ביום 27.3.16 הגיש ד"ר אילון חוות דעת (להלן: "חוות הדעת הראשונה"), בה קבע כי מקום שאין תעוד על תלונות בחמש השנים שלאחר התאונה, הרי שאין לקשור התאונה לבין מצבה הרפואי הנוכחי של התובעת.
בעקבות תעוד רפואי שהעבירה אליו באת כוח התובעת לאחר קבלת חוות הדעת, הגיש ד"ר אילון חוות דעת נוספת ביום 10.7.16 (להלן: "חוות הדעת השנייה") בה מצא כי "קיימת עדות של תלונות חוזרות על טנטון, הנתמכות על ידי בדיקות השמיעה ובהיעדר עדות לתלונה על טנטון טרם התאונה הרי יש מקום להכיר בטנטון כתופעה שנגרמה מהתאונה" באשר לנכות בגין הסחרחורת, קבע המומחה כי ישנו תעוד מעברה של התובעת על תלונות בתחום זה וייחס מחצית מהנכות עקב הסחרחורת לעברה של התובעת.
המומחה מציין כי בתלונות על הטינטון בנ/1 ישנם פערים של שנתיים ואף ארבע שנים בין תלונות והוא קובע באופן מפורש כי: "חוסר ברצף תלונות על טינטון מוכר ונובע מהעבודה שרוב הרופאים מציינים בפני הסובלים מטנטון שאין היום טפול יעיל ומוסכם ועליהם ללמוד לחיות איתו. בהעדר עדות במסמכים לתלונה על טנטון טרם התאונה, ולמרות חוסר הרצף בתלונות יש לדעתי מקום להכיר בטנטון ממנו סובל התובע כקשור לתאונה בה ספג פציעת "צליפת שוט" (שם).
התובעת לא פרטה כיצד הסחרחורת משפיעה על תיפקודה בעבודה (בשונה מעבודות הבית, לדג').
...
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים והתרשמתי מעדות התובעת, מחוות דעת ומהתיעוד הרפואי שבתיק, איני מקבלת את טענת הנתבעת כי התאונה לא פגמה בכושר התפקוד של התובעת, אך מצד שני, גם איני רואה מקום לקבוע כי הנכות התפקדוית היא כגובה הנכות הרפואית.
נראה לי כי ניתן לקבוע שהנכות התפקודית היא כמחצית מהנכות הרפואית, דהיינו 10% נכות תפקודית.
בנוסף לסכום זה זכאית התובעת לפיצוי בגין הפסדי פנסיה וזכויות סוציאליות בשיעור של 12.5%, שהם 13,139 ₪
סוף דבר
הנתבעת תשלם לתובעת את הסכומים הבאים:
כאב וסבל: 30,929 ₪
עזרת הזולת: 20,000 ₪
הוצאות רפואיות: 25,000 ₪
הפסדי שכר לעבר: 7,500 ₪
הפסדי שכר לעתיד: 105,112 ₪
הפסדי פנסיה וזכויות סוציאליות: 13,139 ₪
סך הכל אומדן הנזק: 201,680 ₪
לסכום האמור יתווספו הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בשיעור של 13% בצירוף מע"מ.
הסכומים ישולמו, על ידי הנתבעת, בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן, הם יישאו הפרשי הצמדה וריבית ממועד פסק הדין ועד מועד התשלום בפועל.
