]
ההסתדרות טוענת כי את הסדר השכר הכולל שבהסכם הענפי יש לפרש כמעניק לעובד את הזכאות לגבוה מבין השניים: שכר העידוד (שהוא השכר הכולל) או חישוב הגמול בנפרד לפי שכר היסוד, זאת באופן שנקבע בהסכם הקבוצי המיוחד מיום 12.12.12 עם חברת דלק שנוע בע"מ (להלן – הסכם דלק שנוע).
שכן, משהוראות הסדר השכר הכולל שבהסכם הענפי לא הורחבו – הרי שפעולת תחנת השרון, לכאורה לפי ההסכם הענפי, מהוה התניה על הוראות סעיף 5 לחוק הגנת השכר, אשר קובע כי לא ניתן לשלם לעובד שחוק שעות עבודה חל עליו שכר הכולל גמול ש"נ. כעקרון, על מנת שמעסיק בענף ההובלה יוכל להסתמך על הוראות הסדר השכר הכולל שבהסכם הענפי, עליו להיות חבר בהתאחדות או להיות צד להסכם קבוצי אחר שקבל את אישורו של השר.
סעיף 9 להסכם 2006, שהורחב בצו 2007, קובע לעניין "השכר הקובע" האמור כי:
"הבסיס לחישוב השכר לענין הפרשת כל דמי הגמולים המפורטים בצו זה וכן בעבור ביטוח ימי מחלה ואובדן כושר מקצועי יהיה בשיעור 150% מהשכר המשולב של העובד, הכולל את שכר היסוד המפורט בטבלת השכר המצורפת כנספח א' לצוו זה, כפי שתעודכן מעת לעת, בצרוף תוספת יוקר, תוספת ותק ותוספת מקצועית." (הדגשה הוספה – א.א.)
בית הדין האיזורי קבע כי נוכח מהותה של פרמית ההובלה ששולמה למר ברוקר, אזי היה על תחנת השרון להפקיד לקרן הפנסיה דמי גמולים מפרמית ההובלה.
...
לא מצאנו עילה להתערב בשיקול דעתו של בית הדין האזורי, שלפיו בנסיבות העניין דנן, ובכלל זה קיום שימוע מאוחר אמיתי, אין מקום לפסוק למר ברוקר פיצוי בגין העדר השימוע.
לעניין דמי האבטלה – לאור קביעות בית הדין האזורי בעניין זה, בדין לא נפסק למר ברוקר פיצוי בעילה זו.
5.7 סיכום
לאור המקובץ, אנו קובעים ביחס לערעורה של תחנת השרון כך:
נדחה ערעורה העקרוני של תחנת השרון נגד חיובה לשלם למר ברוקר גמול ש"נ, אך מתקבל בחלקו ערעורה בנוגע לסכום הגמול האמור – כאמור בסעיף 194 לעיל.
סוף דבר
בכל הנוגע לערעורים הנוגעים למר מזור אנו פוסקים כמפורט בסעיפים 161 - 164 לעיל.