תיעוד חזותי של עדות מוקדמת

כמו כן, היתייחס ב"כ הנאשמת 3 לעובדה שנגבתה עדות מוקדמת של עד ללא סניגור וללא הזמנת הנאשמים כדין ובסופו של דבר טען שהסנקציה של זכוי הנאשמים איננה מוגזמת בנגוד למה שב"כ המאשימה טוען, וכי זאת התוצאה המתבקשת כאשר המדינה כמו במקרה דנן מתעקשת לנהל משפט נגד בעל חברה לשעבר מחוסר כל ופקידה בחברה שאין לה כל אחריות פלילית.

על פניו נראה שנפל פגם נוסף בכך שהעדות המוקדמת, שנשמעה ללא נוכחות הנאשמים, לא תועדה בתעוד חזותי כנדרש בסעיף 118 לחסד"פ. סופו של דבר הוא שאני מזכה את הנאשמים 2 ו-3 מהאישומים שיוחסו להם בכתב האישום.

...

על כך השיבה ב"כ המאשימה שהיא לא מכירה את התיק ואין מנוס מדחיית הדיון, והתיק ינוהל אלא אם הצדדים יגיעו להסדר כלשהו.

כמו כן, התייחס ב"כ הנאשמת 3 לעובדה שנגבתה עדות מוקדמת של עד ללא סנגור וללא הזמנת הנאשמים כדין ובסופו של דבר טען שהסנקציה של זיכוי הנאשמים איננה מוגזמת בניגוד למה שב"כ המאשימה טוען, וכי זאת התוצאה המתבקשת כאשר המדינה כמו במקרה דנן מתעקשת לנהל משפט נגד בעל חברה לשעבר מחוסר כל ופקידה בחברה שאין לה כל אחריות פלילית.

על פניו נראה שנפל פגם נוסף בכך שהעדות המוקדמת, שנשמעה ללא נוכחות הנאשמים, לא תועדה בתיעוד חזותי כנדרש בסעיף 118 לחסד"פ. סופו של דבר הוא שאני מזכה את הנאשמים 2 ו-3 מהאישומים שיוחסו להם בכתב האישום.

לאחר שב"כ המאשימה מסר, כך על פי הפרוטוקול, כי לאחר שניסה ליצור קשר עם הנאשמים היתקבל מיסרון בנוסח "סליחה אין לי אפשרות לדבר כרגע" והמזכירה האלקטרונית ענתה לשיחה, התקבלה החלטה בזו הלשון: "בהתאם לסעיף 118 לחוק סדר הדין הפלילי, מוסמך בית הדין להורות על גביית עדות מוקדמת גם שלא בנוכחות מי שעוי להיות נאשם. במקרה שכזה מורה החוק על תעוד חזותי של העדות.

...

טוענים הנאשמים, כי לא זו בלבד שלא זומנו לדיון - טענה אותה אין בידי לקבל לאור נימוקיו של כב' השופט ספיבק אשר הכריע בענין זה וקבע כי הוכח בפניו שהנאשמים אינם ששים לשתף פעולה עם רשות האוכלוסין וההגירה, לא התייצבו לחקירה אליה זומנה, לא ענו לשאלות הפקחים במועד הביקורת ועל פי תצהיר המוסר זומנו לישיבת גביית העדות המוקדמת ואף ב"כ המאשימה עשה נסיון ליצור עימם קשר מעמד הדיון, נסיון שלא צלח – אף נפלו פגמים בפרוטוקול הדיון אשר אינו משקף נאמנה את התעוד החזותי של הדיון.

לא שוכנעתי מעדותה של הנאשמת, כי אלה היו פני הדברים.

סיכומו של דבר, אין בטיעוני הנאשמים כדי להפריך את החזקה הקבועה בסעיף 4א' לחוק לפיה, משנתפסה העובדת הזרה בחצריהם ברי, כי הועסקה על ידם.

בפסה"ד בענין ערגה מן נקבע:   "ויודגש, אין באמור לעיל כדי להוביל למסקנה כי עת מבוצעת עבירה על ידי בני זוג המהווים "יחידה כלכלית" אחת יש לקבוע עונש אחד שמחולק בין בני הזוג, בין אם באופן שווה בין אם באופן אחר.

" המאשימה לא הציגה כל תעוד או ראיה לגבי עבודתו בפועל של העובד הזר במשק של הנאשם, למעט עדותו של העובר עצמו שנשמעה בהליך של עדות מוקדמת, בפני מותב אחר.

בנוסף, לפי הוראת סעיף 120א(א)(2) לחוק, כי אין בהכרח זהות בין המותב אשר גובה את העדות המוקדמת לבין המותב שינהל, בסופו של יום, את המשפט: "נקבע המותב שידון במשפט שבו תוגש העדות כראיה והעדות המוקדמת נגבית בפני כל שופטי המותב, רשאי בית המשפט להורות כי העדות המוקדמת לא תתועד בתעוד חזותי; שינוי במותב לאחר גביית העדות לא יהיה בו כדי לפסול את העדות". ביום 31.3.16 ניתנה החלטה על ידי כב' שופטת כהן כי על המזכירות להערך לתעוד חזותי בהתאם להוראות סעיף 120א, וב"כ המאשימה סברה שהיה תעוד חזותי (פרוטוקול מיום 19.10.20 עמוד 50, שורות 8 – 10).

...

באחד הזימונים שהוצאתי אליו בסופו של דבר הוא הגיע.

באותו יום החלטנו שאני לא פונה למשטרה.

סוף דבר – מכל הטעמים המפורטים לעיל, הנאשם מזוכה מחמת הספק מהאישומים המפורטים בכתב האישום.

כך, למשל, קיימות הוראות בדבר תעוד חזותי של עדות מוקדמת (סעיף 120 לחוק), בדבר האפשרות לזמן את העד לעדות נוספת (סעיף 121 לחוק) ובדבר משקלה של העדות במקרה שבו לא היתה לבעל דין היזדמנות לחקור את העד (סעיף 122 לחוק).

...

בהחלטתו נעתר בית המשפט המחוזי לבקשתה של המשיבה 1, מדינת ישראל, והורה על גביית עדותו המוקדמת של המשיב 3, מר משה טלנסקי, מכוח הוראת סעיף 117(א) סיפא לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: החוק).

בנסיבות המיוחדות של המקרה הזה כולן, לא מצאנו אפוא כי נפלה טעות בהכרעתו של בית-המשפט המחוזי, ולא מצאנו עילה להתערב בה מן הטעמים שהציבו המערערים.

אשר לטעמים הנוספים שעליהם סמכה המערערת, מקובלת עלינו עמדת המדינה כי לא ניתן להבחין, לעניין העדתו של המשיב 3, בין המערער למערערת.

התוצאה היא שלא מצאנו לשנות מהחלטתו של בית המשפט המחוזי.

לא ניתן משקל ראוי לטענת המערער לעניין הפגמים הראייתיים שנפלו בהתנהלות המישטרה, שבאו לידי ביטוי בהעדר תעוד חזותי של עדותה הראשונה של המתלוננת, הגדרת המערער והמתלוננת כ"בני זוג" לצורך הרשעתו בעבירה שלפי סעיף 382(ג) לחוק העונשין ולסתירות הרבות שנפלו בעדויות העדים השונים.

כמו כן, ואף שייתכן כי המדינה התרשלה במידת מה בניסיונותיה להביא את המתלוננת לעדות מוקדמת בטרם תצא מן הארץ ולא עשתה את כל שניתן כדי להביאה לעדות, וגם אם נתייחס לאימרות המתלוננת שהוגשו לפי סעיף 10(1) לפקודת הראיות כאימרות שמשקלן נמוך או מוגבל, אנו סבורים, כפי שהיה סבור גם בימ"ש קמא, כי יש בראיות הנוספות בתיק כדי לחזק ולסייע לגירסתה של המתלוננת ולמהימנותה.

...

אנו סבורים כי ניתן משקל לכל נסיבות ביצוע העבירה ונסיבותיו של המערער, כמפורט בגזר הדין.

כאמור, איננו סבורים כי מדובר בענישה חריגה באופן המצדיק התערבות ועל כן, יש לדחות את הערעור גם לעניין העונש.

בסיכומו של דבר – דינו של הערעור להידחות על כל חלקיו וכך אנו מורים.