ההגנה אינה מבקשת להרשיע את המנוח מחמוד חג'אג' בעבירת רצח, אך מבקשת מבית המשפט לקבוע כממצא עובדתי, שהחשיפה למות האב השפיעה עמוקות על הנאשם, החלה תהליך של הידרדרות נפשית והיוותה את תחילתו של הקינטור ומעשה ההיתעללות מצד המנוח כלפי הנאשם.
הפסיקה של בית המשפט העליון בשנים האחרונות קוראת להגמשת המבחנים הנדרשים לתחולת ההגנה ומכירה בפוסט טראומה כמצע אפשרי לטענת אי שפיות הדעת לפי סעיף 34ח לחוק העונשין או כבסיס לתחולתו של סעיף 300א(א) לחוק העונשין.
נטען כי יש להחיל על הנאשם ההוראה בדבר המתה בנסיבות של אחריות מופחתת שכן הוא עונה לכל אחד מתת הסעיפים הכלולים בהוראת סעיף 301ב' החדש, הן לעניין המצוקה הנפשית הקשה, הן לעניין היתגרות והיתעללות מצד המנוח, הן לעניין ההפרעה הנפשית הקשה והן לעניין החריגה המועטת מתנאי ההגנה העצמית (סעיף 182 לסיכומי הנאשם).
...
לצד זאת, חוקקה בתיקון הוראת סעיף 301א'(ב) הקובעת: "על אף הוראות סעיף קטן (א), התקיימה נסיבה מחמירה כאמור באותו סעיף קטן, אך מצא בית המשפט, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, כי מתקיימות נסיבות מיוחדות שבשלהן המעשה אינו מבטא דרגת אשמה חמורה במיוחד, רשאי הוא להרשיע את הנאשם בעבירה לפי סעיף 300". בנוסף, הוראת סעיף 301ב(א) לתיקון קובעת: "על אף האמור בסעיפים 300 ו – 301א, הגורם בכוונה או באדישות למותו של אדם והמעשה נעשה כשהנאשם היה נתון במצב של מצוקה נפשית קשה עקב התעללות חמורה ומתמשכת בו או בבן משפחתו, בידי מי שהנאשם גרם למותו, דינו – מאסר חמש עשרה שנים. (ב) על אף האמור בסעיפים 300 ו – 301א, הגורם בכוונה או באדישות למותו של אדם באחת מהנסיבות המפורטות להלן, דינו – מאסר עשרים שנים:
אופן התנהלות הנאשם מאז פגש במנוח בנסיבות כפי שאלו פורטו לעיל, בצירוף אמירותיו לאחר מכן בדבר נקמת מות אביו, מוליכים למסקנה כי יכול היה לשקול מעשיו, תכנונם מראש וגובשה החלטה להמית את המנוח.
שירלי רנר, שופטת
התוצאה:
לפיכך אנו מרשיעים הנאשם בעבירות רצח, לפי סעיף 300(א)(2) לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 (להלן: "החוק"), נשיאת נשק, עבירה לפי סעיף 144(ב) לחוק, והחזקת נשק – עבירה לפי סעיף 144(א) לחוק.