תחשיב פיצויי פיטורים לשכר של נושא משרה

לא זו אף זו, הנתבע לא ידע להסביר את תלושי השכר של התובעת, לא ידע לומר מתי היו הפסקות בתקופות העבודה של התובעת, לא ידע מתי נפטר מנהל החשבונות שהיו ברשותו המסמכים הרלוואנטיים לתביעה דנא (עמ' 9 לפ' שורות 6 -7, עמ' 10 לפ/ שורות 8 – 9 וכן עמ' 12 לפ' שורות 24 – 25 לעדות הנתבע).

ברם, הנתבעים שינו גירסתם בחקירתו הנגדית של הנתבע: "ת. המקום ניסגר והתרסק, היתה שם היתמוטטות של המקום ובעצם היא לא פנתה אלי, אנו שילמנו כל מה שמגיע לה והיא חתמה על זה. נושא הפיצויים על זה לא פנתה אלי ונזכרה רק שנתיים אחרי זה. אני לא פיטרתי אותה ולא נתתי לה מכתב פיטורים, הצעתי לה לעבוד במקום אחר." (עמ' 11 לפרוט' שורות 12-9 לעדות הנתבע) נוכח פיטוריה של התובעת, היא זכאית לפצויי פיטורים על פי שכר קובע של 4,415 ₪ על תקופה של 15.33 שנים.

לא הוגש תחשיב נגדי מטעם הנתבעים המתייחס לכל תקופת עבודתה של התובעת.

במישור הפלילי על פי חוק חופשה שנתית וחוק הגנת השכר לנושא משרה אחריות אישית על פי חוקים אלה.

...

כל אלה מביאים אותנו למסקנה כי במקרים כגון אלו על-פי דין יש להרים את מסך ההתאגדות ואל לו לבית הדין ליתן ידו להפרת חוקי עבודה על-ידי בעל מניות יחיד תחת האצטלה של חברה פרטית.

סוף דבר: על הנתבעים לשלם לתובעת את הסכומים הבאים: פיצויי פיטורים בסך 67,682 ₪ גמול שעות נוספות בסך 42,937 ₪ דמי הבראה בסך 1,212 ₪ דמי חופשה בסך 18,050 ₪ פיצוי בגין אי הפרשה לפנסיה בסך 18,200 ₪ הסכומים דלעיל יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.11.12 ועד התשלום בפועל.

הנתבעים ישלמו לתובעת שכ"ט עו"ד בסך 15,000 ₪ והוצאות משפט בסך 1,000 ₪.

. הצדדים מצהירים ומתחייבים, כי בכפוף לבצוע האמור לעיל, אין להם ולא יהיה להם ו/או לכל מי מטעמם כל דרישות ו/או טענות ו/או תביעות, מכל מין וסוג שהם, האחד כלפי האחר ו/או כל מי מטעמם, בנוסף העובד כנגד מי מבעלי ו/או נושאי המשרה אצל המעביד, בגין תקופת עבודתו של העובד אצל המעביד ו/או בגין סיומה, לרבות אך מבלי למעט, בגין תשלום פצויי פיטורים, הפרישי שכר ושעות נוספות, הודעה מוקדמת או פדיונה, דמי הבראה, חופשה שנתית או פדיונה, תשלום מחלה, תשלום בגין חגים, החזר הוצאות מכל סוג, הפרשות לקרן פנסיה ו/או לפיצויים ו/או כל תשלומים ו/או תנאים נילווים אחרים כלשהם".

הוא נקב בסכום של 4,000 ש"חואני העליתי על הכתב האם היה לך נפח שערכת לעצמך עם תחשיב והסבר של הסכום שציינת 4,000 ₪ ? ת. לא אני ציינתי.

יתרה מזאת, וכפי שפורט לעיל, אם הנתבע היה נוהג כדין, הצגת ההודעה על תנאי העבודה היתה מייתרת את המחלוקות בנושא שכרו של התובע.

...

סוף דבר לאור המקובץ לעיל התביעה מתקבלת ברובה, על הנתבע לשלם לתובע את הסכומים הבאים: א. פיצויי פיטורים בסך של 8,166 ₪.

התביעה בגין פיצוי בגין העדר שימוע – נדחית.

מהסכומים הנ"ל יש להפחית סך של 4,000 ₪ ששולמו לתובע בצירוף הפרשי ריבית והצמדה ממועד התשלום ביום 29.9.16 ועד למועד בו ישולמו הסכומים מכוח פסק דין זה. משהתקבלה התביעה ברובה ישלם הנתבע לתובע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 3,000 ₪ אשר ישולמו בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום מתן פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל.

הנתבעת טוענת כי למעשה מרגע שהפעילות האקטיבית בחברה הסתיימה ועובדיה האחרים פוטרו בסוף שנת 2017 גם התובע לא נחשב עוד כעובד והפעולות שביצע היו בכובעו כבעל מניות או נושא משרה בלבד.

לאור השכר הקובע, החברה חייבת איפוא לתובע חלף הפרשות לקרן בסך 27,368 ₪ המשקף את ההסכמה בין הצדדים כפי שהתבטאה בתלושי השכר להפרשות לקרן וכן את חלק העובד שנוכה ולא הועבר (בנגוד לתחשיב התובע, אין לכלול את חלק העובד בגין שני החודשים האחרונים אשר לא נוכה בפועל).

בנוסף, הדגיש בסעיף 63 לכתב התביעה המתוקן כי "מר אקילוב היה מושך את ריווחי החברה בדרך של חיובים שונים ומשונים כך שבסוף כל שנה היה הפסד קטן ולא נותרו רווחים לחלוקה" וגם בהמשך בעמוד 65 מאשר כי העלאת שכרו של התובע נועדה לפצותו על כך. זהו למעשה לב ליבו של טיעון הרמת המסך.

...

על כן התביעה כנגד הנתבע 2 נדחית.

אשר להוצאות: הנתבעת תשלם לתובע סך של 10,000 ₪.

התובע ישלם לנתבע 2 הוצאות בסך 5000 ₪ בנוסף להוצאות שכבר הוטלו עליו במסגרת ההליך.

במסגרת העסקה זו הנתבעת שימשה כספקית שירות בהתאם לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995 ומשכך נשאה בתשלום שכרה של התובעת בהתאם למיכסת שעות הסיעוד שאישר המוסד לביטוח לאומי למנוחה.

בעיניין זה נקבע, כי במקרה של עובד שעתי המקבל את שכרו על בסיס מספר שעות עבודה, לצורך קביעת השכר הקובע לתחשיב פצויי הפיטורים יש לחשב את הקף המשרה הממוצע בכל תקופת העבודה ולהכפילו בשכר השעתי האחרון.

נושא דומה נדון לאחרונה בעיניין ברע (ארצי) 52980-11-20 י.ב. שיא משאבים בע"מ - TEAME FSAHAYE KIBROM WONDEM DRAR (2.9.21) (להלן – פרשת קיברום).

...

לסיכום, בכל הנוגע לתקופה השנייה, מבחינה אריתמטית ככל שקיימת זכאות להפרש, הוא עומד על סדר גודל של פחות מ-570 ₪.

סוף דבר: התובעת זכאית להפרש פיצויי פיטורים בסך 571 ₪.

[4: ע"ע (ארצי) 42463-09-11 גד גולן (יואב ברמץ) נ' נגריית שירן בע"מ (18.3.2013)] בעיניינו מצאנו כי חל שינוי מהותי בשכר, בתפקיד ובמתכונת ההעסקה של התובע, אשר אינו נובע מקידום "רגיל" ועל כן מצאנו להעדיף את תחשיב הנתבעים, אשר חושב בהתאם לשתי תקופות העסקה, על פני תחשיב התובע אשר אף חושב לפי תקופת העסקה של 3 שנים, ולקבוע שהתובע זכאי לפצויי פיטורים בסך 12,125 ₪.

עוד לטענתו לא נאמר לו שהוא עובד במשרת אמון והוא לא הוחתם על הסכם הקובע כך, לא הייתה לו סמכות לקבוע את מדיניות החברה, לקבל החלטות בנושאים מהותיים ואף לא היה שותף להחלטות כאלה, לא הייתה לו גישה לחשבון הבנק של הנתבעת 1, לא היה מורשה חתימה, לא היתנהל מול הנהלת חשבונות, לא קבע מחירים או הנחות לפי שיקול דעתו, לא קבע שכרם של עובדים, שכרו עמד על 6,000 ₪ בלבד ובהסכם המייסדים צוין שאם יעבוד פחות שעות שכרו יופחת בהתאם ועוד.

...

אף לא מצאנו שיש ממש ביתר טענות הצדדים ובכלל זה טענות הנתבעים לעניין השתק, ויתור ומניעות שאף נראה כי נזנחו במסגרת הסיכומים.

עוד נציין כי לא מצאנו שיש לקבל את טענות הנתבעים באשר לשכר הברוטו של התובע, אשר עמד לטענתם על 6,452 ₪ שכן סכום זה ננקב לראשונה על ידי הנתבעים במסגרת סיכומיהם ומלבד הכחשה כללית וגורפת לא טענו הנתבעים לגופו של עניין עד לשלב הסיכומים.

סוף דבר על הנתבעת 1 לשלם לתובע את הסכומים כדלקמן: סך של 1,760 ₪ עבור הפרשי שכר.