014): "דין הבקשה לתיקון כתב התביעה לשם הוספת עילות להידחות. אכן, גישת בית המשפט בסוגייה זו היא ליברלית. לכך יש להוסיף, לטובת עמדת המבקשת, כי המשפט עומד בשלביו המקדמיים. ואולם, הן בבקשה שהונחה בפני בית המשפט המחוזי, והן בבקשה שבפניי – לא ניתן כל הסבר מספק באשר לסיבה בגינה עילות רבות אלו לא הופיעו בכתב התביעה המקורי, ואף אין להן ולו זכר בו... עיקר טענתם של באי כוח המבקשת הוא הגישה הליברלית בה נוקטים בתי המשפט בסוגיית תיקונם של כתבי תביעה. ואולם, אין משמעות הדבר כי יתאפשר תיקון שכזה באופן אוטומטי, בהעדר כל הצדקה והסבר המניחים את הדעת...". אין גם רבותא בטענת התובעים לפיה חלק מהתיקונים שנכללו בכתב התביעה המתוקן שהם מבקשים להגיש, וחלק מהנספחים החדשים שהם מבקשים לצרף לו, כבר מופיעים בכתב ההגנה-שכנגד (המתוקן) ולפיכך הם חלק מכתבי הטענות הקיימים בהליך.

לבסוף, דין הבקשה ליתן "הבהרות" לגבי ההחלטות מ-9.3.2023 ומ-8.6.2023 להידחות.

סוף דבר נוכח כל האמור לעיל אני דוחה את הבקשה לתיקון.