תחילת מירוץ ההתיישנות קנס מנהלי

הנאשם טען כי לפי סעיף 22א לחוק העבירות המנהליות מירוץ ההתיישנות מתחיל ביום הטלת הקנס המינהלי וכי מעולם לא הושת עליו קנס מינהלי, לפיכך לטענתו חלה התישנות.

...

על כן, נדחית טענת המאשימה כי טענת ההתיישנות לא נטענה בהזדמנות הראשונה.

טענת הנאשם כי ישנו פגם בכתב האישום נוכח הגשתו בשנית, לאחר ביטולו, ללא אישור היועץ המשפטי לממשלה, דינה להידחות.

מכל הנימוקים לעיל, יש לדחות את בקשת הנאשם לביטול כתב האישום מחמת התיישנות וגם מחמת פגם ופסול בכתב האישום ו/או אי הטלת קנס מנהלי.

הבקשה כולה נדחית.

בהקשר זה טוענת המערערת, כי טעה בית משפט קמא משחישב את תחילת תקופת ההתיישנות רק "משהפך הקנס לחלוט", על פי סעיף 22א(ג)(1) לחוק העבירות המנהליות, שכן לטענתה במקרה דנן גובר סעיף 22א(ג)(2) הקובע כי המירוץ מתחיל כבר ביום "שהוטל הקנס". אשר לדרישות התשלום שהומצאו למערערת בשנת 2006 טוענת המערערת, כי בית משפט קמא היתעלם מכך שהמשיבה לא המציאה את הדרישות עצמן אלא את אישורי המסירה בלבד, ומכך שתצהיר הגב' סלומון מהמרכז לגביית קנסות לפיו אכן נשלחו דרישות תשלום מהוה "עדות מפי השמועה", שכן הדרישות לא נשלחו על ידה אלא על ידי אחר ולפני למעלה מ-6 שנים.

...

וגם מטעם זה דין טענות המערערת להידחות.

לאור האמור לעיל, דין הערעור להידחות.

המערערת תשלם למדינה הוצאות משפט בסכום של 15,000 ₪.

ויודגש כי הטלת הקנס המנהלי, הנחשבת על פי חוק כהעמדה לדין, הינה "ארוע מנתק" העוצר את מירוץ ההתיישנות, ובכך מסמנת אך את תחילת דרך החתחתים של נאשם בהליך הפלילי.

...

משאין כל תיעוד בפני בית הדין, המעיד על כך שהנאשם הוזהר אישית כי הוא עצמו עומד לחקירה וחשוף לדין פלילי, אין בידי לקבל את טענת המאשימה.

לאור האמור לעיל, מאחר שכתב האישום נגד הנאשם הוגש לאחר שחלפו חמש שנים ממועד ביצוע העבירה לכאורה, אני קובעת כי כתב האישום נגד הנאשם יבוטל מחמת התיישנות.

סוף דבר אני מורה על ביטול כתב האישום ביחס לשני הנאשמים מחמת התיישנות.

המדינה דורשת להשית על התובעת הוצאות בסכום משמעותי הואיל והיא עושה כל שביכולתה על מנת להמנע ולדחות את תשלום הקנס, ונמנעה מלפנות לנתבע 1 לשם בירור הפעולות המאפסות את מירוץ היתיישנות העונש לפני הפנייה לערכאות.

לעניין היתיישנות העונש קובע סעיף 22א'(ג)(1) לחוק כי יראו את המועד הקבוע לתשלום הקנס המינהלי כמועד שבו פסק הדין נעשה חלוט.

למעלה מן הנידרש יוער בהקשר זה , כי על פי הפסיקה ההודעות שנשלחו לתובעת בשנת 2006 בדואר רשום "החזירו את מירוץ ההתיישנות לנקודת התחלה ומניין התקופה מתחיל מראשיתו" (ראה ברע"א 10200/07 טחורש נ. מדינת ישראל מיום 1.4.08 , וכן בג"צ 1618/97 יצחק סצ'י נ. עריית תל אביב – יפו פ"ד (ב (2) 542).

...

מכאן, שגם עקב כך לא התיישן העונש במקרה דנן, וכל טענותיה של התובעת בעניין זה דינן להידחות.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל – התביעה נדחית.

התובעת תשלם למדינה, תוך 30 ימים, הוצאות משפט וכן שכר טרחת עו"ד בסכום של 15,000 ₪.

מרוץ ההתיישנות מתחיל מהליך החקירה האחרון, וזה בוצע ביום 28.2.12 עת היתקבל העתק פוליסת הביטוח הרפואי.

בהע"ז 47851-07-11 מ"י – עומרי ארז (14.6.13) סקר בית הדין, מפי חברתי כב' השופטת דגן-טוכמכר, את ההנחיות אשר פורסמו ביום 18.5.08 על ידי היוע"מ של משרד התמ"ת, בהם נקבעו קריטריונים לנקיטת הליך פלילי יזום חלף קנס מינהלי בעבירות לפי חוק עובדים זרים.

...

הנאשמים לא הניחו תשתית ראייתית מינימלית לכאורית להוכחת אכיפה בררנית ולפיכך הבקשה נדחית.

אלא שבענין זה מקובלת עלי עמדת המאשימה, לפיה ככל שיקבע לאחר שמיעת הראיות כי קיימים פגמים ראייתיים, הרי שהדבר ירבוץ על כתפי המאשימה הנושאת בנטל להוכחת האשמה מעבר לספק סביר.

התוצאה איפוא כי הבקשה נדחית.