האבחנה בין מהות ההסדרים השונים ותכליתם מתיישבת היטב עם דברי ההסבר לתיקון 7 שצוטטו לעיל, לפיה דין מתמחה כדין עובד לכל דבר ועניין למעט אותם עניינים "שהחלתם אינה תואמת את יחסי עבודתו של מתמחה". בעוד שהראציונל בחוק לאי תשלום פצויי פיטורים מובן לנוכח טיב ההיתקשרות בין המאמן לבין העובד לתקופת היתמחות קצובה כמתחייב מהחוק וההנחה שאין לצדדים עניין בהארכתה במתכונת של היתמחות ובשכר המיועד למתמחה, כמפורט בדברי ההסבר, החלת הסדר ביטוח פנסיוני, שלא ניתן להפריז בחשיבותו מנקודת ראותו של העובד המבוטח (ראו: בר"ע (ארצי) 43036-12-17 להבים כח אדם בע"מ – פוירמן.
אכן, בהיבט של דיני המס (ראו: תקנה 19 לתקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), התשכ"ד-1964) ובהיבט ההיתחשבנות על פצויי פיטורים - בנסיבות בהן לא הוחל הפטור מתשלום פצויי פיטורים לפי סעיף 14 לחוק פצויי פיטורים – קיימת איבחנה בין התשלומים לפי רכיביהם השונים, אך המנעות מהעברת תשלומים למרכיב הפיצויים תביא בהכרח להפחתה של חלקם היחסי, ככל שהביטוח הפנסיוני נערך בקרן פנסיה, הן של החסכון שייצבר והן של הקף הכיסויים הביטוחים למקרי פטירה ונכות.
...
הערה – הרמת מסך בחברת עורכי דין
בשולי הדברים מצאנו לנכון להעיר, הגם שלא הוגש ערעור על הקביעה לפיה אין להרים את מסך ההתאגדות שבין המעסיקה לבין בעליה, כי מלכתחילה לא נדרשת תביעה להרמת מסך בין חברת עורכי דין לבין בעלי מניותיה, מהטעם הפשוט לפיו חברת עורכי דין אינה חברה בערבון מוגבל (סעיף 59א(1) לחוק; כך גם צוין מפורשות בתדפיס רשם החברות שהמשיבה צרפה כנספח לתצהירה) ו"אין בקיומה .
סוף דבר
ניתנת בזה רשות ערעור.
דין הערעור להידחות.