מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תיעוד על שתי תלונות על טנטון לשני רופאים שונים

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2014 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

התובע טען כי כפי העולה מן המסמכים הרפואיים שהגיש, קיים תעוד על שתי תלונות נפרדות לשני רופאים שונים ביחס לטינטון, טרם הגשת התביעה.
בהתאם למבחנים שהתוו על ידי בית הדין הארצי, כפי שפורט לעיל, יש לראות את הפניה של התובע לרופא המשפחה (14.8.12), בה למעשה אין עדין תעוד על תלונה על טינטון אך התובע הופנה לבדיקת שמיעה; ולאחריה את הפניה לרופא אף אוזן גרון (2.10.12); כמו גם החזרה אל רופא המשפחה עם תוצאות הבדיקה (2.10.12) – כפניה אחת (ראו עניין כהן, לעיל).
...
לאור כל האמור, משלא נמצאה במסמכים הרפואיים שהוגשו על ידי התובע ראיה ל"תלונות חוזרות ונשנות", דהיינו לפחות שתי תלונות נפרדות ובלתי תלויות ביחס לטנטון אשר קדמו להגשת התביעה, אין מנוס מדחיית התביעה, מן הטעם שהתובע לא עמד בתנאי הקבוע בסעיף 84א(ב)(3) לחוק.
המוסד טען כי מן הבדיקה עולה כי התובע לא חש טנטון וגם משום כך יש לדחות את התביעה.
בענייננו, נוכח המסקנה אליה הגעתי, אין צורך במינוי מומחה רפואי כאמור.
לאור כל האמור, התביעה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

ביום 27.3.16 הגיש ד"ר אילון חוות דעת (להלן: "חוות הדעת הראשונה"), בה קבע כי מקום שאין תעוד על תלונות בחמש השנים שלאחר התאונה, הרי שאין לקשור התאונה לבין מצבה הרפואי הנוכחי של התובעת.
בעקבות תעוד רפואי שהעבירה אליו באת כוח התובעת לאחר קבלת חוות הדעת, הגיש ד"ר אילון חוות דעת נוספת ביום 10.7.16 (להלן: "חוות הדעת השנייה") בה מצא כי "קיימת עדות של תלונות חוזרות על טנטון, הנתמכות על ידי בדיקות השמיעה ובהיעדר עדות לתלונה על טנטון טרם התאונה הרי יש מקום להכיר בטנטון כתופעה שנגרמה מהתאונה" באשר לנכות בגין הסחרחורת, קבע המומחה כי ישנו תעוד מעברה של התובעת על תלונות בתחום זה וייחס מחצית מהנכות עקב הסחרחורת לעברה של התובעת.
המומחה מציין כי בתלונות על הטינטון בנ/1 ישנם פערים של שנתיים ואף ארבע שנים בין תלונות והוא קובע באופן מפורש כי: "חוסר ברצף תלונות על טינטון מוכר ונובע מהעבודה שרוב הרופאים מציינים בפני הסובלים מטנטון שאין היום טפול יעיל ומוסכם ועליהם ללמוד לחיות איתו. בהעדר עדות במסמכים לתלונה על טנטון טרם התאונה, ולמרות חוסר הרצף בתלונות יש לדעתי מקום להכיר בטנטון ממנו סובל התובע כקשור לתאונה בה ספג פציעת "צליפת שוט" (שם).
התובעת לא פרטה כיצד הסחרחורת משפיעה על תיפקודה בעבודה (בשונה מעבודות הבית, לדג').
...
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים והתרשמתי מעדות התובעת, מחוות דעת ומהתיעוד הרפואי שבתיק, איני מקבלת את טענת הנתבעת כי התאונה לא פגמה בכושר התפקוד של התובעת, אך מצד שני, גם איני רואה מקום לקבוע כי הנכות התפקדוית היא כגובה הנכות הרפואית.
נראה לי כי ניתן לקבוע שהנכות התפקודית היא כמחצית מהנכות הרפואית, דהיינו 10% נכות תפקודית.
בנוסף לסכום זה זכאית התובעת לפיצוי בגין הפסדי פנסיה וזכויות סוציאליות בשיעור של 12.5%, שהם 13,139 ₪ סוף דבר הנתבעת תשלם לתובעת את הסכומים הבאים: כאב וסבל: 30,929 ₪ עזרת הזולת: 20,000 ₪ הוצאות רפואיות: 25,000 ₪ הפסדי שכר לעבר: 7,500 ₪ הפסדי שכר לעתיד: 105,112 ₪ הפסדי פנסיה וזכויות סוציאליות: 13,139 ₪ סך הכל אומדן הנזק: 201,680 ₪ לסכום האמור יתווספו הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בשיעור של 13% בצירוף מע"מ. הסכומים ישולמו, על ידי הנתבעת, בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן, הם יישאו הפרשי הצמדה וריבית ממועד פסק הדין ועד מועד התשלום בפועל.

בהליך ערעור ביטוח לאומי (עב"ל) שהוגש בשנת 2010 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

הרישומים הרפואיים שהציג לגבי פגיעת הטינטון באוזניו הם: "א. רישום רפואי מיום 19.4.04, עת פנה התובע למכון שמיעה במרפאת רמז של קופ"ח כללית בעקבות הפנייתו ע"י רופא תעסוקתי, שעה שהתובע התלונן על טינטון בשתי אוזנו .
סבורני, כי לאור תכלית סעיף 84א(ב) יש לפרש דרישה זו למצער, כפניות העולות על שתי פניות אקראיות.
כך נראה למשל, כי ברוב המקרים ישלחהמבוטח על ידי הרופא, בפניו התלונן על פגיעה בתיפקוד עקב הטנטון, להוועצות במומחה אף - אוזן - גרון ולבדיקות שונות ויהא תעוד לרצף הטיפולי.
...
מקובלת עלי עמדת חברתי, כי התנהלות המערער כאן, בפניותיו לטיפול רפואי לאורך תקופה בת כשנתיים ומחצה לפני הגשת התביעה למוסד לביטוח לאומי, מלמדת על האותנטיות של תלונותיו, לרבות על הפרעה בתפקודו, שהביאה אותו לפנות לטיפול רפואי ללא קשר להגשת תביעה למוסד לביטוח לאומי.
אשר על כן אף אני בדעה כי דינו של הערעור להידחות.
סוף דבר: ערעור המוסד לביטוח לאומי נדחה כאמור בחוות דעתה של השופטת וירט-ליבנה, כך שיש לראות בתביעתו של המשיב לגבי הטנטון כעונה על תנאיו של סעיף 84א(ב)(3) לחוק הביטוח לאומי.

בהליך ערעור ביטוח לאומי (עב"ל) שהוגש בשנת 2008 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

ביום 23.6.2005 התלונן המשיב בפני ד"ר תייסיר, הרופא התעסוקתי "על ירידה בשמיעה וטנטון ורעשים באוזניים מזה 3 שנים". מעיון בכרטיסו הרפואי של המשיב עולה, כי בשלוש השנים עובר למועד זה, ביקר המשיב פעמים רבות אצל רופאים בגין ליקויים שונים, אולם תלונה על טנטון לא מצינו בתעוד הרפואי הענף.
המומחה נישאל: "האם לתובע נגרמה פגיעה בתיפקוד עקב הטנטון, אשר חייבה פניות חוזרות ונישנות מצד התובע לקבלת טפול רפואי בהתאם לסעיף 84א'(ב)(3) לחוק". תשובתו בת שני העמודים של המומחה, סוכמה כך: "על אף שקיים תעוד לגבי תלונת הטנטון, לאור הופעת התלונות ב'מקבצים' מרוחקים זה מזה (שנה וחצי שנה) ודיווח על הרגשה כללית טובה בין מקבץ תלונות אחד למישנהו, אינני מתרשם שתופעת הטנטון גרמה לתובע הפרעה תפקודית". [ד] על אף האמור בחוות דעתו הראשונה של המומחה החליט בית הדין, כי די בתלונות על טנטון ואין צורך להצביע על תעוד של הפרעה תפקודית.
...
סבורני, כי תכלית זו הינה ראויה וכי בענף נפגעי עבודה יש לשאוף כי יוכרו כנפגעי עבודה, רק מבוטחים שאכן נגרם להם ליקוי וליקוי זה הינו תוצאת העבודה ותנאיה.על האמור נוסיף, כי לטענת המוסד, שלקח חלק בייזום ובניסוח תיקון 79 לחוק, התנאים שנקבעו בסעיף 84א(ב) לחוק לעניין טינטון מבוססים על חוות דעת של מומחים בתחום ובעיקר על ספרו של פרופ' Robert A..
לאור זאת אנו מקבלים את ערעורי המוסד הבאים: עבל 417/07; עבל58/08; עבל 692/07; עבל 738/07; עבל 72/08 ועבל 697/07.
הערעורים הבאים נדחים בזאת: עבל 53/08; עבל 682/07 ועבל 99/08.
בנסיבות העניין, לא מצאנו לעשות צו להוצאות במי מן ההליכים.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2009 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

למרות שהומלץ על המשך בירור ע"י אם.אר.אי לא הומצאו תוצאות בדיקה זו. ו.התובע היה גם במעקב אצל רופא א.א.ג. בגלל תלונות על טנטון וירידה בשמיעה.
יש מצבים שבהם יש בליטות קטנות או זיזים קטנים שבד"כ לא עושים צרות ואז אפשר לייחס פחות נכות למצב קודם או בכלל לא. או כאשר יש ממצא כזה גדול, אני ברושם שצריך לייחס יותר למצב הקודם אפילו אם לא התבטא בתלונות, כאבים, או תיעוד.
מאידך, לא נמצאו בתיק הרפואי כל תלונות אוטולוגיות (תופעות באוזניים) לאחר תאונה זו בעוד שב-15.8.02 נכתב בכרטיס הרפואי (ד"ר הדר) כי הוא מתלונן על טינטון בשתי האוזניים מזה שבועיים וב-8.9.02 נרשם בכרטיס הרפואי כי הוא מתלונן על צפצופים בשתי האוזניים.
בתקופה שלפני התאונה, אני התרשמתי מהמסמכים שסבל מביטויים שונים של חרדה ומתח.
...
3) משלא הוכחו הכנסותיו של התובע, לאחר פרישתו לפנסיה, לא מן הנמנע כי הן עולות על שכרו עובר לתאונה לרבות בתוספת ההטבות הנ"ל. 4) לאור האמור לעיל, נדחית הדרישה בראש נזק זה. ד.הוצאות נסיעה והוצאות רפואיות 1) התובע המציא קבלות ע"ס 9,912.14 ₪ (לא כולל הכפולות) שבחלקן עקב הטיפול בצוואר שמחציתו מיוחס ע"י ד"ר צ'צ'יק לעברו של התובע, ועל כן צודקות הנתבעות כי יש לקחת בחשבון רק מחצית מהוצאות אלה.
2) לאור האמור לעיל ובהנחה כי לתובע נגרמו הוצאות נסיעה לצורך קבלת הטיפולים הפיזיותרפיים והמעקב הרפואי, נראה לי לנכון לפצותו בראש נזק זה בסך-.
לאור כל האמור לעיל, הנני מחייבת את הנתבעות, ביחד ולחוד, שלם לתובע כדלקמן: א.הפסד השתכרות בעתיד-.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו