מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

תחולת הגנת הצדק בתיקי תעבורה

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2021 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

המאשימה ביקשה להפעיל את עונש המאסר המותנה במצטבר לעונש שייגזר על הנאשם, ואילו ב"כ הנאשם טען כי המאסר המותנה אינו חל במקרה דנן, ומכל מקום ביקש להמנע מהפעלתו מטעמים שבצדק.
לא מצאתי אף לקבל את הטענה, כי העובדה שגיליון הרישום התעבורתי לא הועמד לעיון ההגנה טרם עריכת הסדר הטיעון מקימה הגנה מן הצדק המצדיקה המנעות מהפעלת העונש המותנה.
עונש המאסר המותנה נגזר על הנאשם בנוכחותו והוא היה מודע לו. על יסוד דברים אלה, ניתן היה לכאורה להפעיל את המאסר המותנה, אלא שלאחר שהתבקשה תגובת הצדדים בעיניין, פנתה עורכת הדין שייצגה את הנאשם בתיק התעבורה לבית משפט לתעבורה וביקשה לתקן את גזר הדין, כך שעבירת נהיגה ללא רישיון שהיא עבירת קנס תוחרג מרשימת העבירות המפעילות את התנאי.
...
לנוכח האמור לעיל אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: ארבעה-עשר חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו מיום 30.3.20 עד ליום 21.5.20.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

כמו כן הגיש מסמכים – כתב אישום מתוקן, פרוטוקול וסרטון מתיק תעבורה (פ"ל 3215-01-21), לצורך הוכחת חוסר עקביות במדיניות התביעה במקרים דומים וטענת הגנה מן הצדק.
לנאשם הרשעות פליליות ותעבורתיות, אולם מצבו הרפואי בכי רע, ולפיכך הוחל לגביו החריג המאפשר חריגה ממיתחם הענישה משקולי צדק.
...
לנוכח כל האמור אני קובעת מתחם ענישה הנע בין 2 לבין 5 שנות מאסר בפועל, בצירוף עונשים נלווים.
לאור כל האמור אני סבורה שיש למקם את הנאשם בחלקו הבינוני –נמוך של המתחם.
לנוכח כל האמור אני דנה את הנאשם לעונש כמפורט להלן: מאסר בפועל למשך 32 חודשים בניכוי ימי מעצרו.

בהליך עבירות שאינן תאונות דרכים ואינן דו"חות (פ"ל) שהוגש בשנת 2022 בתעבורה מחוז מרכז נפסק כדקלמן:

בתאריך 6.4.22 הגיש ב"כ המבקש לבית המשפט בקשה לביטול כתב האישום מכוח דוקטרינת "הגנה מן הצדק" לפי סעיף 149(10) לחסד"פ מכאן בקשה זו; טיעוני ב"כ המבקש: ב"כ המבקש טען כי תיקון כתב האישום נעשה בעקבות טענות שהעלה במסגרת המו"מ. לדבריו, הוא הפנה את תשומת המשיבה לכך שמדובר בעבירת פשע (מהמעטות הקיימות בפקודת התעבורה) ומאחר ומדובר בעבירת פשע ולא נערך שימוע, טען שיש למחוק את כתב האישום.
לטענת המשיבה, לא ניתן לומר כי דוקטרינת ההגנה מן הצדק חלה בתיק האמור, שכן אין היתנהגות קיצונית מטעם הרשות ולא קיים פגם בהתנהלותה אשר מהוה פגיעה חריפה בתחושת הצדק וההגינות.
...
על כן, יש לדחות את הבקשה.

בהליך בקשות בנייה (בב"נ) שהוגש בשנת 2022 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

החלת ההגנה מן הצדק עקב שהוי בהגשת כתב אישום אשר תוביל לביטולו, תהא במקרים בהם המשכות הליכי החקירה והעמדה לדין התנהלו בעצלתיים והביאו לפגיעה ממשית ביכולת הנאשם להיתגונן או כאשר חלוף הזמן מעורר סתירה עמוקה לחובת הצדק וההגינות המתחייבת מניהול הליך פלילי (ראו: על"ע 2531/01‏ חרמון נ' הועד המחוזי של לישכת עורכי-הדין בתל-אביב-יפו, פ''ד (2004); ישגב נקדימון הגנה מן הצדק 493-491 (מהדורה שנייה, 2009), בעמ' 381-347)).
מטעם זה, במסגרת הבקורת השיפוטית שמופעלת על הרשות המנהלית, יבחנו את דרכי פעולתה, המנעותה מלקיים את חובותיה במהירות הראויה ואת התוצאה המתחייבת מהמנעות זו. כך למשל, יש לברר אם לא יצרה היתנהגות הרשות מצג כלפי הפרט, ואם הקימה היתנהגותה אינטרס הסתמכות הראוי להגנה אל מול אינטרסים אחרים של הציבור ובהם האנטרס של שמירת החוק (ראו: בג"ץ 135/71 פרסמן נ' הספקה על התעבורה, 533, 539-541 (1971) ובג"ץ 465/93 אריידט ס.א חברה זרה ואח' נ' הוועדה המקומית לתיכנון ולבניה הרצליה ואח' , 622, 629-633 (1994)).
ביצוע איזון בין האינטרסים השונים, בנסיבותיו המיוחדות של תיק זה, הביא אותי לכלל מסקנה כי יש לבכר את אינטרס המשיבים על פני האינטרסים המנוגדים וליתן עדיפות להושטת הסעד של הגנה מן הצדק, זאת בעיקר לנוכח הפגיעה הקשה והחריפה בתחושת הצדק וההגינות.
...
היתר לשינוי מיקום המשדר ניתן בסופו של דבר על ידי המשרד להגנת הסביבה לגובה של 76 מטרים, ההיתר ניתן בתאריך 13.5.15 והוגש לתיק כראיה (ראו מש/9).
זאת ועוד, גם אם כל עניין שלעצמו לא היה מוביל למסקנה שיש לדחות את הבקשות האמורות, הרי שהצטברותן הכוללת של המחדלים מצד המבקשת, ובעוצמתם המצטברת יש בכדי להטות את הכף לטובת קבלת טענת ההגנה מן הצדק על כל חלקיה שנמנו לעיל בהחלטתי.
העולה מן המקובץ, כי בנסיבות שתוארו באריכות, לא מצאתי לנכון להיעתר לבקשה ואני דוחה אותה.

בהליך עבירות שאינן תאונות דרכים ואינן דו"חות (פ"ל) שהוגש בשנת 2022 בתעבורה מחוז מרכז נפסק כדקלמן:

מתגובת המאשימה בכתב וכן מפלט תנועות התיק, עולה כי סד הזמנים הנו כדלקמן: 05.01.2020 – התיק הועבר לטפול יחידת תביעות תעבורה 06.01.2020 – יחידת תביעות תעבורה סברה כי התיק מעלה חשד לביצוען של עבירות פליליות אשר אינן בסמכות טיפולה, על כן הועבר התיק ליחידת החקירות שפתחה תיק נוסף בחשד לביצוען של עבירות פליליות (פל"א 8190/20).
מלשון ההנחיה ניתן ללמוד כי "מניין התקופות המצוינות לעיל יחל ביום מועד קליטת התיק בתביעות ועד למועד קבלת החלטה הסופית בדבר העמדה לדין או סגירת התיק..." מלשון ההנחיה ומן הפסיקה ניתן ללמוד כי תחולתה של ההנחיה היא אקטיבית ופועלת על מצב הדברים כפי שהוא ביום הגשת כתב האישום.
לא מצאתי מקום לידון בטענת ההגנה מן הצדק שכן כאמור, קבעתי כי גם יחידת התביעות וגם יחידת החקירות לא פעלו בשיהוי ולא בחוסר סמכות שכן לא חרגו מסד הזמנים שנקבע בהנחיית היועמ"ש / בנוהל אח"מ. ב"כ הנאשם לא טען כי נפגעה יכולת הנאשם להיתגונן מפני האישומים המיוחסים לו בשל העיכוב בהגשת כתב האישום וכל אשר נטען הוא לעניין אי העמידה בזמנים של יחידת התביעות, טענה אותה דחיתי.
...
דיון והחלטה אומר כבר עתה כי לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים ועיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובת הנאשם, שוכנעתי כי דין הבקשה להידחות.
אני דוחה את טענת ב"כ הנאשם כי חקירת התיק הפלילי אינה רלוונטית לטיפול בתיק התעבורה שבפני.
הבקשה נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו