תחולת חוק שעות עבודה ומנוחה על עיתונאים

שנית, אשר לחלות של חוק שעות עבודה ומנוחה על עיתונאים, אנו מפנים לנאמר על ידי בית הדין האיזורי לעבודה בירושלים (אב בית דין כב' סגן הנשיא השופט אברהמי, כתארו אז) בסע"ש (י-ם) 24954-07-12‏ ‏ נעמי טולדנו קנדל - דה אסוסיאטיד פרס ‏12.8.15): "אופי התפקיד העיתונאי – בו ישנן תקופות שיא ותקופות רגיעה – אינו מחייב החרגה מתחולת החוק, וממילא החוק לא הציע חריג כזה. אין להרחיב את החריגים שנקבעו בסעיף מעבר למה שנקבע בו. הנתבעת, משיקוליה שלה, העדיפה לשלם למפיקי החדשות כמו גם לצלמים, שכר קבוע ולא משתנה לפי ביצוע העבודה בפועל. הדבר אינו תואם את תכליתו והוראותיו של שגיאה! ההפניה להיפר-קישור אינה חוקית.. על כך שעבודת העיתונאי אינה מחייבת החרגה מתחולת החוק ניתן ללמוד גם משגיאה! ההפניה להיפר-קישור אינה חוקית. רשות השידור נ' כלל עובדי הטלביזיה ברשות השידור פד"ע יח 287 בו היתה היתייחסות לכך ששגיאה! ההפניה להיפר-קישור אינה חוקית. חל על עיתונאים, בין היתר כאלו שעיסוקם היה בקשר למערכת השידורים". העובדה שהתובע הגיש דיווחי שעות מלמדת שניתן היה לפקח על שעות עבודתו.

...

לפיכך, התביעה לפגיעה בשם הטוב נדחית.

לסיכום נוכח האמור לעיל, אנו מחייבות את הנתבעת לשלם לתובע סכומים כדלקמן: סך של 221,118.50 ₪ בגין פיצויי פיטורים, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 1.5.13 ועד ליום התשלום המלא בפועל.

כמו-כן, תשלם הנתבעת לתובע סך של 35,000 ₪ בגין הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד. לצדדים זכות ערעור על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלתו.

טרם נכריע לעניין זכאותו של התובע לגמול עבור שעות נוספות, נדון בשאלת תחולתו של חוק שעות עבודה ומנוחה על התובע.

הגם שנכתבו בבעת מיעוט ובקשר לשאלה בדבר יחסי עובד-מעסיק: "...מתכונת העבודה הפכה לגמישה, flexwork. עובדים רבים, בעיקר נשים ואימהות לילדים קטנים, עובדים מהבית. עבודות מסוימות, כגון עבודות בהיי-טק או במעבדות מדעיות, מחייבות לעתים עבודה בשעות לא קונבנציונאליות ובשעות גמישות. בעלי מקצועות מסוימים, כגון עיתונאים, כתבים, רופאים המשתייכים למוסד מסוים, עורכי-דין פנימיים ורואי-חשבונות פנימיים, עובדים בשעות גמישות משום שהדבר מתחייב בדרך-כלל ממהות עבודתם. מעטים העובדים שעדיין מחויבים בעבודה של שמונה שעות ליום באופן קבוע. אלה בעיקר עובדים המשרתים קהל או תלויים באחרים בעבודתם. פרופ' א' גלין עמדה במאמרה על כך שכיום צורות ההעסקה גמישות, בהתייחסה לשעות העבודה (א' גלין "ניהול גמיש – כורח המציאות" [12], בעמ' 16): "זמן עבודה גמיש (Flextime)

...

לאור כלל האמור נדחית בקשת הנתבעת למתן צו מניעה קבוע כמבוקש על ידה.

סיכומו של דבר הנתבעת תשלם לתובע, תוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין, פיצוי בגין פגיעה בפרטיות בסך 40,000 ₪.

התביעה שכנגד נדחית במלואה.

צדק לפיכך בית הדין האיזורי במסקנתו כי סעיף 30(א)(6) לחוק שעות עבודה ומנוחה חל על העסקתו של המערער, באופן המוציאו מתחולת החוק (לקביעה דומה לגבי צלם עיתונות, אם כי בנסיבות עובדתיות שונות במקצת, ראו ב-דב"ע (ארצי) נג/3-188 אי.בי.סי ניוז אינטרקונטיננטל אינק - בנימין מור, פד"ע כ"ח 284 (1995)).

בנסיבות אלה, איננו סבורים כי יש בתפקיד זה כדי לפגוע במסקנתנו הכללית בדבר אי תחולת חוק שעות עבודה ומנוחה על עבודת המערער, ואין צורך כי נדרש לשאלת אופן יישומו של החוק וחריגיו במצב בו משרה כוללת מספר תפקידים המובחנים זה מזה, לרבות בדפוסי ההעסקה.

...

אשר לשיעור הפיצוי בגין אי מתן הודעות מעדכנות על תנאי העבודה - בהתחשב במכלול הנסיבות, לא שוכנענו שיש הצדקה להתערב בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית בקשר לכך.

בין כך ובין כך, שוכנענו שאין הצדקה להגדיל את הפיצוי שנפסק.

סוף דבר - נוכח כל האמור לעיל, הערעור נדחה על כל חלקיו.

מדובר במקרה בולט בו לתובעת ניתן חופש פעולה מלא לבחור הן את הקף עבודתה והן את האופן בו היא מבצעת את עבודתה, כשלנתבעת אין כל אפשרות פקוח על שעות העבודה והתוכן של העבודה מחוץ למשרד וכל שביכולתה הוא להתבונן בתוצאות עבודתה של התובעת: האם העתון מוכן להדפסה ביום רביעי והאם התוכן שבחרה העורכת לפרסם, ראוי.

להלן אפרט את הנימוקים להחלטה זו. השאלה העיקרית הדרושה הכרעה ביחס לרכיב זה הנה האם חלות על התובעת הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה התשי"א- 1951 (להלן: "החוק" או "חוק שעות עבודה ומנוחה") או האם באה עבודתה בגדר אחד החריגים המנויים בסעיפים 30(א) (5) ו-(6) לחוק, המוציאים אותה מתחולתו של החוק והאם היא זכאית לתשלום שעות נוספות? תחולת חוק שעות עבודה ומנוחה על עבודתה של התובעת: שעות העבודה של עובדים שכירים וחובת התשלום בעבור עבודה בשעות נוספות נקבעו בחוק שעות עבודה ומנוחה.

...

] עוד אוסיף, כי טענת התובעת שלפיה בסופו של דבר תגובת הנתבעת הגיעה רק ביום 12.10.15 אינה רלוונטית, שכן, התובעת התפטרה בפועל כבר ביום 27.8.15 ולא הגיעה לעבודה ממועד התפטרותה ובמהלך כל תקופת ההודעה המוקמת (30 ימים) מפאת מחלה שלה ושל ילדיה[footnoteRef:67].

סוף דבר סוף דבר, התביעה ביחס לרכיב השעות הנוספות ופיצויי הפיטורים-נדחית.

כמו כן, הנני מורה על ביטול ההוצאות אשר נפסקו בגין אי התייצבות התובעת לדיון אשר היה קבוע ליום 20.11.16 וזאת בשים לב לטענת ב"כ הנתבעים שלפיה ההזמנה לדיון אמנם נשלחה לכתובת הדואר האלקטרוני שמסרה ואולם, היא לא התקבלה אצלה (טענה שעולה גם מהרישומים במערכת נט המשפט).

לטענת האירגון, מהתובענה עולות סוגיות רוחביות כבדות משקל בקשר לתנאי העסקתם של עיתונאים בישראל ובפרט באשר לשאלת החלת חוק שעות עבודה ומנוחה עליהם.

...

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל.

ראשית, אין בידי לקבל את טענות המשיבה כי הארגון מבקש לעקוף את אי יציגותו בקרב עובדי המשיבה.

גם טענה זו אין בידי לקבל.

משכך אני קובע כי הארגון רשאי להגיש עמדה בכתב לתיק וכן להשתתף בדיונים, כמבוקש על ידו.