במסגרת רפורמת השוק הסיטוני במסגרתו ניפתח שוק התיקשורת הנייחת לתחרות, חויבה בזק החל מיום 1.8.2015 לאפשר לספקי שירות אחרים, כגון חברת פרטנר וחברת סלקום, להשתמש בתשתית גישה נייחת קיימת השייכת לבזק, דהיינו להניח כבלי תיקשורת שלהן בתוך התשתית הקיימת של בזק.
בשלהי שנת 2016 התפרסמה הצעת חוק ממשלתית, שבהמשך נתקבלה במסגרת תיקון לחוק התיקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב - 1982, שלפיה מפעיל פנים ארצי יתן למפעיל פנים ארצי אחר שימוש בתשתית הפסיבית שלו.
לפי הנטען, תכלית הצעדים האירגוניים, וכן מטרתם המשותפת של בזק ונציגות העובדים בהליך זה היא לסכל את הרפורמה והתחרות בענף התיקשורת.
...
מאידך,
"התרשמנו כי יישום החלטתו של משרד התקשורת יש בו כדי להשליך על עבודתם של עובדי בזק. בדיון נאמר, כי השלכת ביצוע העבודות בתשתיות קיימות של בזק על ידי חברות קבלניות, עלולה להוביל לפיטורי כ- 1000 עובדים. אמירה זו לא נתמכה בראיות, אולם סביר, כי פתיחת שוק התחרות הנייחת לתחרות, ומתן אפשרות לחברות אחרות לבצע עבודות בתשתיות בזק, עשויה לחולל שינוי בנפח העבודה בבזק, שינוי שעשוי להשפיע על זכויות העובדים ומצבת כוח האדם. אין בכך כדי לקבל את טענת המשיבות [ההסתדרות והנציגות המשותפת של עובדי בזק] בדבר פגיעה כה חמורה מבחינתן, כמו כן, ספק בעיננו אם ניתן להגדיר את המהלך ככניסת עובדי קבלן תחת עבודה מאורגנת".
לאור זאת, הגיע בית הדין האזורי למסקנה כי אופיים של הצעדים הארגוניים הוא מעורב ואין מדובר בשביתה פוליטית אסורה.
סוף דבר: נוכח כל האמור לעיל, ולו תישמע דעתנו - בקשת רשות הערעור על החלטת הביניים של בית הדין האזורי מיום 2.11.2017 תידחה.
הדרך המידתית
בנסיבות שנמנו, דומה לנו, שאין מקום שלא לדון בשאלה המשפטית שהונחה לפתחנו בבקשת רשות הערעור, ואין מנוס מלדון בה תוך כדי הבהרת דרכו של בית דין זה בנסיבות דומות של שביתה, שרק ככל שהיא לא מידתית יכולה להפוך למעין-פוליטית.
סוף דבר
על דעת רוב חברי ההרכב, וכנגד עמדתו החולקת של הנשיא יגאל פליטמן, בקשת רשות הערעור נדחית.