המערערת טוענת, כי החלטת המשיב היא בבחינת "שיפור עמדות" ותיקון של החלטה קודמת של המשיב, שנידונה בתיק ע"נ 17578-05-21 ובהמשך לדיון שהתקיים בו.
קיצור טענות המשיב במסגרת העירעור
המשיב טוען, כי בעקבות תשובות המומחה לשאלות ההבהרה, נוכח קצין התגמולים כי התשתית העובדתית אינה מאפשרת לו לבסס קיומו של קשר סיבתי עובדתי ברף הראייתי הנידרש, באופן שההחלטה לזקוף רבע מהנכות לשירות הצבאי, עומדת בנגוד להוראות חוק הנכים והפסיקה שפירשה אותו.
שאלות ההבהרה למומחה המשיב היו מגמתיות ומכוונות לצורך ההחלטה החדשה של המשיב.
ב- 9.3.21 קיבלה המערערת את הודעת קצין התגמולים בדבר החלטת הועדה הרפואית (נספח ג' להחלטה) ושב על החלטתו הקודמת לעניין ההחמרה על חשבון השרות.
...
[רע"א 5084-10 קצין התגמולים נ' עדי צוקרמן (פורסם בנבו 02/04/12)]
המסקנה המתבקשת היא, כי החלטת קצינת התגמולים על פי סעיף 35 לחוק הנכים, המשנה את החלטותיה הקודמות, ניתנה שלא במסגרת סמכותה, שכן אין היא עומדת בקריטריונים שנקבעו באותו סעיף 35: לא הוכחו ראיות חדשות, כל הראיות היו בפני נותן ההחלטה הקודמת, וההחלטה הקודמת אינה מתבססת על טעות אלא על חוות דעת המומחה מטעם המשיב, שלא תוקנה או שונתה ומסקנותיה נותרו בעינן, והיא נתמכת אף בחתימה היועץ הרפואי לקצין התגמולים.
סוף דבר
נוכח האמור ולאחר שקילת טענות הצדדים, מצאנו כי דין הערעור להתקבל וכי החלטת המשיב העומדת בערעור מיום 13-10-21 – מבוטלת.
בנסיבות העניין נוכח התוצאה, ופעולתו היזומה של המשיב מחד וניהולו הממוקד והקצר של ההליך מאידך מצאנו להורות כי המשיב ישלם את הוצאות המערערת בסך של 11,700 ₪ .