בקשה לתיקון התובענה והבקשה לאישורה כייצוגית.
...
הבקשה מתקבלת בחלקה, תוך שמופעל כלל "העיפרון הכחול" לפיו מתאפשר תיקון הקשור לתובענה המקורית ונדרש בשל מידע ומסמכים חדשים שנוצרו או התגלו לאחר הגשת התובענה הייצוגית, ונדחים תיקונים עובדתיים ומשפטיים החורגים מחזית המחלוקת המקורית או שהיו ידועים עוד לפני הגשת התביעה.
לפיכך נקבע כי הבקשה מתקבלת בנוגע לסעיפים – 7 בחלקו למעט שני המשפטים העוסקים בשמירת המידע ובעובדי החברה, 8, 9, 13, סעיפים 43 – 59 המתארים את כתב התביעה, שכן מדובר בסעיפים מעורבים, אך מובהר כי אין לקבל טיעונים משפטיים חדשים לגבי טענות על שמירת המידע ונגישות העובדים (למשל 44, 45, 47, 49), 153.
הבקשה נדחית לגבי סעיפים 29 ו-30 שמעלים טענות בנוגע למבקש ללא תצהיר; וכן לגבי יתר התיקונים, כמפורט לעיל, לרבות 157-155, 98 ו-220 שעוסקים בשמירת המידע, סעיפים 168 – 173, שעניינם רישום מאגר מידע לפי חוק הגנת הפרטיות, וסעיפים 190 – 193 שעניינם הוספת טענה חוזית, שכן ניתן היה להעלות טענה זו בכל הנוגע להעברת המידע לצדדים שלישיים מבעוד מועד, וממילא רוב הטענה עוסקת בשמירת המידע.
סוף דבר
הבקשה מתקבלת כאמור לעיל, אך מובהר שוב כי עצם אפשרות התיקון אינה מלמדת על משקלן העובדתי של הטענות, המתבססות כאמור על תלונות חד צדדיות בחו"ל, על יכולתו של המבקש להוכיחן, ועדיין תלויה ועומדת סוגיית התועלת לקבוצה מהחרגת המשתמשים הישראלים ויצירת מגבלות שימוש ייחודיות שיחולו עליהן לעומת משתמשים בחו"ל (סוגיה שעמדה, בין השאר, בבסיס ההמלצה לפנות לגישור).
