תחרות בענף התקשורת הנייחת הפנים ארצית

במסגרת רפורמת השוק הסיטוני במסגרתו ניפתח שוק התיקשורת הנייחת לתחרות, חויבה בזק החל מיום 1.8.2015 לאפשר לספקי שירות אחרים, כגון חברת פרטנר וחברת סלקום, להשתמש בתשתית גישה נייחת קיימת השייכת לבזק, דהיינו להניח כבלי תיקשורת שלהן בתוך התשתית הקיימת של בזק.

בשלהי שנת 2016 התפרסמה הצעת חוק ממשלתית, שבהמשך נתקבלה במסגרת תיקון לחוק התיקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב - 1982, שלפיה מפעיל פנים ארצי יתן למפעיל פנים ארצי אחר שימוש בתשתית הפסיבית שלו.

לפי הנטען, תכלית הצעדים האירגוניים, וכן מטרתם המשותפת של בזק ונציגות העובדים בהליך זה היא לסכל את הרפורמה והתחרות בענף התיקשורת.

...

מאידך, "התרשמנו כי יישום החלטתו של משרד התקשורת יש בו כדי להשליך על עבודתם של עובדי בזק. בדיון נאמר, כי השלכת ביצוע העבודות בתשתיות קיימות של בזק על ידי חברות קבלניות, עלולה להוביל לפיטורי כ- 1000 עובדים. אמירה זו לא נתמכה בראיות, אולם סביר, כי פתיחת שוק התחרות הנייחת לתחרות, ומתן אפשרות לחברות אחרות לבצע עבודות בתשתיות בזק, עשויה לחולל שינוי בנפח העבודה בבזק, שינוי שעשוי להשפיע על זכויות העובדים ומצבת כוח האדם. אין בכך כדי לקבל את טענת המשיבות [ההסתדרות והנציגות המשותפת של עובדי בזק] בדבר פגיעה כה חמורה מבחינתן, כמו כן, ספק בעיננו אם ניתן להגדיר את המהלך ככניסת עובדי קבלן תחת עבודה מאורגנת". לאור זאת, הגיע בית הדין האזורי למסקנה כי אופיים של הצעדים הארגוניים הוא מעורב ואין מדובר בשביתה פוליטית אסורה.

סוף דבר: נוכח כל האמור לעיל, ולו תישמע דעתנו - בקשת רשות הערעור על החלטת הביניים של בית הדין האזורי מיום 2.11.2017 תידחה.

הדרך המידתית בנסיבות שנמנו, דומה לנו, שאין מקום שלא לדון בשאלה המשפטית שהונחה לפתחנו בבקשת רשות הערעור, ואין מנוס מלדון בה תוך כדי הבהרת דרכו של בית דין זה בנסיבות דומות של שביתה, שרק ככל שהיא לא מידתית יכולה להפוך למעין-פוליטית.

סוף דבר על דעת רוב חברי ההרכב, וכנגד עמדתו החולקת של הנשיא יגאל פליטמן, בקשת רשות הערעור נדחית.

הוט מערכות הנה בעלת שליטה בתאגיד תיקשורת נוסף (תאגיד אחות של המשיבה) בשם הוט טלקום שותפות מוגבלת (להלן – הוט טלקום) המספק שירותי בזק פנים ארציים נייחים על גבי רשת כבלים ובכלל אלה: שירותי טלפון פנים ארציים נייחים, שירותי גישה לספקי אינטרנט, תשתיות אינטרנט מהיר וכן שירותי תמסורת ותקשורת נתונים לעסקים.

כמו כן הוצע לערוך תיקונים חקיקתיים אשר יסמיכו את שר התיקשורת לקבוע הוראות המגבירות את התחרויות בענף ומתן שירותים ניידים באמצעות טכנולוגיות חדשות שאינן תלויות בפלטפורמות נייחות (VOC WI,).

...

כך גם הטענה של המשיבה אשר הביעה "חשש" מכך שחלק מטפסי ההצטרפות נגועים "בחברות כפולה" דינה להדחות וזאת מן הטעמים הבאים: ראשית יאמר, כי לטעמנו יש להחיל גם בהקשר זה את כללי המניעות עליהם עמד בית הדין בפרשת ידיעות אינטרנט.

שלישית, גם אם נכונה טענת המשיבה באשר לאפשרות שחלק מן העובדים המאורגנים במסגרת המבקשת היו חברים בעת ההצטרפות לשורות המבקשת בכוח לעובדים וכי הם לא ביטלו חברות זו הרי שלטעמנו אין לראות בכך "חברות כפולה נוגדת". זאת בשים לב לכך שאין מדובר בארגונים המתחרים על יציגות באותה "יחידת מיקוח". רביעית, הטענה בדבר החשש ל- "חברות כפולה נוגדת" נטענה באופן סתמי וכללי, לא הובאו ראיות להוכחתה לרבות ראיות המצביעות על היקף ומספר הטפסים הנגועים בפגם זה. זאת, שעה שהמבקשת מצידה סתרה טענות עובדתיות אלה.

על רקע זאת, סבורים אנו כי הפיצוי הכספי ההולם בנסיבות החריגות והקיצוניות של הענין, בשים לב לגובה הפיצוי המירבי בגין כל הפרה והפרה ובשים לב לשיקולים עליהם עמדנו לעיל צריך לעמוד על סך של 1,000,000 ש"ח. סכום אותו על המשיבה לשלם למבקשת תוך 30 יום מן המועד בו יומצא למשיבה פסק דין זה. טרם נעילה מוצאים אנו להעיר כי הכרעה שיפוטית זו מסיימת אולי את ההליך המשפטי אולם אין היא אלא תחילתה של הדרך אשר מקווים אנו כי תהא דרך חדשה במשיבה כך שמיצובה של המבקשת "כמנצחת" בהליך השיפוטי לא יהפך ל"נצחון פירוס" אשר ימנע משני הצדדים למצב עצמם כמנצחים בהליך שהוא התכלית של מו"מ קיבוצי.

המלצות ועדת חייק הוגשו לשר התיקשורת (דוח ועדת חייק צורף כנספח 2 לבקשה), וביום 2.5.2012 פירסם שר התיקשורת מיסמך מדיניות בנושא הרחבת התחרות בתחום התיקשורת הנייחת – שוק סיטוני (להלן: "מיסמך המדיניות", נספח 3 לבקשה).

במסמך המדיניות אימץ שר התיקשורת את עקרי המלצותיה של ועדת חייק, ובכלל זה: המלצה בדבר פיתוח השוק הסיטוני וחיוב בעלי רישיונות מפעיל פנים ארצי (מפ"א) כללי באספקת שירותים ושימוש בתשתיותיהם על-ידי בעלי רישיונות תיקשורת אחרים בהספקת שירותים ללקוחות קצה; הסדרת מחירי השירותים הסיטונאיים; ביטול חובת ההפרדה המבנית בתחום הנייח ובתחומים אחרים בענף התיקשורת מלבד בתחום הטלויזיה הרב-ערוצית; ומעבר לפיקוח על מחירים קמעונאיים של בזק בשיטת קביעת מחיר מירבי במקום תעריף קבוע.

...

אני מורה לכן לבזק לגלות למבקש את הפרוטוקולים של דיוני דירקטוריון החברה בקשר עם יישום הרפורמה.

ס' 99.4 לבקשה – הנחיות, נהלים ומסמכים פנימיים של החברה בקשר עם יישום הרפורמה ועם האירועים נשוא דוח הפיקוח - אני סבורה כי יש להיעתר לבקשה זו מטעמים דומים לאלה שצוינו ביחס למסמכים בס' 99.2 לבקשה.

סוף דבר – לאור כל האמור לעיל אני מורה לבזק להציג למבקש תוך 30 יום מהיום את המסמכים הבאים – דוחות הביקורת הפנימית, דוחות בדיקה או מסמכים שהוכנו על ידי החברה בקשר עם יישום הרפורמה לרבות אירועים נושא דוח הפיקוח.

בשנים האחרונות, ההתפתחות הטכנולוגית אפשרה, לראשונה, ללכד (To Converge) בין שירותי הטלפוניה ושרותי תיקשורת הנתונים, ובכך נסללה את הדרך לכניסתם של מתחרים חדשים לשוק הטלפוניה הפנים ארצית הנייחת, שהייתה עד כה בשליטה בלעדית של חברת בזק.

בהתניית הרישיון יש כדי לפגוע בזכותה של העותרת לחופש העיסוק ובכלל זה בחופש להתחרות באחרים כפי שציין בית המשפט בבג"ץ 4915/00 רשת חברת תיקשורת והפקות נ' ממשלת ישראל, תק-על 2000(3) 881 (2000) (להלן: עניין רשת): "חופש העיסוק כולל לא רק את זכותו של אדם לעסוק במקצוע בו יבחר, אלא גם את זכותו של אדם להתחרות בעוסקים האחרים באותו ענף... " (שם, בעמ' 885).

...

אין בידי לקבל טענה זו. אמנם, בחוות הדעת מטעם אגף הכלכלה והתקציב במשרד התקשורת הומלץ לשר לאמץ את מבחן המאה אלף משום שהוא מאזן, לדעת הכותבים, בצורה ראויה יותר בין האינטרסים השונים.

גם דין טענה זו להידחות.

סוף דבר מתוך התשתית העובדתית שנפרשה בפנינו, נוכחנו לדעת כי השר ומשרד התקשורת יזמו וקיימו הליכים ממושכים ומדוקדקים של בחינה, עיון, ושקילת מכלול הנתונים הצריכים לעניין, לרבות שקילת טענותיה והשגותיה של העותרת שבחלקן אף התקבלו.

זאת משנקבע על ידי המשיב שהעותרת הפרה את חובתה לספק שירות טלפוניה סיטוני, כפי שנקבעה בתקנות שהתקין שר התיקשורת, אשר בהתאמה להן תוקן רישיון העותרת למתן שירותי בזק פנים-ארציים נייחים והמבוססות על החלטת שר התיקשורת מיום 17/11/14 (להלן: "החלטת השר"), אשר קבעה כי על העותרת לספק שירות דקות שיחה טלפוניה החל מיום 17/5/15.

רפורמת השוק הסיטוני – כרקע לעתירה; בקצירת האומר - החלטת השר היא תוצאה של רפורמה משמעותית בענף התיקשורת הנייחת, שפורסמה על ידי שר התיקשורת בשנת 2012, רפורמה אשר מטרתה הייתה להגביר את התחרות בתחום ועל ידי כך להוזיל את עלות השירותים ולהיטיב את השרות לצרכנים, תוך היתגברות על חסמי כניסה משמעותיים הכרוכים בפריסת רשת גישה עצמאית.

...

זאת ועוד, אין בידי לקבל את טענת בזק ולפיה התשתית העובדתית עליה התבססו חוות הדעת, כמו גם החלטת המנכ"ל היא שגויה, בהינתן שבסיס הנתונים הוא נתוני האינטרנט לשנת 2015.

סוף דבר; ריכוז קביעותי מלמד על דחיית כלל טענותיה של בזק ועל כך שבזק לא הצביעה על פגם בהחלטה אשר יש בו בכדי להוביל לביטולה.

אשר על כן – העתירה נדחית.